ביה"ד הרבני האזורי בחיפה דחה באחרונה תביעה לביטול הסכם גירושין. הדיינים הבהירו כי הבעל חתם מרצונו החופשי, וכעת מנסה "לבנות בניינים באוויר".
לאחר שלושים שנות נישואין, בעל ואישה התגרשו בשנת 2016 בעקבות תביעת גירושין שהגיש הבעל שנתיים לפני כן.
השניים התגרשו בהסכם שאושר על ידי בית הדין, לאחר שהבעל סירב להצעות האישה לשלום בית. בשעתו הוא ייחס את רצונו להתגרש לכך שהאישה סובלת מדיכאון ואינה מתפקדת, וכי הוא מרגיש בודד ומתוסכל.
מאוחר יותר התברר כי יחד עם זאת האיש הסתיר את העובדה שהוא חי עם אישה זרה, לאחר שעזב את אשתו וארבעת ילדיהם (כיום בגירים), דבר שגרר ביקורת חריפה מצד בית הדין.
על כל פנים, בהסכם הגירושין שאליו הגיעו הצדדים לאחר מו"מ, נקבע בין השאר כי דירה שהייתה שייכת לשני הצדדים תירשם על שם האישה, כנגד וויתור על כתובה, שנרשמה על סך של 10 מיליון שקל – סכום סמלי אולם בעל משמעות אפילו אם נגזור ממנו 5% שהם כחצי מיליון שקל.
לאחרונה, האיש הגיש באמצעות עוה"ד בנימין ישי, תביעה לביטול הסכם הגירושין. התובע טען כי לא חתם על ההסכם מרצונו החופשי אלא משום שהופעלה עליו מסכת איומים והפחדות ונאמר לו כי אם לא יחתום, בית הדין יפסוק נגדו פסק דין קשה ויחייב אותו במאות אלפי שקלים.
בנוסף נטען בין היתר כי ההסכם מקפח קשות את זכויותיו בשיעור של מאות אלפים.
האישה שיוצגה על ידי עוה"ד מאיה הר ציון, ביקשה לדחות את התביעה. היא טענה בין השאר כי התובע מתעלם מהדיונים שנערכו בבית הדין בו פורטו הצעותיה להעברת הבית על שמה וקיזוז שוויו מן הכתובה, והיתר בתשלומים איטיים מן הפנסיה – הצעות שבסופו של דבר הבעל הסכים להן.
לשיטתה, בפועל הבעל לא קופח או וויתר שכן אילו הייתה פסיקת כתובה היינו מגיעים לאותה תוצאה, רק בדרך אחרת.
שקרים שהרחיקו לכת
אב"ד הרב דניאל אדרי, והרבנים בן ציון הכהן רבין ואלעד עלי לא הסתירו את סלידתם מהתנהלות הבעל בעבר ובקשתו הנוכחית בהווה.
הדיינים ציינו כי "השקרים של הבעל כבר הרחיקו לכת וכל זאת בכדי לנסות ולהרוויח תנאים כספיים יותר נוחים, וזאת לאחר שהשיג את מטרתו, גירש את אשתו וחי בשלווה עם אותה אשה שבגד איתה באשת נעוריו וזאת בזמן שהיתה אשת איש".
הדיינים דחו על הסף את טענתו בדבר איומים וציינו כי הוא מנסה "לבנות בניינים באוויר". לאורך פסק דינם הם הפנו מספר פעמים לכך שלפני אישור ההסכם, בית הדין ווידא שהצדדים יודעים על מה הם חותמים ונתן להסכם תוקף רק לאחר אישורם והסכמתם, תוך ציון שההסכם נעשה מדעתם וללא כפיה.
בתוך כך הדיינים הוסיפו כי "ביה"ד מעולם אינו מאיים על הבעל בעניין הגט שאם לא יסכים יפסיד, היות וההלכה אוסרת זאת בכדי לא להגיע לגט מעושה".
כמו כן, הדיינים הסבירו כי אם צד עשה מהלכים או הסכים לתנאים שאינם כדאיים לו מבחינה אובייקטיבית – ואולי עשה זאת על מנת לזרז את הגירושין ולהתרועע באופן חופשי עם האישה החדשה – הרי שתנאים שכאלה אינם עילה להתערבות בהסכמים בין בני זוג שנכרתו ואושרו כדין.
לפיכך, בסיכומו של דבר הדיינים דחו את התביעה לביטול ההסכם וחייבו את הבעל בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל. עוד צוין כי דירת הצדדים תירשם על שם האישה בלבד.
למעבר אל פסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין