הביצית הופרתה בגוף בת הזוג -האם בעלת הביצית תוכר כאם הקטין שנולד?

לפסק הדין בעניין ת.צ. ואח' נגד היועמ"ש

בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן קבע בפסק דין חלקי, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי אישה שהביצית שלה הופרתה בגופה של בת זוגה, תרשם כאמו המשפטית של הקטין שילדה בת הזוג, במידה ותסקיר הסעד יקבע, כי הרישום הוא לטובתו של הקטין.

שתי נשים, המקיימות מערכת יחסים חד-מינית, ביקשו מהיועמ"ש של משרד הבריאות כי יאשר להן לשאוב ביצית מאחת, להפרות אותה בזרע מתורם אנונימי, ולהשתיל אותה ברחמה של השניה. היועמ"ש אישר את ההליך הרפואי, בכפוף לחתימת בנות הזוג על הסכם ביניהן, אך הבהיר להן, כי מעמד האם "הביולוגית" אינו אוטומטי וכרוך בביצוע הליך של אימוץ.

ההליך הרפואי בוצע, הקטין נולד ונרשם במרשם האוכלוסין כבנה של האם היולדת, ובנות הזוג הגישו לביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן תובענה לסעד הצהרתי, בה בקשו לקבוע את אמהותה המשפטית של האם הביולוגית (שנתנה את הביצית) על הקטין.

בנות הזוג טענו בין היתר, כי אין הליך אימוץ בין אם ביולוגית לבנה הביולוגי, כי ניתן לראות את ההפריה כהתקשרות להולדה משותפת, וכי בסיטואציה בה האם היולדת מסכימה להכיר באם הביולוגית כהורה שני, יש להגן על זכותה של האחרונה, בפרט כשהזכות להורות היא זכות יסוד. בנוסף טענו, כי טובת הקטין מחייבת הכרה באמו הביולוגית כאמו המשפטית, ואם לא תוכר ככזו, הרי שזוהי באפליה פסולה על רקע של נטייה מינית ומגדר.

היועמ"ש טען בין השאר, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, לאור העובדה כי האישור הרפואי החריג לביצוע ההפריה, הותנה מפורש בנקיטת הליך של אימוץ ע"י האם הביולוגית. עוד נטען, כי הכרה באם הביולוגית כאם הקטין, על דרך של סעד הצהרתי, אינה מתיישבת עם הדין הקיים. באשר לסוגיית האפליה נטען, כי ישנו שוני מהותי בין אבהות ביולוגית לאמהות ביולוגית, ובכל מקרה, ישנם מצבים בהם גם אב גנטי לא יוכר ככזה, ולכן לא מדובר באפליה פסולה.

בפסק דין חלקי, קבעה השופטת עליסה מילר, כי כעקרון, המצב החוקי בארץ אינו מאפשר לרשום את האם הביולוגית כאם הקטין, ולפיכך לכאורה, היה דין התביעה להידחות, אולם לאור העובדה שהאם הביולוגית והקטין קשורים בקשר דם, אין זה הגיוני לדרוש ממנה לאמץ אותו, והדבר נוגד את השכל הישר.

השופטת ציינה והדגישה, כי בנסיבות בהן המדינה בחרה לסייע, היא אינה יכולה לבוא ולטעון כנגד כי האמהות נהגו בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים.

נקבע, כי ההכרה באם הביולוגית כאם נוספת לקטין הינה חיונית וחיובית, ויש בה כדי לפתור את המקרה הנקודתי הנוכחי, שנוצר בנסיבות מיוחדות ונפל בין הכיסאות, וכי הקטין, שחי במסגרת של תא משפחתי חד מיני, יודע כיצד בא לעולם, ומכיר את שתי התובעות כאמהותיו. הכרה באם הביולוגית כאמו ורישומה ככזו, כך נפסק, תקנה לו וודאות ובטחון מבחינה נפשית, חברתית וכלכלית, ותעגן את יחסי ההורות והקרבה השוררים והקיימים ביניהם ממילא, ואף יש בכך כדי להיטיב עם הכלל (מניעת נישואי קרובים) ולאפשר לאם הביולוגית לממש את זכותה להורות.

לבסוף הורתה השופטת לפקידת הסעד להגיש תסקיר שבו תמליץ האם טובת הקטין הוא כי האם הביולוגית תירשם כאמו הנוספת במרשם האוכלוסין.

לפסק הדין בעניין ת.צ. ואח' נגד היועמ"ש

למדור: דיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.