בני הזוג השיגו את ההיריון לאחר טיפולי פוריות והוא היה תקין לכל אורכו. לטענתם, הצוות הרפואי בבית החולים כרמל כשל בחילוץ מהיר של העובר ולא התייחס למצוקה קשה ולגורמי סיכון רבים
בבית משפט השלום בירושלים הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית כבעלת המרכז הרפואי כרמל. התובעים הם הורים לתינוק שנולד בבית החולים בנובמבר 2020 ונפטר לאחר 31 שעות. מדובר בבנם היחיד של בני הזוג. התובעים טוענים כי צוות בית החולים התרשל כשלא התייחס כראוי להאטות ממושכות בדופק העובר והתעכב בביצוע ניתוח קיסרי.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו״ד ענת גוטמן ועו״ד ארן אמיר טוענים התובעים כי בנם נפטר בשל מצוקה עוברית חמורה וממושכת שנגרמה על רקע איחור רב ורשלני בחילוצו מהרחם, כמעט שלושה ימים אחרי שהאם אושפזה בבית החולים לשם השראת לידה. זה היה הריונה הראשון של האם והוא היה תקין לכל אורכו.
התובעים סיפרו כי כשהאם הייתה בשבוע 40+1 היא הגיעה לביקורת בבית החולים. הם ציינו כי אצל האם התקיימו לפחות 3 גורמי סיכון למצוקה עוברית או מוות עוברי: מיעוט מי שפיר, השמנת יתר והריון לאחר טיפולי פוריות.
למרות גורמי הסיכון ווגיניסמוס קשה ממנו סבלה האם (כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק) התקבלה החלטה על השראת לידה באמצעות פתיליית פרופס הגורמת לריכוך צוואר הרחם והתחלת צירים.
יומיים לאחר מכן, כשהתברר שהפרופס נפלט פעמיים, התקבלה החלטה לחדול מהשראת הלידה ולהמתין להתפתחות לידה ספונטאנית. זאת, מבלי שנערך דיון עם התובעים באשר לאפשרות לבצע ניתוח קיסרי לנוכח גיל ההיריון וגורמי הסיכון הרבים.
יתר על כן, בניטור העובר הופיעו האטות ממושכות ועמוקות בדופק ליבו אך הצוות לא פעל לחילוצו הדחוף מהרחם בניתוח קיסרי, מחדל שחשף את העובר למחסור ממושך בחמצן על פני שעות ארוכות.
כמו כן ובאופן חמור, לאחר שהתקבלה בסופו של דבר החלטה על ניתוח קיסרי בהול הניתוח בוצע רק לאחר למעלה משעה.
טיפול רשלני זה הוביל ללידת התינוק כשהוא ללא דופק וללא נשימה. לאחר 22 דקות של החייאה הדופק שב אך התינוק נותר בתרדמת (coma), ללא נשימה ספונטנית. בשל הפגיעה המוחית הקשה הוחלט שלא לטפל בתינוק בקירור והוא נפטר כאמור בגיל 31 שעות.
נזק בלתי הפיך
התובעים צירפו חוות דעת רפואית שלפיה לידתה של התובעת הייתה בדרגת סיכון גבוהה, בין היתר בשל מיעוט מי שפיר שמעלה את הסיכון למוות עוברי פי 4.5, היריון לאחר טיפולי פוריות שמגביר גם הוא את הסיכון והשמנת יתר. למרות זאת ועל אף העובדה שהתובעת סבלה מוגיניסמוס קשה הוחלטה על השראת לידה נרתיקית, שכאמור לא צלחה.
המומחה ציין עוד כי הטיפול הרשלני בא לידי ביטוי גם בהעדר התייחסות מתאימה להאטות ארוכות וקשות שהעידו על מצוקה עוברית הולכת וגוברת.
כך למשל, בעיצומה של האטה ממושכת ועמוקה בדופק היולדת נותקה מהמוניטור למשך 8 דקות רצופות וארוכות כדי להעבירה לחדר לידה. זאת, בעוד שהפעולה המתבקשת הייתה להמשיך את הניטור תוך ביצוע החייאה תוך רחמית, ואם זה לא עוזר לשיפור הדופק – לסיים בניתוח קיסרי בהול.
המומחה הסביר שהצוות לא השכיל להעריך נכון את חומרת הניטור ובמקום לחלץ מיידית את העובר מסביבתו הרחמית העוינת, הוא התעכב באופן בלתי סביר ואיבד זמן יקר בו מוחו של העובר נפגע באורח בלתי הפיך.
מבית החולים כרמל לא נמסרה תגובה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.