פסק הדין שניתן בביהמ"ש העליון אמנם עסק בעובדות פשוטות לכאורה, אך תוצאתו היתה משמעותית למערער.
המערער, יעקב אגמן, נהג מונית, עצר לשני לקוחות בערב גשום בינואר 1996. רק בדיעבד התגלה כי לקוחותיו היו מבקרי- מס אשר היו בעיצומה של עריכת ביקורת מטעם האוצר מס הכנסה - פקיד שומה תל אביב. המערער, לאחר ששולם לו מחיר הנסיעה, הניח את הכסף לידו על המושב ולא רשם את התקבול במהלך הנסיעה.
בשל כך פסל המשיב את ספריו של המערער לשנת המס 1996, וערעור שהוגש על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי נדחה.
בביהמ"ש המחוזי טען המערער כי חשב שהנוסעים הם בני מיעוטים ובעקבות חרדה עמוקה על רקע תקיפה חוזרת של נהגי מוניות על ידי בני מיעוטים והיות ושמע את אחד מהנוסעים מדבר בשפה הערבית, גבר חששו והחליט להניח את הכסף בצד כדי להיות ערוך. הנהג טען כי התכוון לרשום את התקבול לאחר עצירת המונית, אך כבר לא התאפשר לו על ידי מבקרי המס. טיעון זה נדחה ע"י ביהמ"ש המחוזי על סמך עדות מבקרי המס שלא דיברו ביניהם בשפה הערבית. כמו כן קבע ביהמ"ש כי מבחינת חזות המבקרים דינה של הטענה להידחות. על כן קבע בית המשפט המחוזי כי פסילת הספרים היתה כדין.
ביהמ"ש העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, קובע כי החלטת ביהמ"ש המחוזי אינה מתיישבת עם החלטה קודמת שלו, אשר מתחשבת בתקופה ובחרדה התמידית.
בית המשפט העליון קובע כי נכון להניח לטובת המערער, כנקודת מוצא, שהוא אכן נקלע למצב של חרדה מפני נוסעיו - אך שואל האם בנסיבות המתוארות השיהוי ברישום התקבול היה מוצדק.
השופט א' א' לוי, אשר כתב את פסק הדין קבע כי פרק הזמן שעבר בין ירידת המבקרים מהרכב ועד שהציגו עצמם בפני המערער אינו מספיק על מנת לקבוע לחובת המערער כי התרשל ברישום התקבול, ולפיכך קיבל ביהמ"ש את הערעור והורה על ביטול ההחלטה בדבר פסילת הספרים.
ההחלטה התקבלה על ידי השופטים פה אחד.
ע"א 8607/99 יעקב אגמן נ' האוצר מס הכנסה - פקיד שומה ת"א
למדור משפט פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"