כתבה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
מבוא
בימים אלה, מתפרסמות פעם אחר פעם, פרשות שונות, המעלות חשש ממשי, כי רבים בישראל אינם מודעים לגבול המפריד בין התנהגות חברתית ראויה או קבילה, לבין הטרדה מינית. מסתבר, כי רבים מרשים לעצמם, במסווה של התנהגות חופשית, פתיחות חברתית או חיזור מקובל, גם התנהגות פוגעת, המתקבלת כהטרדה מינית. מסתבר כי רבים אינם יודעים כי התנהגות מטרידה על רקע מיני, אפילו אם אין היא מגיעה כדי מגע גופני, עשויה להיות אסורה על פי דין.
הטרדה מינית היא תופעה חברתית מורכבת. יש לה ביטויים רבים מספור. בקצה אחד, היא עשויה להתבטא בדיבורים בלבד. לעתים, הדיבורים נושאים אופי של חיזור, כשהם משולבים במחמאות, ואפשר שהמחזר אף אינו מודע לכך שיש בדיבורים אלה כדי להטריד את המחוזר. לעתים הדיבורים נושאים אופי של בקשות או הצעות על רקע מיני, והם עשויים להתדרדר עד כדי לחץ ואיומים על רקע זה, כגון, איומים בפיטורין מן העבודה.
ההטרדה המינית עשויה גם להתבטא, בקצה השני של התופעה, בפגיעה גופנית. לעתים הפגיעה נושאת אופי של מגעים מקריים כביכול, או אופי של ליטוף שאמור להיות נעים, אך אפשר שהיא תגיע כדי עבירה פלילית, למשל, מעשה מגונה או אף אונס. ובין הקצוות של התופעה מצויות צורות רבות של התנהגות ברמות שונות של פגיעה.
מהי הטרדה מינית?
תופעת ההטרדה המינית היא תופעה ותיקה. בשנים האחרונות גברה מודעות הציבור לפסול שבה, בין היתר לאחר שחוקק החוק למניעת הטרדה מינית. בדברי המבוא להצעת החוק למניעת הטרדה מינית נאמר בין היתר, כך (ה"ח 2641, התשנ"ז עמ' 484):
"הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם ובחירותו, בפרטיותו וזכותו לשיוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד. היא משפילה ומבזה את אנושיותו, בין השאר על ידי התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד. הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ומיניותו, פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו, וכן מפלה אותו לרעה לעומת אנשים אחרים. הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים, ובכך היא פוגעת בשוויונן."
אם כן, ההטרדה המינית היא התנהגות בעלת אופי מיני, כאשר גם מילים והתבטאויות הם בגדר "מעשה" לצורך כך (עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר, פד"י נב(1) 650).
להטרדה המינית פנים הרבה, ומידות שונות של חומרה. הטרדה מינית אינה כרוכה בהכרח במעשי סחיטה מינית או במעשים מגונים ממש; היא עשויה להתגבש גם בביטויים, הצעות, ואמירות חוזרות המופנות לאדם ומתמקדות במיניותו, כאשר הוא נותן ביטוי לכך שהוא אינו מעוניין בהן, או מקום שמדובר בהתייחסות בעלת אופי מיני המופנית לאדם, המבזה ומשפילה אותו בהקשר המיני.
הבדל בין מחמאה לגיטימית להטרדה מינית
ברור שלא כל אמירה בעלת אופי מיני, ואף לא כל התנהגות בעלת אופי מיני, אפילו בין אנשים שאינם מקיימים קירבה אישית, יש בה משום הטרדה מינית.
יש להבדיל היטב בין אמירות והתנהגויות בעלות אופי מיני שיש בהן משום הטרדה אסורה, לבין אמירות והתנהגויות כאלה שאינן חורגות מהתנהגות מקובלת, ו אין בהן משום עבירה פלילית.
התנהגות אינה מהווה הטרדה מינית אלא אם היא, כשמה, בעלת אופי מיני. מכאן שהתנהגות נעדרת אופי מיני לא תיחשב הטרדה מינית.
