אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> היבטים משפטיים של עסקים משפחתיים

היבטים משפטיים של עסקים משפחתיים

מאת: רחל בש, עו"ד; קרי רכטר, עו"ד | תאריך פרסום : 15/11/1999 12:00:00 | גרסת הדפסה

היבטים משפטיים של עסקים משפחתיים

רחל בש, עו"ד קרי רכטר, עו"ד

1. פתיחה

בעת האחרונה עסקה העיתונות הישראלית בהרחבה במאבקי השליטה בקבוצת דנקנר, שמאחוריה עומדת משפחת דנקנר על ששת ענפיה. לאחר משא ומתן אינטנסיבי בין בני המשפחה נמצא פתרון למשבר, שעיקרו יצירת איזון בהחזקות בני המשפחה בעסקי הקבוצה, העברת ניהול הקבוצה למנהלים חיצוניים מקצועיים, שאינם בני משפחה, תוך שמירת מעורבותם של בעלי המניות בניהול החברות במסגרת פעולת הדירקטוריון.

המאבק במשפחת דנקנר אינו המאבק הראשון, וכנראה גם לא האחרון, בחברות משפחתיות בישראל בפרט ובעולם בכלל. העסק המשפחתי הינו מודל נפוץ למדי בעולם העסקים. ממחקרים שנעשו בארה"ב עולה, כי קרוב ל%90 מהיקף העסקים נעשים במסגרת העסק המשפחתי. תופעה זו של ניצול המשאבים המשפחתיים, הן הכלכליים והן האנושיים, במסגרת העסק המשפחתי מוכיחה את עצמה ככלי כלכלי יעיל ומניב.

2. יחודו של העסק המשפחתי

המונח "עסק משפחתי" זכה להגדרות שונות בהקשרים שונים. לצורך מאמר זה נגדיר "עסק משפחתי" כעסק שהבעלות או השליטה בו נתונות ברובן בידי בני משפחה אחת, הקשורים זה לזה בקשרי דם או בקשרי נישואין.

העסק המשפחתי הינו בעל מאפיינים יחודיים, המבדילים אותו מעסקים אחרים, שהשותפים או בעלי המניות בהם אינם קשורים זה לזה בקשרי משפחה. נעמוד להלן על כמה ממאפייניו החשובים של העסק המשפחתי:

א. יחסי אמון הנובעים מן הקשר המשפחתי - בראש ובראשונה מתאפיין העסק המשפחתי ביחסי קרבה ואמון מיוחדים, השוררים בין בני המשפחה הפעילים במסגרת העסק. היתרון הגדול של העסק המשפחתי נובע מיחסי אמון אלה, שכן אלה מאפשרים להשקיע את המשאבים המשפחתיים בעסק, המשמש מקור פרנסה לכל בני המשפחה. אולם יש לזכור, כי על רקע זה הציפיות לשיתוף פעולה הן גבוהות, והווצרות מחלוקות או סכסוכים עלולה להתפרש כפגיעה קשה ברקמה המשפחתית.

ב. העדר הסדרים משפטיים פורמליים - דווקא בשל יחסי האמון המיוחדים הללו, במשפחות רבות המנהלות עסק משפחתי יש רתיעה מהסדרת היחסים המשפטיים בצורה מפורשת. בעסקים אלה קיימת ציפיה, שיחסי האמון השוררים במסגרת המשפחתית ימשיכו לחול גם על היחסים העסקיים, ויהיה בהם די כדי לגשר על חילוקי הדעות לכשיתעוררו במהלך הפעילות העסקית.

ג. טשטוש הגבולות בין התחום העסקי לתחום המשפחתי - ברוב העסקים המשפחתיים ניתן להבחין בתופעה של העתקת דפוסי התנהגות ותפקידים מן המסגרת המשפחתית אל המסגרת העסקית. בשל טשטוש הגבולות בין התחומים המחלוקות העסקיות משליכות על התפקוד המשפחתי, כשם שחילוקי דעות במישור המשפחתי משפיעים על התפקוד העסקי. לעיתים קרובות סכסוך ברובד המשפחתי מוצא את ביטויו ברובד העסקי, ואילו הסכסוך העסקי מותיר משקעים המשפיעים על טיב יחסיהם של בני המשפחה והקשרים האישיים ביניהם. כך לדוגמה, על אף שבכל עסק תהליך קבלת ההחלטות העסקיות הינו מקור למתחים ולמאבקים, הרי בעסק משפחתי מוחרפת עוצמת הבעייה, משום שהמאבק על קבלת ההחלטות מוכתב על ידי הדינמיקה המאפיינת את מערכת היחסים המשפחתית.

