החקירה הנגדית

הפרק שלהלן, הלקוח מספרו של עו"ד סגי-זקס "רזי המשפט", עומד על חשיבותה של החקירה הנגדית, ועל הסיכויים והסיכונים שבעריכתה. המחבר מציג את שיטות החקירה הנגדית העיקריות, ובכלל זה דגשים ו"טיפים" לחקירה אפקטיבית, בהתאם לסוג העד ומטרת החקירה.

הלורד הבריטי Hanworth אמר על החקירה שכנגד כי : "היא נשק רב עוצמה ובעל ערך רב לשם בדיקת אמיתות העד, אמינותו והדיוק והשלמות בעדותו". חקירה זו דורשת מיומנות, תקיפות, שפיטה נכונה ואבחנה חדה. אסור להתמהמה בנקיטת עמדה. החקירה הנגדית דומה לחרב בעלת שני קצוות, שעלולה להיות חרב פיפיות. עורך דין שאינו מיומן עלול "לשחק" לידיו של יריבו.

יש לזכור שלחקירה הנגדית שלוש מטרות : אחת חיובית ושתיים שליליות. החיובית, היא להשיג ראיות לטובת הלקוח, השתיים השליליות הן להחליש את הראיות נגד הלקוח, על ידי הפרכת החלקים החשובים בעדות הראשית, ולמוטט את עדות היריב על ידי תקיפת אמינותו.

לפיכך, השאלות חייבות להיות רלוונטיות למשפט, או שאלות הקשורות לאמינות העד.

על עורך הדין לשקול היטב אם רצוי בנסיבות העניין לערוך חקירה נגדית. אם החקירה הראשית לא הזיקה לעניין, או אף הועילה, יש לשקול את הטעם בקיום חקירה נגדית. ברוב הדיונים מטרת החקירה הנגדית היא לא להרוס לגמרי את כל העדות, אלא לגרוע מכוחה ומכוח תוצאותיה.

מחד גיסא, לפתיחת החקירה קיימת חשיבות רבה, שהרי שגיאה גסה תמוטט את הכל. מאידך גיסא, פתיחת חקירה בשאלה נכונה עשויה להביא לזרם של ראיות מפתיעות. לפעמים אין ללחוץ על עד המתנגד לתת תשובה, כי הוא עלול, דווקא, לומר דבר שאינו לטובתך. לעתים מסתיר העד דבר העשוי להועיל לך, ויחולץ מפיו רק בלחץ החקירה. האבחנה אינה תמיד פשוטה.

בזמן החקירה הראשית שעורך יריבך, ניתן לתהות על קנקנו של העד. תוכל ללמוד אם העד מתכנן לעוות את העובדות, או שיש לו נטייה לצד אחד כנגד הצד השני. כך למשל, כאשר עד מתנגד לגירסת הצד שלך יש להראות ולהוכיח את האינטרס שיש לו לנטות לצד שכנגד - המניע - כבר בתחילת החקירה הנגדית. גילוי וחשיפה של המניע הינו גורם קריטי בחקירה הנגדית.

אין עד בלי נטיית לב לטובת צד זה או אחר. יש לגלות לכיוון מי הוא נוטה על דרך התבוננות בו והקשבה לכל מילה. אם העדות לטובתך אל תעשה דבר. לפעמים, כל שצריך הוא לדעת לא להזיק. אם העדות אינה לטובתך, זכור את הנקודות שהן לרעתך וכאשר תגיע לחקירה הנגדית טפל בנקודות אלו בלבד, לפי סוג העד, כפי שנראה בהמשך.

במהלך החקירה הראשית נסה לאבחן את העד, להבחין בצורת דיבורו, בגוון קולו כשהוא מדבר באופן ישיר, ולגלות את המניעים והאינטרסים שלו. לא תמיד נכון ואפשרי לטפל בעד בכפפות של משי. רצינות המתבטאת בקול ובהתנהגות עם כבוד עצמי רצויים בדרך כלל כדי "להחזיק" את העד למשוך ולקרב אותו אל האמת. לעתים, ניתן לבטל את הרושם המתקבל מעדותו של עד, אם מביאים אותו למצב, לאחר לחץ חזק, להסביר פרט אחר פרט את הקשיים העולים מהסבריו הדחוקים. לבסוף כושר ה"המצאה" שלו "מתייבש", הוא אינו עונה על השאלות ושותק.

דרך אחרת היא להביא את העד להכיר בעובדות שאינן יכולות להתיישב עם סיפורו. ניתן להביא אותו לומר בוודאות דברים שניתן להוכיחם כלא נכונים.

מובן שהנוקשות של עורך הדין החוקר את העד צריכה להיות משולבת באדיבות, בלי גילויי בוטות כלפי העד. בית המשפט מסתייג מגישה שתלטנית של עורך הדין כלפי העד. אין ליצור רושם של חוסר אמון בעד מהימן וישר. שיטות להפעלת לחץ מתאימות לעד ערמומי ושקרן, לא לעד ישר, שיעמוד על שלו גם אם תרים את קולך.

תנאי חשוב להצלחת החקירה הנגדית הוא, שלפרקליט תהיה תמונה שלמה של התיק לפרטיו. כפי שכבר נאמר, יש לשאול שאלות פשוטות ומובנות. על החקירה הנגדית להיות יסודית בלי להשאיר עניין לא ברור. יש לשמור על הסדר הכרונולוגי של האירועים, אלא אם כן יש הגיון בנקיטת דרך אחרת. אם העד הוא "שקרן מועד" אין חובה לשמור על הסדר.

לסיכום, אין לנקוט שיטות פסולות כדי להוציא מעד הצהרות שאינן נכונות. שופטים דורשים לפעמים לקצר את החקירה הנגדית בטענה שהיא חוזרת על מה שכבר נאמר. אך עורך הדין הבטוח בדרכו יעמוד על שלו תוך שכנוע בית משפט בכבוד הראוי בכך שתוצאות החקירה לאחר מכן יצדיקו בדיעבד את התנהגותו.

הפן האתי

מהפן האתי ראוי לציין כי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, בסעיף 34(א), קובעים כי:

"לא יעלה עורך הדין בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו כי אינה נכונה", ובסעיף (ב) נקבע סייג:"האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי או כפירה בעובדה בהליך פלילי".

סעיף 38 שכותרתו "חקירה נגדית בהגינות" קובע:

" לא ישאל עורך דין, בחקירה נגדית, שאלות הנוגעות למהימנותו של עד, במטרה להטיל דופי באופיו, ואשר אין להן מבחינה אחרת נגיעה לעניין הנדון, אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר להניח שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות".

מעניין להשוות זאת עם כללי ההתנהגות של לשכת עורכי הדין באנגליה מ- 1990 שקובעים:

א.         אין לשאול שאלות או לקבוע קביעות רק כדי להכפיש אדם, או לעורר שערוריה או כדי להציק לעד או לכל אדם אחר.

ב.         יש להימנע ככל האפשר בדיון פתוח מלקרוא לעד ששמו הטוב ייפגע כתוצאה מכך.

ג.          אין לקבוע דברים שיש בהם כדי לפקפק באופי אדם אם הוא לא נקרא לחקירה נגדית, אלא אם כן נערכה חקירה נגדית וניתנה לעד ההזדמנות להשיב על טענות אלו.

ד.         אין לתאר עד או כל אדם אחר כמי שאשם בזיוף ובעבירות, או ליחס לאדם אחר את העבירה שבה מואשם הלקוח, אלא אם כן טענות אלה קשורות למשפט (כולל אמינות העד) קשר חזק, שנראה לעורך הדין שהוא נתמך ביסודות מוצקים.

חקירה נגדית ככישרון מדויק של עורך הדין מתחילה במקום בו מסתיימים דיני הראיות. חקירה נגדית מתבססת על הטבע אנושי ולא על החוק. ודוק, האתיקה, לה כפוף עורך הדין, מטילה מגבלות על החקירה הנגדית.

התובע הוא "קצין בית המשפט" ולכן חקירה נגדית שלו, במיוחד את הנאשם, צריכה להיות הוגנת וסבירה ומתבססת על המידע שבידו, גם כנגד אשמת הנאשם וגם בעד זיכויו. לסניגור מרחב תמרון רחב יותר בחקירה הנגדית, אך עדיין אסור לו להצביע על עובדות ללא ביסוס.

דוגמה לחקירה על עובדות שלסניגור אין לגביהן ביסוס מלא היא חקירה המכונה Plan B. ראוי לציין, כי אם כבול הסניגור בחיסיון של עורך הדין – לקוח, במקרים רבים הוא יכול לנהל הגנה מסוימת עצמאית מהעובדות. ראייה לא נכונה של החקירה הנגדית עלולה לגרום למגבלה רצינית בפרקטיקה. החקירה הנגדית היא חוד החנית של השיטה האדוורסרית, הנהוגה גם בישראל.

דעתנו היא, כי החקירה הנגדית מתפקדת כמסננת בה עובר כל עד. אם לאחריה עדיין דובקת בו האמינות, תוך ניפוי הבר מן התבן, או אז ניתן לקבוע כי דבריו נכונים מעבר לכל ספק סביר.

כללים לחקירה נגדית:

אל תשאל עד שאלה כשאתה בטוח שהתשובה לא תהא לטובתך או כשאינך יודע מה תהא התשובה לשאלתך. עם זאת, לא ניתן לפעמים (בעיקר כאשר גבך אל הקיר) להימנע מלהסתכן ולשאול שאלה כזו, אך במקרה כזה ראוי לשאול שאלות גישוש מתאימות כדי לבדוק לאן מנשבת רוח העדות.

יש לשאול שאלות במנות קטנות כדי להגיע למטרה, לתשובה המלאה. בדרך כלל אין לגשת ישר לעניין. יש ליתן תשומת לב מספקת לפרטים הפעוטים ביותר. מנגד זכור, מעת שקיבלת את פרטי התמונה אינך יכול לקבל פרטים נוספים ואל תנסה לקבלם. אם אתה מעונין לקבל תשובה מסוימת לשאלתך, אל תשאל אותה באופן ישיר, שכן העד עלול להבין שאתה במצוקה ויימנע מלתת לך את מבוקשך. העד שרוי בכוננות מתמדת ואתה חייב לעקוף מהמורות ומכשולים בהשגת התשובה הרצויה. כאן בולט הכישרון של עורך הדין בחקירה הנגדית. שורה של שאלות, ולא שאלה אחת, תוביל לנקודה הרצויה.

עצה לחקירת עד עוין: שאל את העד העוין עשר שאלות שאינן חשובות, ובשאלה החשובה נהג כאילו אין היא חשובה. הסח את דעתו על ידי שאלות שאינן רלוונטיות. אם קיבלת את התשובה הרצויה, הנח לו. אל תחזור על השאלה אם כבר קיבלת את מבוקשך. זאת ועוד, יש להימנע מליצור את הרושם שהעד של היריב הוא עד שלך. שיתוף פעולה מוגזם עם עד מטעם התביעה עלול להיראות מגמתי.

אל תשאל שאלה ללא סיבה. חקירה נגדית אינה חזרה בקול רם על החקירה הראשית. חייבת להיות מטרה לכל שאלה.

אל תנהל חקירה נגדית למען קבלת הסברים, אלא אם כן אותן הבהרות הכרחיות לתביעתך. אם אין לך ברירה אחרת, במצב בו גבך אל הקיר, אתה חייב לקחת סיכונים רציניים.

אל תבזבז זמן בחקירה הנגדית על סתירות בעדות שאינן חשובות. האמת נבחנת מתוך ההצהרות והעדויות הסותרות בקשר לנקודות המהותיות ובהתייחס לעניינים שאין העדים יכולים לטעות בהם.

חשוב שבית משפט יחוש כי עורך הדין מאמין בצדקת תביעתו. מתחילת הדיון ועד סופו, עליך להעביר מסר כן לפיו אתה מאמין בצדקת תביעתך. אולי אתה טועה, אך עליך להיות רציני. לתנועותיך ולטון דיבורך תפקיד חשוב. אל תהיה מיד עוין בחקירה הנגדית. העד יזכה אז באהדת בית משפט. השתמש ברצינות (נוקשות) מתונה.

דגשים בחקירת עדים

בשל החשיבות הרבה הנודעת לחקירה הנגדית מומלץ על כן לשאול בתחילתה שאלה או שתיים של גישוש כדי לעמוד על טיבו של העד. אם תתחיל להתייחס לעד אוטומטית בצורה עוינת, בשל היותו עד התביעה, הוא יהיה בוודאי עוין לנאשם שאתה מייצג ותפסיד אמירה טובה שהוא עשוי להגיד לטובת הלקוח.

כמו בשדה הקרב, גם במשפט - כשאין ברירה, יש לתקוף את העד חזיתית. בדרך זו, לא זו בלבד שתעמיד את העד במקומו כך שלהבא יזהר יותר בשקריו ובניסוחיו הפתלתלים, אלא גם תחדד את האבסורד שבעדותו ותציג אותו ככלי ריק.

בכל מקרה, יש לשמור תמיד על קור רוח ועל נימוס, ולו פורמלי, כלפי כל עד, יהא זה השקרן והעוין ביותר. איבוד עשתונות תמיד הוא מזיק.

מנגד, אם תגלה אצל העד מעורבות רגשית נגד מרשך, רצוי להיפטר ממנו בהקדם. יש לחשוף את מניעיו של העד כדי שיהיו גלויים ושקופים לבית המשפט. יש להדגיש ולהבליט את ההגזמות שבדבריו. רצוי לחשוף את המשטמה העזה המניעה אותו ואת הרקע לה.

כל שאלה תישאל בתוך הנחת התיזה שבחרת. אם הראיות נגדך חלשות והראיות שלך אינן חזקות, אל תזמין אלא את העדים המרכזיים או החיוניים ביותר. מרבה עדים ירבה סתירות.

השיטות העיקריות

מונקמן (בספרו "The Technique of Advocacy") מחלק את שיטות החקירה הנגדית לשלוש: עימות, בדיקה ורמיזה (ניתן להוסיף גם את שיטת הערעור Undermining).

העימות (Confrontation) נעשה על דרך הבאת עובדות רבות בפני העד שיש בהן כדי למוטט את עדותו, עובדות, שאינו יכול להכחיש או שאינן תואמות עם עדותו. זוהי השיטה טובה במשפטים רחבי היקף, כמו משפטי דיבה או משפטים, בהם נעשו חקירות ונאספו עובדות רבות הממוטטות את העדות.

הבדיקה (Probing) היא חקירה יסודית ומסיבית, החודרת אל לב העניין לפרטיו כדי לגלות סדקים בעדות או כדי להגיע לדבר חדש.

הרמיזה (Insinuation) היא שיטה רבת-פנים, והיא חשובה ביותר. נוקטים אותה כדי לבנות גרסה חדשה מהעדות הראשית על ידי הבאת עובדות ואפשרויות חדשות כדי להחליש את העדות הראשית ולהוציא ממנה את העוקץ. יש להוביל את העד צעד אחר צעד לנקודה הרצויה.

השימוש בשלוש השיטות נעשה בדרך כלל בערבוביה ועל פי האינטואיציה והניסיון של החוקר.

יש להתאים את החקירה לסוג העד. נציין באופן כללי את העקרונות הבאים:

א.         עם העד הישר, הדייקן, יש להשתמש ברמיזה העדינה.

ב.         עם העד הישר אך הטועה, כתוצאה מהתבוננות שאינה נכונה, מפירוש שאינו נכון, מזיכרון מטעה ודמיון, יש להשתמש בשיטת הבדיקה (probing) והרמיזה.

ג.          עם העד השקרן: תיעשה חשיפתו על ידי עימות ורמיזה. עד הלומד בעל פה את עדותו וחוזר עליה מספר פעמים במדויק, ניתן לבלבל אותו אם מבקשים ממנו לחזור על הסיפור לא לפי הסדר, או אם מטיחים בו עובדות ששומטות את הקרקע תחת גירסתו.

ואלה העצות שנותן המשפטן האמריקאי DAVID P. BROWN (מתוך "Harris's Hints on Advocacy"):

1.         אל תרפה מלהביט בעד, אלא במקרים שאינם חשובים. קשר העין חשוב מאוד, זהו ערוץ הקשר בין מוח למוח (ניתוק קשר עין יאפשר לעד להתחמק - י.ס.ז)

2.         אחרי העין בא הקול. אל תזנח את צורת דיבורו של העד שהיא אמצעי הביטוי של מחשבתו. הכל פה: הטון, הדגש על המילים, הרמת הקול, ההיסוס, הלחשושים. אם תשאל עד "האם היית ברחוב דיזנגוף פינת פרישמן בשעה זו ביום זה"? העד הישר ישיב: "הייתי בקרבת מקום". עד שרוצה להכשיל אותך ישיב "לא", גם אם היה כמה מטרים מהמקום והוא אינו משקר. הוא יכול להגיד "לא הייתי בפינת הרחוב בשעה שש" חוקר טוב יוסיף וישאל: "אז באיזו שעה היית שם? או "איפה היית בשעה שש?" לכן עליך להיות ערני לניואנסים בקול ובמימיקה.

3.         היה מתון עם המתון, פיקח וממולח עם הערמומי, מאמין בישר, רחום עם הצעירים, החלשים או המפוחדים, קשוח עם הביריונים ומפתיע עם השקרן. והכול תוך שמירה על כבודך העצמי .

4.         במשפט פלילי, במיוחד בפשעים חמורים (רצח, הריגה..) כל עוד תביעתך מתנהלת כסדרה, אל תשאל שאלות רבות (עצה זו אינה מתאימה בד"כ לסגנון ניהול המשפט בישראל - י.ס.ז). אם שאלת, עליך להיות בטוח שהתשובה לא תהיה לרעת הלקוח שלך ותפרק את גירסתו. עליך להכיר היטב את העד לפני שאתה שואלו.

5.         שאלה רבת משמעויות עלולה להביא לתשובה דו-משמעית. עדיפה שאלה שיש לה תשובה אחת. אין לחשוף את השקר על ידי שאלות ערמומיות אלא על ידי הארת האמת. (כן, ישנה סכנה שיועדף הפירוש המזיק לך. י.ס.ז.)

6.         אם החליט העד להתחכם או להיות מרדן כלפיך, עליך ליישר את ההדורים כבר בתחילה, שאם לא כן יחריף הדבר בהמשך החקירה. תן לו את האפשרות להיות מרוצה מעצמו ולטעות בקשר להערכת כישוריך או כישוריו. בשום אופן אל תאבד מקור רוחך. כעס וזעם הם הסימן המקדים להוכחת הכישלון בכל מאבק אינטלקטואלי.

7.         כמו במשחק שח, חשוב על כל תנועה ועל תוצאותיה, שלפעמים סופה הרסני.

8.         אל תמעיט מערך יריבך. עמוד תמיד על המשמר. מכה מקרית עלולה להיות פטלית. רשלנות של האחד לפעמים מועילה לשני, ולפעמים הופכת את הטעויות של היריב לאפקטיביות ביותר.

9.         תמיד תן כבוד לבית המשפט והיה אדיב עם חבריך למקצוע ועם מתנגדיך, אך אל תקריב אף עיקרון מעקרונותיך או חובה מחובותיך למען כבוד מזערי הניתן לצד השני.

יסוד חשוב ביותר שרבים מעורכי הדין שוכחים לאמץ: הקשב לתשובה, קשב מעמיק ואמיתי. אל תסתפק בשמיעתה. הקשב לתשובה ולאינטונציה בה היא נאמרת. היא עשויה להיות המפתח לשורה של שאלות חשובות נוספות ולגילויים מרעישים.

*  עו"ד יורם סגי-זקס הינו עורך תחום הדין הפלילי באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il,   משמש כיו"ר התנועה למלחמה בעוני בישראל www.Halev.org.il ומחבר הספר "רזי המשפט" (2003).

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.