בית המשפט העליון קבע באופן חד וברור, כי התנהגות שמהווה הטרדה מינית מכוונת, במקרה הרגיל, להשיג טובת הנאה מינית: יחסי מין, או אפילו סיפוק מיני מעצם מעשה ההטרדה, כגון, סיפוק מחיבוק או חיכוך. אך לא תמיד כך. אפשר, במקרים מיוחדים, שהכוונה תהיה רק להקניט את הצד השני, לנקום בו או להציק לו, באמצעות ביטויים גסים או הערות אחרות בעלות אופי מיני, למשל, כדי שימאס במקום העבודה ויפרוש ממנו.
תהיה הכוונה אשר תהיה, העיקר הוא לא הכוונה אלא ההתנהגות: די בכך שבעיני האדם הסביר ההתנהגות הגיעה כדי הטרדה מינית. האדם הסביר מתבקש, כביכול, להשיב על שתי שאלות:
- האם ההתנהגות הגיעה כדי הטרדה מינית, שיש בה פגיעה ממשית, או שמא היא התנהגות, גם אם פוגעת קלות, שאינה חורגת מהתנהגות מקובלת?
- האם היתה התנגדות, או שמא היתה הסכמה, להתנהגות זאת?
מיהו האדם הסביר?
האדם הסביר הינו מושג נורמטיבי, המגלם את הסטנדרד הראוי בעיני בית המשפט. הסטנדרד הראוי אינו מבטא את התפיסה הטיפוסית של גבר רגיל, או את התפיסה הטיפוסית של אשה רגילה, אלא את ההתנהגות הראוייה בעיני בית המשפט לאור הערכים והעקרונות המנחים את החברה.
מהי התנהגות בעלת אופי מיני?
ברור שלא כל קשר בין שני המינים נושא אופי מיני: מחמאה, שיחה על נושא מיני, מגע גופני, ואפילו חיבוק או נשיקה, לא בהכרח יש להם אופי מיני. הכל תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים, בנסיבות ובהקשר. בדרך כלל ברור מן הנסיבות וההקשר אם יש או אין, להתנהגות אופי מיני.
אמנם, טפיחות על גב כף היד, כשלעצמן, לא יתפרשו בהכרח כהטרדה מינית. כך גם הבעת הערכה או מחמאה למראהו של אדם אחר או לאופיו, כשהדבר נעשה במידה ובשפה שאינה בוטה (השוו: עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' בן אשר, פ"ד נב(1) 650, 682).
את אופייה האמיתי של התנהגותו של מי שמיוחסת לו הטרדה, יש לפרש על רקע מכלול נסיבות המקרה, והתנהגות הצדדים המעורבים באירוע הנדון. מכל מקום, מעשים או התבטאויות בעלי אופי מיני או רימוז מיני, הנתקלים בהבעת התנגדות מפורשת וברורה מצד האדם אליו הם מכוונים, לא ניתן לסווג כמעשים ידידותיים גרידא (השוו: עש"מ 6737/02 מדינת ישראל נ' נחום זקן, פ"ד נז(2) 312)., זאת, גם אם בתחילה התקבלה אותה התנהגות ללא גילויי התנגדות חיצוניים.
לסיכום
לא כל התנהגות או התבטאות בעלת אופי מיני תיחשב להטרדה מינית, אפילו אם יש בה מידה של גסות והיא גורמת מבוכה או מעוררת מורת רוח. אפשר שהתנהגות תהיה ראויה לגנאי, אך לא תגיע כדי הטרדה מינית. פגיעה קלה, במיוחד אם היא בגדר תקרית בודדת, אינה בהכרח הטרדה. לא כל מידה של הטרדה ואף לא כל פגיעה בכבוד, אפילו היא פגיעה שולית, תחשב הטרדה. כדי שהתנהגות או התבטאות תחשב הטרדה מינית, צריך שתהיה בה פגיעה ממשית.
פגיעה ממשית היא התנהגות הפוגעת באופן ממשי בכבוד הזולת, שיש בה כדי להשפילו או להעכיר את האווירה, עד כדי פגיעה ממשית ביכולת לתפקד באופן רגיל ותקין. נסיבות העניין הן שקובעות אם הפגיעה ממשית מגיעה לכדי הטרדה מינית, והדבר ייבחן בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו.
* עו"ד ניר יסלוביץ', עוסק בתחום הפלילי ובעתירות למשפט חוזר.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.