ד. שיקולים ומניעים שאינם עסקיים טהורים - בעוד שבעסק רגיל בדרך כלל מתקבלות החלטות על בסיס שיקולים עסקיים כלכליים טהורים, בעסקים משפחתיים מעורבים גם מניעים נוספים. כך למשל, איוש התפקידים בעסק המשפחתי נעשה לא פעם על בסיס יחסי הקרבה והמחוייבות המשפחתית, ולאו דווקא על בסיס של כישורים ויכולת לתרום ולקדם את העסק. כך גם לגבי קביעת תנאי השכר, ובעניין זה ניתן לזהות נטייה לשני כוונים מנוגדים - מחד, ישנם מקרים בהם נקבעים תנאי שכר הכוללים הטבות מפליגות למי שתרומתו לעסק מצומצמת ומתמצית בכך שהוא "הבן של...". מאידך, ישנם מקרים בהם נדרשת מבני משפחה תרומה לעסק המשפחתי ללא כל תשלום, בעיקר בשלבי הקמת העסק. בעסקים קטנים שנשות המשפחה תורמות את חלקן לעסק ללא כל תמורה. במקרים אחרים מועסקים בני משפחה בעסק המשפחתי מבלי שנשמרות זכויותיהם הסוציאליות, זכויות שהיו עומדים על הענקתן לו עבדו אצל זרים ולא במסגרת המשפחה.

ה. יחסים נמשכים בין חברי העסק המשפחתי - כאשר מתגלעת מחלוקת בין צדדים זרים זה לזה, ניתן לפרק את החבילה המשותפת בכל רגע נתון, כך שכל איש ילך לדרכו, שכן הקשר היחיד בין הצדדים הוא במישור העסקי. בעסק המשפחתי, לעומת זאת, מתקיימים בין הצדדים קשרים שאינם רק קשרים עסקיים, אלא גם קשרי משפחה, שמעצם טיבם נועדו להמשך לעד. על כן קיימת בעייתיות בשימור יחסים אלה בעת משבר עסקי.

ו. הסכסוכים מתאפיינים בעוצמות רגשיות עזות - סכסוכים בעסק משפחתי שונים באופיים מסכסוכים עסקיים אחרים, שכן הקשרים בין הצדדים לסכסוך אינם מצטמצמים רק למישור העסקי. קיומה של היסטוריה משפחתית משותפת והשפעתם של קשרים בין-אישיים בין בני המשפחה מעצבים גם את אופי הסכסוך העסקי. בדרך כלל מאופיינים סכסוכים אלה בתגובות אמוציונליות עזות, המשקפות לא רק את העניין שבמחלוקת, אלא גם את משקעי העבר וההווה.

ז. סכסוך בעסק המשפחתי בסמכות בית המשפט לענייני משפחה - על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה -1995 סמכותו של בית המשפט למשפחה כוללת כל "תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו... ואשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה". זוהי הגדרה רחבה, המעניקה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון לא רק בענייני מעמד אישי במובנם ה"טהור", אלא גם בסכסוכים משפחתיים במובנם הרחב. אופיים המיוחד של סכסוכים בתוך המשפחה, לרבות סכסוכים המוצאים את ביטויים במסגרת העסק המשפחתי, מצדיק קיומה של ערכאת שיפוט יחודית בעלת אופי שונה, שעיקר התמחותה בתחום המשפחה. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט נאמן מבית המשפט המחוזי בחיפה: "המשפחה היא התא היסודי של החברה. לחברה יש אינטרס מובהק שהמרקם החברתי לא ייפגע. המתדיינים בני המשפחה ישארו בני משפחה גם לאחר ההכרעה בסכסוך והבאת שלום בין המתדיינים היא אינטרס החברה לא פחות מאשר הכרעת הסכסוך בהתאם לדין. זה...מה שהניע את המחוקק להביא תחת סמכות בית המשפט לענייני משפחה לא רק ענייני מעמד אישי, אלא כל תביעה אזרחית שהצדדים לה הם 'בני משפחה' במתחם הרחב שקבע המחוקק בחוק" )המ' )חי( 26345/97(.

ח. מגמה דומה ניכרת גם בפסיקתו של כב' השופט פורת, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל -אביב, שקבע לאחרונה, כי גם דיני החברות אינם מחוץ לתחום עיסוקו של בית המשפט למשפחה )בר"ע 73/97(. נראה, איפוא, כי במקרים בהם הסכסוך במישור העסקי הינו ביטוי לסכסוך משפחתי במהותו, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט למשפחה. מחד, יש בכך יתרון מאחר שביהמ"ש למשפחה ערוך להתמודד עם סכסוכים משפחתיים, לרבות סכסוכים משפחתיים במישור העסקי, על כל היבטיהם. מאידך, קיים חשש, ששופטי בית המשפט למשפחה, שעיקר מומחיותם היא בדיני המשפחה, יתקשו להתמודד עם שאלות המצריכות מומחיות בתחום דיני התאגידים והעסקים. יתירה מזאת, בבית המשפט לענייני משפחה נוהגים סדרי דין ודיני ראיות יחודיים. הוראות דיוניות אלה יכולות להשפיע באופן משמעותי על ההכרעה המהותית בעניין, ולמעשה יתכן כי יעוצבו דיני תאגידים יחודיים לעסקים משפחתיים, השונים מן הדין החל על שותפויות וחברות רגילות, שענייניהן נדונים בערכאות האזרחיות הרגילות, ולא בבית המשפט לענייני משפחה.

3. כיצד להפיק את המירב מן העסק המשפחתי?

יחסי האמון השוררים בין בני המשפחה הפעילים בעסק המשפחתי מאפשרים להשקיע בעסק את מיטב המשאבים הכספיים והאנושיים של המשפחה, לרווחת בני המשפחה כולה. זהו מקור כוחו של העסק המשפחתי, והבסיס ליתרונות הרבים הגלומים במסגרת עסקית זו. אולם, כאמור, יחסים אלה הם גם המקור לבעיותיו היחודיות של העסק המשפחתי.

נשאלת השאלה, מהו המתכון לניהול העסק המשפחתי, תוך כדי מזעור החסרונות והקשיים הגלומים בו.

יחודו של העסק המשפחתי מחייב הערכות נכונה להסדרת היחסים בין הנפשות הפועלות במסגרת העסק. מומלץ להקדים תרופה למכה, ולעצב את היחסים המשפטיים בין בני המשפחה הפעילים בעסק בהסכם. אם מדובר בעסק משפחתי שהוא שותפות, יש לערוך הסכם שותפות עליו יחתמו כל השותפים בעסק. אם מדובר בחברה משפחתית, יש לעצב את היחסים המשפטיים בתקנון החברה או בהסכם בין בעלי המניות בחברה. בעוד שהסכם בעלי המניות מחייב רק במישור היחסים שבין בעלי המניות, התקנון חל גם על צדדים שלישיים שלא חתמו עליו, אך ניתן לכלול בתקנון החברה גם את אותן הוראות הנזכרות בהסכם בעלי המניות.

חיי המעשה מוכיחים כי ישנם עסקים משפחתיים המתנהלים היטב גם ללא הסכם כתוב ומפורש שנערך על ידי עורך דין. אולם ככלל, נראה, כי הסדרת היחסים המשפטיים בין הצדדים השונים בעסק המשפחתי תורמת לניהולו המוצלח של העסק תוך שמירה על יחסי משפחה תקינים. הסכם המצהיר על הכוונות והמגמות העסקיות, והמסדיר את תפקידיהם וזכויותיהם של הצדדים בעסק עשוי למנוע סכסוכים מיותרים בעתיד, ולאפשר לכל אחד מן הצדדים לו לתרום את המירב לקידום העסק ולהצלחתו.

הצורך בעריכת הסכם משפטי ברור בעסקים משפחתיים שונים בנקודות זמן שונות. לעיתים מדובר בעסק בתחילת דרכו, שהיזמים, בני זוג, אחים או אב ובניו, מבקשים להסדיר מראש ומבעוד מועד את היחסים המשפטיים ביניהם, ולעיתים מדובר בעסק קיים, ואולי אף בעסק ותיק, העומד בפני שינוי. בהסכם הנחתם עם הקמת העסק, יש לצפות פני עתיד בכל ההסדרים המשפטיים המוצעים, לאור כוונותיהם העסקיות של הצדדים. חשוב לקבוע הגדרות תפקידים וגבולות ברורים בין הסמכויות השונות וכמו כן לקבוע את הליכי קבלת ההחלטות ונוהל מפורש לעריכת השינויים בעסק. ככל שמדובר בעסק מתפתח ומתרחב, מומלץ להגדיר מחדש את המטרות העסקיות, לקבוע יעדים חדשים ולהסדיר את שאלות ההשקעה והמימון. בעסקים ותיקים מומלץ להסדיר את סוגיית כניסתם של בני הדור השני והשלישי לעסק המשפחתי, לקבוע קריטריונים ותנאים להעסקת בני משפחה נוספים בעסק ולהערך לקראת פרישת דור המייסדים.

4. נקודות שיש לתת עליהן את הדעת

א. הגדרת התפקידים בעסק

מומלץ להגדיר ולתחום מראש את הסמכויות והתפקידים בעסק המשפחתי, בין אם מדובר בחברה ובין אם מדובר בשותפות. יש לקבוע מי מוביל את העסק מי מקבל החלטות ומהו נוהל קבלת ההחלטות, כאשר השיקול המנחה הינו שיקול עסקי טהור. חוסר בהירות בהגדרת התפקידים עלול להווצר על נקלה במסגרת עסק משפחתי, כאשר הצדדים מעתיקים את דפוסי ההתנהגות המוכרים להם מן התא המשפחתי אל העסק, ולא תמיד בהצלחה. דוגמה לכך, היא מקרה בו הקימו שני בני זוג ביזמה משותפת חברת היי-טק, כשלכל אחד מבני הזוג הוקצו %50 מן המניות. בני הזוג לא התקשרו בהסכם המסדיר את יחסיהם ופעולתם במסגרת העסק, ועד מהרה מצאו עצמם במחלוקת קשה לגבי ניהול החברה. הבעל, שסבר מלכתחילה כי ניהול החברה יופקד בידיו, ראה בהתנהגות אשתו משום חדירה לתחום לא לה. האשה, לעומת זאת, הרגישה שהיא נשארת מאחור, ודעתה איננה באה לידי ביטוי, הגם שהיתה שותפה מלאה לרעיון ולהקמת החברה. העימות השליך גם על חייהם האישיים של בני הזוג, וכמעט שהביא לקץ נישואיהם. ברגע האחרון פנו בני הזוג ליעוץ משפטי על מנת לערוך הסכם, שיסדיר את חלוקת התפקידים ביניהם. עריכת הסכם והחלטה משותפת על תפקידיו וסמכויותיו של כל אחד מבני הזוג במסגרת העסק, תוך הפרדת העסק מהיחסים בתא המשפחתי סייעה לישוב הסכסוך הן במישור העסקי והן במישור המשפחתי.

ב. תגמול ותנאי העסקה

סוגיית התגמול ותנאי העסקתם של בני משפחה העובדים בעסק משפחתי הינה מקור לחיכוכים ולמחלוקות. המציאות מלמדת כי השותפים בעסק מתקשים לקבוע תנאי העסקה ושכר על פי שיקולים עסקיים ענייניים, ולעיתים קרובות אלה מתגבשים בהתאם לקריטריונים חוץ עסקיים. בחלק מן המקרים מתבטא הדבר בתשלום משכורות והטבות מפליגות למי שבפועל אינם תורמים תרומה של ממש לעסק. מאידך גיסא, במקרים רבים

תורמים בני משפחה שונים למאמץ העסקי ועובדים בעסק ללא תמורה או ללא תמורה ריאלית לעבודתם. חוסר האיזון הניכר בשני המקרים גורם לתחושות של תסכול ותסיסה בקרב חלק מבני המשפחה, ופוגע בשיתוף הפעולה במסגרת העסק. לפיכך יש, לחתום, להסדיר את נוהל העסקת העובדים על בסיס שיקולים עסקיים, וזאת באמצעות הסכם הקובע קריטריונים ברורים ביחס לתנאי העסקתם של בני משפחה כעובדים בעסק.

ג. זכות וטו וכללי הצבעה

בני המשפחה שיש להם חלק בעסק המשפחתי מבקשים להבטיח כי החלטות מהותיות בנוגע לניהול העסק לא תתקבלנה ללא הסכמתם. אם מדובר בעסק משפחתי שהוא שותפות, מבטיח סעיף 8(34( לפקודת השותפויות כי חילוקי דעות בעניינים רגילים יוכרעו ברוב דעות השותפים ואילו שינוי במהותם של עסקי השותפות לא ייעשה בלי הסכמת כל השותפים הקיימים. ברור שניתן לקבוע בהסכם השותפות רשימת החלטות שתחשבנה ל"שינוי במהותם של עסקי השותפות" ואשר תחייבנה הסכמת כל השותפים. אם מדובר בחברה, הרי שבהעדר הוראת חוק בנושא, הכללים להכרעה בעניינים מהותיים נתונים להתנאת המתאגדים בחברה, ואלה יכולים לעצבם בהתאם לצרכיהם המיוחדים. מכאן, שיש לקבוע תנאים המסדירים את כללי ההצבעה בתקנון ובהסכם בעלי המניות. אפשרות אחת היא לקבוע כי החלטות מסויימות לא תתקבלנה אלא בהסכמת כל בעלי המניות בחברה המשפחתית או ברוב של אחוז מסויים שייקבע בתקנון. אפשרות אחרת היא ליתן זכות וטו לאחד מבעלי המניות המקובל על האחרים, למשל האב, בחברות בהן המתאגדים הם אב ובניו. ברבים מן העסקים שהוקמו על ידי האב מבקש האב לשתף את בניו בעסק, אך לשמור בידיו את זכות הוטו באמצעות מניות הנהלה, למשל.

ד. קביעת מנגנון להחלצות ממבוי סתום בהצבעה

חלוקת כוח ההצבעה בין המתאגדים בחברה או בין השותפים בשותפות באופן שווה עלולה להביא למצבים של מבוי סתום. כניסה חוזרת ונשנית למצבים של מבוי סתום איננה מאפשרת פעילות תקינה של העסק המשפחתי, ועלולה אף להוות עילה לפירוק החברה או השותפות. מכאן, שעל מנת להבטיח את חיי העסק לאורך זמן ואת השקעת השותפים או החברים בחברה, יש ליצור מנגנון לישוב סכסוכים ולהחלצות ממצבים של מבוי סתום. ניתן לקבוע מראש בתקנון כי במצב של מבוי סתום יינקטו הליכים לפירוק החברה או למכירת מניותיו של אחד החברים בחברה תוך פרק זמן מסויים, אולם נראה כי פתרונות אלה מתאימים פחות לעסק שהינו משפחתי באופיו, שכן הם מותירים משקעים קשים שלא במהרה יימחו במישור האישי והמשפחתי. נראה, כי פתרונות מתאימים יותר לעסק המשפחתי הם מתן זכות ההכרעה במצב כזה בידי אחד מבעלי המניות או קביעת מנגנון של פניה לבורר או למגשר שהחלטתו תהא מקובלת על הצדדים לשם פריצת המבוי הסתום.

