בכתיבתו עומד המלומד וייטהד על הממשק בין הקידמה והסדר החברתי ואומר: "האמנות של
הקידמה היא לשמור על הסדר בתוך השינויים, ועל השינויים בתוך הסדר". השינויים שהביאה
עימה רשת האינטרנט מקשים עלינו עד מאוד לקיים מימרה זו. הקידמה הכרוכה באינטרנט
הפרה את הסדר החברתי ואת נקודת האיזון הראויה באשר לפרטיותו של האדם וליכולתו לשמר
את צנעת חייו. פיתוחים טכנולוגיים שהביאה הקידמה עימה מאפשרים לגורמים מעונינים -
רשויות המדינה או גורמים עסקיים - לעקוב אחר פעולותיו של הפרט. בקלות רבה ניתן
להתחקות אחר צעדיו של הפרט במרחב הוירטואלי, לתעד אימרות והתכתבויות שעורך הפרט
באותו מרחב ולהאזין לשיחות שהוא מנהל עם גולשים אחרים. בהיבטה זו, כרוכה הקידמה
בפגיעה קשה בחירותו של האדם החופשי, אף שידענו כולנו עד כמה מעריך הפרט את זכותו
לפרטיות החיים: "הזכות להיוותר לבד הינה הזכות החשובה ביותר מבין זכויות האדם, היא
הזכות המוערכת ביותר על-ידי האדם החופשי" )שופט בית-המשפט העליון האמריקאי, השופט
ברנדייס, בשנת 1928(. אכן, אדם חופשי יחתור מעצם ברייתו להגן על פרטיותו, לשמור על
זכותו למרחב מוגן בו מובטחות צנעת-חייו וסוד-שיחו. המערכת המשפטית אף עטפה
אינסטינקט טבעי זה של האדם בהגנה חוקתית. בהתאם, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נקבע
בסעיף 7 כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו" וכן כי "אין פוגעים בסוד שיחו של
אדם, בכתביו או ברשומותיו". ואולם, התקדמות הטכנולוגיה מציבה בפני הזכות לפרטיות
אתגרים לא פשוטים המאיימים על עצם קיומה. בעידן זה נודע למשפט משנה חשיבות בביצור
זכויותיו של הפרט במרחב הוירטואלי.
בפועל, פסיקה הנוגעת להגנה על הפרטיות באינטרנט מעמידה בסימן שאלה את טיב ההגנה על
זכויות הפרט למול הממשלה בעידן המידע. ה"אח הגדול" זכה להכשר של חוקיות מבתי המשפט.
רשויות החקירה החלו נוקטות בפרקטיקה לפיה מצותתים סוכנים חשאיים של רשויות החקירה -
באינטרנט. לעיתים אף (Chat) תוך שימוש בזהויות בדויות - לשיחות המתנהלות בחדרי-שיחה
מבוצעת ההאזנה ללא מגע אדם, כאשר שיחות פרטיות בין גולשים מוקלטות ומסוננות לאחר
מכן באמצעות מערכת אוטומאטית שמפענחת את השיחות ומאתרת בהן מילות מפתח חשודות. כך
לדוגמא, בהליך פלילי שהתנהל לאחרונה הואשם אזרח ארצות-הברית במעשים המהווים עידוד
לפדופיליה האסורה על-פי דין. הראיה המרכזית שקשרה את הנאשם עם צפייה בתמונות עירום
באינטרנט. סוכן חשאי של (Chat Room) "של קטינים היה פלט של שיחה שהתנהלה ב"חדר-שיחה
רשויות החקירה האמריקאיות נכנס תוך שימוש בזהות בדויה לאתר בו התנהלה שיחה בין
גולשים ותיעד את דבריו של הנאשם כי צופה הוא בתמונות מעין אלה. בית המשפט נאות לקבל
את פלט השיחה כראיה והרשיע את הנאשם בהתבססו עליה. החלטה זו חושפת את הפרט, לכאורה,
להאזנה מתמדת לשיחותיו ולתיעוד דבריו במרחב הוירטואלי.
בהיבט זה עולה כמו מאליה הטענה כי פרקטיקה זו של רשויות החקירה אינה חוקית וכי
מדובר בהאזנת סתר אסורה. שכן, על-פי חוק האזנת סתר, תשל"ט- 1979, האזנה לשיחת
הזולת, קליטתה או העתקתה באמצעות מכשיר וללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה היא האזנת
סתר. שיחה מוגדרת בחוק ככוללת אף "תקשורת בין מחשבים". לפיכך, קליטת מידע מתקשורת
בין מחשבים היא האזנה, ובהיעדר הסכמה של המשוחחים זוהי האזנת סתר המהווה עבירה
פלילית. ראיות שתושגנה במסגרת האזנה מעין-זו תהיינה, ככלל, בלתי קבילות בהליך
משפטי.
בפועל, בתי-המשפט דחו עד לאחרונה בעקביות את הטענה כי מדובר בהאזנת סתר. בית-המשפט
קבע שאין למשוחח בשיחת-רשת ציפייה סבירה לפרטיות או יסוד לסברה שלא יאזינו לדבריו.
בית-המשפט אף מצא לנכון לציין כי גולש ברשת האינטרנט נוטל על עצמו את הסיכון שיעקבו
אחר מעשיו או יאזינו לדבריו ואף ישתמשו בכך לאחר מכן כראיה כנגדו )להרחבה ראו:
נמרוד קוזלובסקי "המחשב וההליך המשפטי - ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" )הוצאת
לשכת-עו"ד, 2000(, ע' 91(.
הכיצד קבעו בתי-המשפט כי אין מדובר בהאזנת סתר? זאת עשו בתי-המשפט בהתבסס על חריג
המנוי בחוק האזנת סתר שעניינו בשיחה שנערכת ברשות הרבים. על פי החוק, כאשר נערכת
השיחה ברשות הרבים כהגדרתה: "מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא
הסכמתו", הרי שהאזנה לשיחה על-ידי מי שהוסמך לכך אינה האזנת סתר אסורה. הסמכה תיתכן
על-ידי ראש רשות ביטחון מטעמים של ביטחון המדינה או על-ידי קצין משטרה לשם מניעת
עבירות או גילוי עבריינים. ראוי עוד לציין כי החוק אינו מציין כיצד תוקנה הסמכה
מעין זו ובפועל הכירו בתי-המשפט במתן הסמכה כללית לאנשי משטרה לביצוען של האזנות
ברשות הרבים.
על-פי הפסיקה עליה עמדנו, שיחה שנערכת ברשת האינטרנט ונגישה לציבור הרחב תיחשב
כשיחה ברשות הרבים. קליטת המידע משיחה זו אינה זקוקה להיתר מיוחד ובעל השיחה נתפס
מבחינת הדין כמי שהפך במודע את כל שומעיו הפוטנציאלים לשותפים לשיחה. נוטל הפרט על
עצמו את הסיכון שאדם אחר - ובכלל זה חוקר סמוי - יאזין לשיחתו וישתמש בדבריו כראיה
כנגדו.
בהקשר זה מצותתת פסיקה של בית המשפט שנאמרה בהקשרן של רשתות קשר רדיו, ולפיה: "מי
שמשמיע דברים באמצעי קשר אשר מגיעים או מסוגלים להגיע לאוזניהם של רבים - הופך את
כל שומעיו לבעלי שיחתו... כאשר הפותח בשיחה אומר את דבריו באופן שאחרים יכולים
להאזין, הוא נוטל על עצמו את הסיכון, שאחרים שהוא לא התכוון שיאזינו לשיחתו,
ישמעוה. דומה הוא לאדם הצועק את דבריו לחברו ברשות-הרבים. אין הוא יכול לצפות
שדבריו יישארו סמויים.". יישומה של הלכה זו לעידן המידע הובילה למסקנה כי, לכאורה,
כל שימוש באמצעי תקשורת המאפשר נגישות לציבור הרחב חשוף להאזנה בלתי מורשית שאינה
אסורה בדין.
בקרב מלומדים נשמעה ביקורת על הלכה זו אשר יש בה כדי לחתור תחת ההגנה הראויה שמקנה
הדין לזכות האדם לפרטיותו, לצנעת חייו ולסוד שיחו. כך הבעתי גם אני דעתי כי: "הלכה
זו ראויה לעיון מחדש ואל לנו לאמצה בשיטתנו המשפטית כהלכה מנחה המתירה האזנה גורפת
לשיחות שמנהלים פרטים באמצעות רשת האינטרנט. אני סבור ששיטת המשפט הישראלית,
המחויבת להגנה על זכויותיו של האדם לפרטיותו ולצנעת חייו, צריכה להקנות לפרט אפשרות
להשתמש בשירותי האינטרנט מבלי שיהא חשוף להתחקות ולהאזנה. אל לנו להכיר ב"משטרת
סתרים" הפועלת ברשת האינטרנט ועוקבת ללא הרף אחר האזרחים. אין זה נכון, לדעתי, שכל
גלישה ברשת תיהנה מהגנת הפרטיות, אך במקרים הראויים לכך, כאשר הפרט נוקט צעדים
ממשיים להגנה על פרטיותו ועל סוד שיחו, על מערכת המשפט לכבד זאת. התנערות מזכותו של
הפרט לפרטיות ברשת האינטרנט סופה שאנשים יחששו לעשות שימוש רצוי ומועיל באמצעי
טכנולוגי זה".
לאחרונה חל שינוי מגמה בבתי-המשפט מעבר לים אשר מבשר על ראשיתה של תקופה חדשה אליה
ייחלנו. פסק-דין תקדימי בארצות-הברית משרטט מחדש את גבולות האסור והמותר בהשגת מידע
מאתרי אינטרנט. על-פי פסק-הדין, כניסה לאתר אינטרנט פרטי המוגן באמצעות סיסמא והשגת
מידע מאותה כניסה, מהווה האזנת סתר אסורה. ביסוד פסק-הדין עומדת הנמקה שכוחה יפה
לכל השגה בלתי מורשית של מידע מתעבורה מאובטחת באינטרנט, ובכלל זה משיחות-רשת
וקבוצות-דיון מאובטחות. ((chat
הרקע לפרשה הוא בסכסוך עבודה שנתגלע בין ההנהלה לטייסים בחברת תעופה. בעקבות אותו
סכסוך עבודה הוקם אתר אינטרנט על-ידי טייס מטייסי החברה בו הוטחה ביקורת בהנהלת
החברה ותוכננו צעדי העובדים במאבקם כנגדה. הכניסה לאתר הוגבלה לעובדי החברה בלבד,
שנדרשו להזדהות באמצעות שם משתמש וסיסמא ייחודיים להם. הגבלה זו נועדה למנוע את
כניסתם של מנהלי החברה ונציגי ארגון העובדים לחומר המצוי באתר. להנהלת החברה נודע
על האתר וסגן מנהל החברה נטל את שמו של אחד העובדים בחברה ונכנס לאתר תחת זהותו
השאולה ותוך שימוש בסיסמתו של אותו עובד. במקרה אחר שב ונכנס אותו מנהל לאתר
באמצעות שמו וסיסמתו של עובד אחר. עם קבלת המידע מהאתר פנה אחד ממנהלי החברה למפעיל
האתר והודיעו כי בכוונתו לתובעו בגין פרסומי לשון הרע המצויים באתר. מפעיל האתר
השיב מנגד בתביעה כנגד הנהלת החברה בגין האזנת סתר בלתי מורשית לתעבורה אלקטרונית
)וזאת לצד עילות מתחום דיני העבודה(.
לאחר שערכאה נמוכה דחתה את תביעתו של מפעיל האתר בקובעה כי לא נתקיימו היסודות של
האזנת סתר, הוגש ערעור לבית-המשפט הפדראלי לערעורים שבקליפורניה. בית-המשפט
לערעורים, בפסק-דין מנומק ומפורט, קיבל את הערעור וקבע כי קמה, לכאורה, עילה למפעיל
האתר. בדרכו למסקנה קבע בית-המשפט - תוך היפוך ההלכה ששלטה עד אותה עת - כי האיסור
in) על האזנת סתר אינו מוגבל להאזנה לתעבורה אלקטרונית בעת מעבר המידע ברשת
וכי האיסור על האזנת סתר חל גם על האזנה בלתי מורשית למידע אלקטרוני נייח (transfer
כמו כן, וזה העיקר, קבע בית-המשפט, כי השגת מידע מרשת . (in storage) שבאתר אינטרנט
האינטרנט תיחשב כהאזנת סתר אם המידע הושג ללא הרשאה מאתר אלקטרוני המוגן מפני כניסה
בלתי מורשית.
ההלכה החדשה שנפסקה בבית-המשפט לערעורים מאפשרת עתה לפרטים ליצור לעצמם מרחב מוגן
ברשת האינטרנט שלצד זר אסור יהא לחדור אליו ולהשתמש במידע המצוי בו. כל עוד יינקטו
הפרטים אמצעי אבטחה ראויים שיש בהם ליצור ציפייה סבירה לפרטיות, תגן המערכת המשפטית
על ציפייה זו. אמצעי אבטחה אלה יכולים ללבוש דמות של קוד כניסה המזהה את המשתמש
באמצעות סיסמא. צד זר שיחדור למידע המצוי במרחב מוגן זה יבצע במעשיו עבירה פלילית
ועוולה נזיקית של האזנת סתר ומידע שיושג מאותה חדירה לא יוכר כראיה קבילה בהליך
משפטי.
בנסיבות אלה חדירה של אדם בלתי מוזמן - ובכלל זה סוכן סמוי - למידע או לשיחה והאזנה
לה, תיחשב כהאזנת סתר אסורה. אף אם קיימת האפשרות הטכנולוגית לחדור למידע זה, הרי
שלאור הצעדים שנוקטים הצדדים לשמירה על פרטיותם, תוכר זכותם לפרטיותם ולסוד שיחם.
אין בכך לשלול, כמובן, ביצוען של האזנות לשיחות באינטרנט החשודות בפלילים, אך זאת
רק מקום שניתן היתר לכך על-ידי בית-משפט, כנדרש על-פי חוק. בית-המשפט הוא שיפעיל את
שיקול-הדעת האם נסיבות המקרה מצדיקות לעשות שימוש באמצעי חריג זה.
לסיכום נשוב וניזכר בדבריו של השופט העליון האמריקאי ברנדייס שנאמרו עוד בשנת 1928:
"התקדמות המדע בהעמדתם של אמצעי ריגול לשירות רשויות החקירה אינה צפויה לעצור
בפיתוח אמצעי ציתות. דרכים תפותחנה באחד הימים כך שהממשל, מבלי להזיז דפים ממגירות
סודיות, יוכל להציג את תוכנם בפני בית המשפט, וכך ניתן יהא לחשוף בפני המושבעים את
ההתרחשויות האינטימיות ביותר המתקיימות בצנעת הבית". חזונו של השופט ברנדייס ממומש,
כאמור, בימים אלה עם פיתוח אמצעי האזנה לשיחות פרטיות המתנהלות ברשת. מערכת המשפט
החלה עושה כחובתה, ליתן בידי הפרט את הכלים המשפטיים שיגנו עליו מפני התפתחות בלתי
רצויה זו.
לעיון בפסקי דין ומאמרים נוספים בנושא אינטרנט והגנת הפרטיות באינטרנט לחצו כאן
*עו"ד נימרוד קוזלובסקי הינו מרצה ל"משפט האינטרנט" באוניברסיטת תל-אביב והמכללה
למינהל ומחבר הספר: "המחשב וההליך המשפטי - ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" שראה אור
בימים אלה בהוצאת לשכת עורכי-הדין בישראל.
כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ
משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על
המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים
באתר.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.