תמש 12091/00, פלונית ת.ז. ***** נגד פלוני ת.ז. *****
בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעה של אשה להגדלת דמי מזונות.
כפי שנקבע לא אחת, התנאי ההכרחי להגדלת דמי מזונות הינו הוכחת שינוי נסיבות מהותי, אשר חל לאחר מועד מתן פסה"ד המקורי.
השופטת צילה קינן קבעה, כי במקרה הנדון הוכח ללא צל של ספק, שינוי משמעותי בהשתכרות הנתבע בהשוואה לבסיס השתכרותו במועד מתן פסה"ד למזונות המעמיד את השתכרות הנתבע כיום על כפל ההשתכרות דאז, ואף על פי כן, אין מקום לשנות את המזונות הפסוקים.
נקבע, כי מדובר באשה, אשר מעכבת את הגירושין ללא כל סיבה של ממש, ומשכך הרי שהעתירה להתערבות במזונות הפסוקים, שעה שהתובעת היא זו שמעכבת את סיום ההסדר הרכושי ואת הגירושין, מהווה חוסר תום לב מובהק.
פסיקת בתי המשפט החילה את עקרון תום הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 , על תביעת מזונות אשה. בהתאם לכך נקבע, כי מצב של נתק ממושך בין בני זוג, כשכל צד אחד חי את חייו בנפרד, שבו חיוב במזונות עשוי להנציח מצב לא טבעי ולא צודק, עשוי להשפיע על פסיקת המזונות מכח עקרון תום הלב.
לאור האמור נפסק, כי אין מקום להגדלת המזונות.
תמש 12091/00, פלונית ת.ז. ***** נגד פלוני ת.ז. *****
למדור משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.