ה. הרחקה מן העסק

הרחקת אחד הפעילים בעסק מן הפעילות במסגרת העסקית הינה רגע של משבר בכל עסק שהוא. זוהי פגיעה קשה בשותף או בחבר המורחק מן העסק, הן במישור הכלכלי והן במישור הרגשי. אולם בעסקים משפחתיים מקבלת הרחקה כזו משמעות נוספת, של דחייה מן התא המשפחתי, ומתלווה אליה תחושה קשה של בגידה ואובדן.

עם זאת, קיימים מצבים בהם המשך כהונתו של בן משפחה מסויים בתפקידו עלולים לגרום נזק לחברה ולמשפחה, למשל כאשר הוא מועל בחובות האמון המוטלות עליו, או מגלה כישורי ניהול לקויים.

אם מדובר בעסק משפחתי שהוא שותפות, קובע סעיף 35 לפקודת השותפויות כי "שום רוב של השותפים לא יוכל להרחיק שותף מן השותפות, אלא אם ניתנה סמכות לעשות כן בהסכם מפורש בין השותפים". מכאן, שבהעדר קביעה מפורשת בהסכם השותפות, לא ניתן יהיה להרחיק אף אחד מן השותפים מן העסק. אם רוצים השותפים האחרים בעסק להבטיח שיוכלו להרחיק שותף כושל או מזיק, עליהם להסדיר זאת בהסכם.

כאשר מדובר בעסק משפחתי שהוא חברה, החשש הוא ממצב שבו ינצלו בעלי מניות הרוב בחברה את כוחם לשם הרחקת בעל מניות המיעוט. על מנת להסדיר סוגיה זו, ניתן לקבוע בתקנון החברה או בהסכם בעלי המניות מהם התנאים להרחקתו של מי מן המתאגדים מתפקידו בחברה, ומהו הנוהל לביצוע הרחקה שכזו, כך שהרחקה תתבצע רק על בסיס

קריטריונים שנקבעו מראש.

ו. העברת חלק בעסק המשפחתי לידיים זרות

אחת הסוגיות המטרידות במיוחד בכל הנוגע לעסקים משפחתיים היא השאלה, כיצד משאירים בידי המשפחה את השליטה בעסק ובניהולו. לרוב העסק המשפחתי איננו רק מקור פרנסה לבני המשפחה, אלא גם מקור לגאווה ואמצעי לעיצוב המורשת המשפחתית ושמירתה. על כן העברת חלקים מן העסק לידיים זרות מהווה איום שבני המשפחה מבקשים להתגונן מפניו מבעוד מועד. אם מדובר בשותפות בעסק משפחתי, הרי שסעיף 40 לפקודת השותפויות )נוסח חדש(, תשל"ה -1975 קובע, כי אם המחה שותף את חלקו בשותפות לאחר, דהיינו העביר את חלקו בשותפות לאחר או שעבד אותו, הרי שאותו אחר לא יהיה זכאי להתערב בניהול השותפות, לדרוש חשבונות על עסקיה או לבדוק את פנקסיה. העברת החלק על ידי השותף לאחר מזכה את האחר רק ברווחים המגיעים לשותף ומחייבת אותו בחובות שהיו מוטלים על כתפי השותף אלמלא העביר את זכותו. על אף ההגנה שמקנה סעיף זה לשותפים האחרים, על מנת למנוע מחלוקות מיותרות מומלץ לקבוע גם בהסכם השותפות הוראות המגבילות את עבירות חלקיהם של השותפים בשותפות בהסכמת יתר השותפים.

אם מדובר בחברה מתעוררת שאלת עבירות המניות. סעיף 52)א( לפקודת החברות ]נוסח חדש[, תשמ"ג -1983 קובע, כי מניות בחברה ניתנות להעברה בדרך שנקבעה בתקנון החברה. מכאן, שאם המטרה היא להגביל את עבירות המניות בחברה לידיים זרות, יש לקבוע מנגנוני הגבלה בתקנון החברה. מנגנונים אלה כוללים, בדרך כלל, הגדרת תנאים ספציפיים להעברת מניות, ומתן סמכות ושיקול דעת למנהלי החברה לסרב לאשר העברת מניות לצדדים שלישיים. אם ניתן למנהלים שיקול דעת נרחב שלא לאשר העברת מניות לצד ג' שאינו מקובל עליהם, בית המשפט בדרך כלל לא יתערב בשיקול דעתם, אלא רק יבחן אם מילאו את תפקידם בתום לב. לעומת זאת, אם מפורטים בתקנון השיקולים שעל המנהלים לשקול בעת שהם מתבקשים לאשר העברת מניות, יהיו המנהלים מחוייבים לפעול בהתאם לשיקולים אלה. יש לקבוע את גבולות שיקול הדעת הניתן למנהלי החברה בהתאם לצרכי המשפחה והחברה.

