א 5962/04, באסם זכריה אזתיה נגד אברהם חן
בית משפט השלום בירושלים קבע, כי הנתבע 1, אשר שירת ביחידת "נחשון" של שרות בתי הסוהר, והחזיק כחלק מצרכי תפקידו באקדח שניתן לו ע"י הנתבעת 2 (המדינה), אחראי בנזיקין כלפי התובע, בגין השימוש אשר עשה באקדח, כאשר ירה אל עבר התובע בכוונה לפגוע ברגליו. קליע אחד או יותר שנורו פגעו ברגלו השמאלית של התובע וגרמו לפציעתו ולנכותו.
לטענת הנתבע, הוא היה רשאי לפתוח באש כנגד התובע, שכן הוא עשה כן מתוך הגנה עצמית לפי סעיף 24(1) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], באשר התובע סכן אותו והתנהג כלפיו באלימות.
השופט דוד מינץ דחה את הטענה, וקבע כי אף אם נסבור כי הנתבע היה נתון בתחילה בסכנה של שימוש בכוח שלא כדין מצד התובע (ובכך נתמלאו שני היסודות הראשונים של ההגנה), הרי משחלפה הסכנה על פני הנתבע והתובע החל במנוסה, וכל שבקש הנתבע היה למנוע את הימלטותו של התובע, הרי שהנתבע חרג במעשיו ממידת הנחיצות הסבירה למטרת ההגנה.
ועם זאת נקבע, כי יש ממש בטענה שהתובע נושא באשם תורם משמעותי להתרחשות הנזק. "... אין קושי לקבוע כי התנהגותו של התובע בכללותה תרמה מבחינה מוסרית לנזק בגוררו את הנתבע להשתמש בכוח על מנת להכניעו, אף אם הנתבע בסופו של יום השתמש בכוח מופרז". תרומתו של התובע לקרות הנזק הוערכה ב- 50%.
באשר לאחריות המדינה, התקבלה טענת ב"כ הנתבע, כי הנתבעת אשררה לאחר מעשה את מעשיו של הנתבע ולכן היא אחראית כלפי התובע בנזיקין. נקבע, כי אין בכך כדי לחייב את הנתבעת לשאת בנזקי התובע לבדה.
נפסק, כי התביעה מתקבלת כנגד שני הנתבעים ביחד ולחוד, ובהתאם לכך התובע זכאי לקבל סך 97,556 ש"ח.
א 5962/04, באסם זכריה אזתיה נגד אברהם חן
למדור נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין