לפסק הדין בעניין א.ע. נ' נ.א.ע.ר.
בית המשפט לענייני משפחה בת"א הורה על רישום מחצית הזכויות בדירת מגורים של בני זוג ע"ש הבעל, למרות שהדירה הייתה בבעלות אשתו עוד טרם הנישואין ורשומה על שמה בלבד, לאחר שקבע כי אישה הטעתה את הבעל לחשוב כי הינו שותף מלא בדירה.
בין בני זוג נשואים שנפרדו ניטשה מחלוקת באשר לזכויות הבעל בדירת מגוריהם, שהייתה בבעלות האישה לפני הנישואים, ורשומה על שמה בלבד. בעוד שהבעל טען, כי מחצית מהזכויות בדירה שייכות לו, טענה האישה כי הדירה שייכת לה במלואה, ולפיכך, הגיש הבעל תביעה בה נתבקש ביהמ"ש להצהיר על זכויותיו במחצית הדירה.
לטענת הבעל, הפסיקה הכירה בזכויות בן זוג בדירת מגורים גם במצב בו היא רשומה ע"ש אחד מהם עוד טרם הנישואים, במקרה בו בן הזוג שהינו בעל הדירה יצר בפני בן זוגו מצג כי יוכל לשכון בה לבטח, והיא בגדר רכוש משותף.
לטענת האישה, יש לנהוג ע"פ החוק ובכל מקרה, חריגה מהוראותיו כטענת הבעל, אינה ראויה במקרה זה, בו הבעל בגד בה לאורך כל שנות נישואיהם והעלים ממנה רכוש.
השופט אריאל בן ארי קבע, כי שיקולי ההגינות על פיהם יקבע ביהמ"ש אם להכליל רכוש שהובא טרם הנישואין במסת הנכסים ברי האיזון, אינם נוגעים ליחסו של הבעל לאשתו במישור האישי והפרטי, אלא להתנהגות הצדדים במסגרת היחסים הכלכליים-רכושיים. לא ייתכן, כך נקבע, שזכות קניינית תיסוג רק מפני שאחד הצדדים זנה תחת בן הזוג השני.
לגופו של עניין נפסק, כי משמדובר בדירת מגורים של בני הזוג, בה הם חיו יחדיו במשך עשרים שנות נישואיהם, יש לבחון את כוונת האישה לגבי הרכוש בהתאם להתנהגותה.
במקרה זה, כך נפסק, לא הראתה האישה לבעל כי אינה מעוניינת לשתפו בבעלות על הדירה- האישה מעולם לא ציינה זאת בפניו במפורש ובאופן חד משמעי, ואף לא ערכה עמו הסכם ממון. בעניין כה משמעותי כדירת מגורים שהיא "קן המשפחה", קבע השופט, הייתה האישה צריכה לנהוג בהגינות, ולא להסתיר מהבעל את החלטתה שלא לשתפו את בדירה, במיוחד כשידעה בוודאות, כי הוא מפתח ציפיות ותקוות לגבי הדירה ומשקיע בה (שיפוץ הדירה נבע מכספים משפחתיים, כשהבעל היה המפרנס העיקרי).
השופט הוסיף, כי האישה ידעה היטב להפריד בין מה שראתה כשלה ובין מה שסברה כי הוא בגדר רכוש משותף, כך, כספים שקיבלה מהשכרת דירת המגורים כשבני הזוג שהו בחו"ל, הפקידה לחשבון המשותף אך לעומת זאת, את כספי השכירות של דירה אחרת שבבעלותה, הפקידה לחשבונה האישי, וכך גם כספים רבים נוספים.
"מכל אלה אתה למד שלכשרצתה האישה לסמן את ה'שטח הטריטוריאלי' האישי שלה, ידעה היטב כיצד לעשות זאת; ובמקום שלא עשתה כך- הניחה לבעלה לשגות באשליה שהיא רואה בו שותף מלא", כתב השופט וקבע, כי משלא נהגה האישה במידת ההגינות הראויה, ולא הבהירה לבעל שציפיותיו באשר לדירה מופרכות, הרי שהוא זכאי להיות שותף במחצית הזכויות בדירה.
לפסק הדין בעניין א.ע. נ' נ.א.ע.ר.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.