מומלץ לקבוע בתקנון גם זכות קדימה לבני המשפחה החברים בחברה ברכישת מניות של חבר המבקש למכור את מניותיו. חשוב לזכור, כי הכלל הבסיסי המנחה את בית המשפט הוא, שאין להגביל עבירות מניות וכי יש לפרש כל הוראה המגבילה את עבירות המניות בצורה דווקנית ומצמצמת. לפיכך, בהעדר הוראה מפורשת בתקנון המבטיחה זכות קדימה לחברים בחברה ברכישת מניות של חבר יוכל כל חבר למכור את מניותיו לצדדים שלישיים כעולה על דעתו.

חשוב לציין, כי רבים מן העסקים המשפחתיים המאוגדים כחברה הינם, למעשה, חברות פרטיות, שאין באפשרותן לגייס הון בפנייה לציבור. על חברות אלה חלה חובה להגביל את עבירות מניותיהן מכוח סעיף 39)א()1( לפקודת החברות. הגבלת עבירות המניות נעשית בדרכים שצויינו לעיל.

את הגבלות העבירות שעוגנו בתקנון החברה מומלץ לקבוע גם בהסכם בין בעלי המניות על מנת לשוות להן משנה תוקף.

אם מדובר בחברה פרטית המוגבלת בערבות ולא במניות, הרי שאין לדבר על הגבלת עבירות המניות. מצב זה דומה יותר למצב השורר בשותפות, ועל כן מן הראוי לקבוע בהסכם בין בעלי המניות כי לא ניתן להעביר את זכות החברות בחברה לאדם שאיננו חבר בה.

דרך נוספת להבטיח כי זרים לא יתערבו בהנהלת החברה המשפחתית היא יצירת מניות הנהלה בנוסף למניות הרגילות של החברה. בתקנון החברה יש לקבוע הוראות לפיהן מניות ההנהלה הן אישיות, אינן ניתנות להעברה, לשיתוף או להורשה. בהעברת מניית הנהלה או במות המחזיק בה הופכת המניה למניה נדחית.

ז. העסק המשפחתי במשבר הגירושין

1(( מעמדו של בן זוג שלא הוקצו לו מניות בחברה

על פי הדין החל בישראל, במקרה גירושין מתחלקים בני הזוג בנכסים שצברו במהלך חייהם המשותפים שווה בשווה. נכסים אלה כוללים גם נכסים עסקיים, לרבות מניות בחברות שנרכשו על ידי מי מבני הזוג מכספים שמקורם בקופה המשותפת. מכאן, שאם אחד מבני הזוג, בד"כ הבעל, רכש מניות בחברה במהלך חיי הנישואין, בן הזוג השני זכאי למחצית מהן בעת הגירושין. הלכה זו עלולה ליצור מצב בעייתי במיוחד מבחינת העסק המשפחתי, שכן דווקא עם ניתוק היחסים עם המשפחה, דהיינו לאחר הגירושין, מקבל בן הזוג את חלקו במניות בן זוגו בפועל ונכנס לחברה המשפחתית. במילים אחרות מצטרף לעסק המשפחתי אדם שהוא כבר בחזקת זר ואשר מצוי לעיתים קרובות ביריבות עם בן זוגו לשעבר, הממשיך לתפקד במסגרת החברה. מצב כזה עלול להיות הרה אסון מבחינת החברה והיחסים המשפחתיים גם יחד.

הקצאת מניות הנהלה היא דרך טובה להגן על החברה המשפחתית מפני חלוקה במקרה

של גירושין בין בני זוג. קביעה בתקנון החברה, שמניית ההנהלה אינה ניתנת לשיתוף ולהעברה מבטיחה כי בעת גירושין לא יצטרף בן הזוג השני להנהלת החברה, אלא יזכה לתשלום עבור החלק המגיע לו בה.

אפשרות נוספת היא לקבוע בתקנון החברה את דרך מינוי הדירקטוריון, ולהתנות את מינויו של חבר כדירקטור רק בהסכמת כל בעלי המניות או רובם, כך שלא יתכן מצב שבן זוג הזכאי למניות בחברה במקרה גירושין ידרוש את מינויו כדירקטור ויתערב בהנהלת החברה.

2(( מעמדו של בן זוג שהוקצו לו מניות בחברה

לעיתים נוהגים חברים בחברות משפחתיות להקצות מניות לבני זוגם.

העובדה שבן זוגו של החבר בחברה הינו בעל מניות בעצמו הינה משמעותית בעיקר בכל הנוגע לחובות הגילוי ולהגנה על המיעוט בחברה. בן זוג שהוקצו לו מניות זכאי על פי הדין לעיון בדוחות הכספיים של החברה מכוח מעמדו כבעל מניות, בעוד שבן זוג שאינו בעל מניות, ייאלץ לנקוט בהליכים משפטיים במסגרת מאבק הגירושין על מנת לאתר את המידע הנחוץ לו אודות החברה. כאן מתעורר חשש שיהיה עליו להתמודד עם התנגדות חברים אחרים בחברה, מן הטעם שהדבר עלול לפגוע בטובת החברה. מכאן, שמעמדו של בן זוג שהוקצו לו מניות בחברה עדיף במיוחד בכל הנוגע לנגישות לחברה ולנעשה בה. נוסף על כך, בן זוג שהינו בעל מניות, גם אם ימצא את עצמו בעמדת מיעוט בחברה, יהא זכאי להגנות שמקנה פקודת החברות למיעוט. בן זוג המנהל את מאבקו על חלקו בחברה מחוץ לחברה אינו זכאי להגנות אלה, ועלול להתקשות בהטלת מגבלות על פעולת בן זוגו בחברה. במצבים כאלה חשוף בן הזוג שאינו חבר בחברה לסכנה של הברחת נכסים מן הרכוש המשותף באמצעות מכירת מניותיו של בן זוגו בחברה וכיו"ב.

סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת בהקשר זה היא חלוקת הדיבידנדים לבני הזוג. כאשר יחסי בני הזוג מתנהלים על מי מנוחות, חלוקת הדיבידנדים נעשית לרוב ללא הפרדה פורמלית בין בני הזוג. עם פירוק התא המשפחתי, יש להקפיד על חלוקה צודקת של הדיבידנדים לכל אחד מבני הזוג בנפרד. העניין בעייתי במיוחד כאשר אחד מבני הזוג מחזיק ברוב המניות בחברה, והשליטה על אופן חלוקת הדיבידנדים נתונה בידיו. גם במקרה כזה יהא בן הזוג השני זכאי להגנות הנתונות למיעוט בחברה מפני הרוב.

3(( מכירת מניותיו של בן זוג לחברה במקרה גירושין

אם מבקשים להבטיח כי בן הזוג של חבר בחברה, שהוקצו לו מניות בחברה, ימכור את מניותיו בחברה בחזרה במקרה גירושין, נדרש הסכם יחסי ממון המחייב במישור שבין בני הזוג. ספק אם ניתן יהיה להכיר בחתימת בן זוג על תקנון החברה הכולל הוראה בדבר מכירה חוזרת כהסכם יחסי ממון מחייב, שהרי חוק יחסי ממון, תשל"ג -1973 קובע תנאים ברורים שהסכם הממון חייב לעמוד בהם על מנת להפוך להסכם מחייב, ובהם גם אישור על ידי בית המשפט למשפחה. אם מדובר בחברה של אב ובניו או של כמה אחים מוטב לקבוע בהסכם בעלי המניות הוראה לפיה מתחייבים החברים בחברה להסדיר את נושא זכויותיהם בחברה בהסכמי ממון עם בני או בנות זוגם, על מנת להבטיח את השארות החברה בשליטת המשפחה המייסדת ולהמנע מהעברת הסכסוך בין בני הזוג במקרה גירושין אל הזירה העסקית.

4(( חלוקת עסק משפחתי המנוהל על ידי שני בני זוג

כאשר מדובר בעסק ששני בני הזוג פעילים בניהולו ובתפעולו, הופכת שאלת חלוקתו של העסק במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג למורכבת יותר. מחד, מעטים הם הזוגות המסוגלים להמשיך ולנהל יחדיו עסק משותף בזמן שהם נתונים בהליכי גירושין ולאחר מכן. מאידך, פירוק העסק במקביל לפירוק התא המשפחתי עלול להביא לכריתת מטה לחמם של בני הזוג וילדיהם. יש למצוא פתרון הולם לבעייה, תוך צמצום הפגיעה בעסק שהוא מקור הפרנסה. בכל מקרה יש להעריך את מידת יכולתם של בני הזוג להוסיף ולשתף פעולה זה עם זה. במידה והוחלט כי יש להביא את שיתוף הפעולה אל קיצו יש לשקול האם יש צורך בפירוק העסק וחלוקתו בעין, או שניתן לפתור את הבעיה באמצעות פרישת אחד מבני הזוג מן העסק ומינוי נציג שידאג לעדכונו ולמעורבותו של אותו בן זוג בעסק או נציג מטעמו שיפעל במקומו בעסק, מבלי שהצדדים יידרשו להפגש ולעבוד בצוותא. אם מדובר בחברה, ניתן למנות לבן הזוג הפורש נציג בדירקטוריון, ו בדרך זו ניתן להבטיח את זכויותיו של בן הזוג הפורש.

5. הליך הגישור והתאמתו כאמצעי לישוב סכסוכים בעסקים משפחתיים

פניה לבית המשפט בעניין סכסוך בעסק משפחתי עלולה להקצין את המחלוקות בין הצדדים. השיטה האדברסרית הנהוגה במשפט הישראלי, המבוססת על יריבות בין הצדדים, מביאה להחרפת הסכסוך ולהנצחתו. לפיכך, על מנת לצמצם את היקף הסכסוך מחד, ולייעל את הליך ישוב הסכסוך תוך חסכון בעלויות התדיינות הגבוהות מאידך, מומלץ לבני המשפחה הפעילים במסגרת עסק משפחתי לבחור בדרך של פתרון הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט. בסכסוכים בעלי הינו טכניקה ליישוב (Mediation) אופי יחודי זה מומלץ השימוש בהליך ה"גישור". הגישור סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, באמצעות צד שלישי נייטרלי - ה"מגשר". המגשר מסייע לצדדים לנהל משא ומתן בדרך של שיתוף פעולה, תוך בדיקת כל האופציות העומדות בפניהם. מטרת ההליך היא מציאת הפתרון האופטימלי, שיתן ביטוי לאינטרסים של כל הצדדים, אשר יעוגנו בסופו של דבר בהסכם.

בין יתרונותיו של הליך הגישור ניתן למנות את הנקודות הבאות:

א. בהליך הגישור המשתתפים הם בעלי השליטה על החלטותיהם וההסדרים אליהם יגיעו, בניגוד להליך המשפטי שבו ההכרעות וההחלטות נכפות על הצדדים.

ב. הגישור מעודד שיתוף פעולה והסכמות בין הצדדים ומסייע רבות ליישוב המחלוקות וצמצום פערי עמדות בין הצדדים.

ג. הגישור מסייע לצדדים, שהינם בני משפחה אחת, לבחון את המחלוקות באספקלריית העתיד במקום להתמקד בעבר.

ד. הליך הגישור מקל על הצדדים לסכסוך לנהל דיאלוג על אף קשיי תקשורת שנוצרו בעקבות הסכסוך ביניהם.

ה. הליך הגישור הוא בלתי פורמלי, להבדיל מהליכים פורמליים בין כותלי בית המשפט.

ו. הלים הגישור מאפשר להעלות את כל האופציות הרלוונטיות תוך שיתוף פעולה העולה בטרם קבלת החלטות.

ז. ההסדרים פרי הליך הגישור תפורים במדויק למידות של הצדדים ומותאמים לצרכיהם לטיב יחסיהם.

ח. ההוצאות הכספיות הכרוכות בגישור נמוכות לאין שיעור מן ההוצאות הכרוכות בהליך משפטי בין כותלי בית המשפט.

הליך הגישור מתאים במיוחד למערכות המתאפיינות ביחסים נמשכים, דהיינו למצבים בהם יחסי הצדדים ימשיכו להתקיים גם לאחר הכרעת המחלוקות ביניהם. מכאן שהליך הגישור הינו דרך יעילה לישוב סכסוכים במסגרת העסק המשפחתי.

6. סיכום

כאמור, העסק המשפחתי מעניק יתרונות רבים לבני המשפחה: לצד היתרונות הכלכליים הגלומים בו, ניתן למנות את תחושת הבטחון והגאווה המשפחתית שמקנה העסק המשפחתי, כמו גם את הידוק היחסים בין בני המשפחה והקרבה המיוחדת הנוצרת ביניהם. יחד עם זאת מודל עסקי זה הינו מקור למגוון רחב של בעיות הדורשות פתרון. לעיתים נדרש מבעלי המקצוע פתרון יצירתי ויחודי, התפור לפי מידותיהם הספציפיות של בני המשפחה והעסק המסויים שבבעלותם. מדובר בתחום מורכב וסבוך, המצריך לא פעם שיתוף פעולה של עורך הדין עם מומחים מתחומים שונים, כגון רואי חשבון ויועצים כלכליים. הטיפול בעסק המשפחתי מחייב אימוץ גישה רב תחומית, הלוקחת בחשבון את האספקטים המשפטיים, הכלכליים והרגשיים, המייחדים עסק משפחתי מעסקים בין זרים. רק ראייה כוללת של העסק המשפחתי, תאפשר לצדדים למצות את המירב

מן העסק המשפחתי, תוך צמצום נקודות התרפה והמחלוקת הגלומות בו.

* הכותבות הינן עורכות דין בעלות רקע בעבודה סוציאלית המתמחות בדיני משפחה לרבות עסקים משפחתיים וכמו כן מנהלות את "גישור" - המרכז לישוב סכסוכים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