לפסק הדין בעניין עטר נגד אשל
לאיזו ערכאה יוגש ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעת נזיקין שניתן לאחר שהוחזר אליו ע"י בית המשפט המחוזי לשם קביעת הפיצוי בעקבות קבלת הערעור בשאלת החבות ? בשאלה מורכבת זו דן בית המשפט העליון וקבע, כי במקרה זה, יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ולא ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.
מבקרת פנים במועצה האזורית גלבוע, הגישה לבית משפט השלום בנצרת תביעה נגד ראש המועצה בגין אמירות שהשמיע כלפיה במהלך ישיבת מליאה של המועצה האזורית. בית משפט השלום דחה את התביעה לאחר שקבע כי מדובר בפרסום המוגן על פי החוק, שכן חלה הגנת פרסום על פי הוראת הרשות המוסמכת. המבקרת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, וערעורה התקבל לאחר שנקבע כי אין להחיל את ההגנה האמורה על נסיבות המקרה.
לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על החזרת התיק לבית משפט השלום לצורך קביעת הפיצוי לו זכאית המבקרת. על החלטה זו, הגיש ראש המועצה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אולם עד לשמיעת הערעור סיים בית משפט השלום את מלאכתו ונתן פסק דין סופי אשר כלל את רכיב הנזק.
משכך, דן בית המשפט העליון בשאלה האם משניתן פסק דין סופי, כל החלטות הביניים שניתנו בתיק "נבלעו" במסגרת פסק הדין, כולל החלטת ערכאת הערעור, ולכן הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום יוגש לבית המשפט המחוזי, או שמא פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ניתן לערעור רק במסגרת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בדעת רוב קבעו המשנה לנשיאה השופט ריבלין והשופטת ארבל, כי במקרה של ערעור שהוגש בזכות, וערכאת הערעור החליטה על החזרת התיק לערכאה הדיונית לשם הכרעה בעניינים מסוימים, פסק-דינה השני של הערכאה הדיונית לא יקים זכות ערעור נוספת על הסוגיות שהוכרעו בפסק-דינה הראשון, ולפיכך, על סוגיות אלה ניתן יהיה להשיג רק באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
"העובדה כי בערכאת הערעור נפסקה תוצאה אחרת מזו שנפסקה בערכאה הדיונית אינה מקימה זכות לערעור נוסף על החלטה זו, בפני ערכאה גבוהה יותר, ועל-כן בוודאי שאינה מקימה זכות לערעור נוסף בפני אותה ערכאה שפסקה כבר באותה שאלה בערעור הראשון שהוגש" כתב השופט ריבלין.
השופטת ארבל הוסיפה, כי אמנם קיים היגיון גם בגישה לפיה במקרים מהסוג הנדון "בולע" פסק הדין הסופי של הערכאה הדיונית את כל ההחלטות שקדמו לו, כולל החלטות של ערכאת הערעור, אולם קיים קושי מעשי ביישומה, כמו גם החלשה של עקרון סופיות הדיון.
עם זאת, דחו השופטים את בקשת רשות הערעור לגופו של עניין לאחר שנדחו טענות המבקש בכל הנוגע להיקף תחולתה של הגנת חוק איסור לשון הרע על המקרה.
בדעת מיעוט פסק השופט הנדל, כי לגישתו, משניתן פסק דין סופי, מאבד בעל הדין מאבד את היכולת להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת הביניים אשר 'נבלעות' בפסק הדין הסופי, וביכולתו להגיש ערעור בזכות על פסק הדין כולל החלטות הביניים, ובמקרה הנדון - לבית המשפט המחוזי.
"מתן פסק הדין הינו אירוע מכונן. קביעת בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, לא הפכה אותו לערכאה המבררת או הקנתה לו סמכות עניינית מלכתחילה לדון בתביעה" כתב השופט, אולם כאמור, דעתו נותרה במיעוט.
לפסק הדין בעניין עטר נגד אשל
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.