דחיית תביעה להגדלת מזונות אשה מכח עיקרון תום הלב ותקנת הציבור

1.         בפני תביעה להגדלת מזונות אשה שהוגשה על ידי התובעת (להלן - "התובעת") נגד בעלה-הנתבע (להלן - "הנתבע") (להלן יחד - "הצדדים").

2.         רקע עובדתי

            התובעת והנתבע נשאו זל"ז כדמו"י ביום 1/9/70, ומנישואין אלה נולדו לצדדים שלושה ילדים, כיום כולם בגירים.

            התובעת, מורה בהכשרתה אשר לימים הפכה למנהלת בי"ס *****.
הנתבע רואה חשבון אשר ניהל במהלך השנים משרד עצמאי לראיית חשבון והנהלת חשבונות. כיום משמש הנתבע בין השאר כמנהל כספים בחברת "*****" (להלן - "החברה").

            הצדדים התגוררו בבית בשכונת ***** בחיפה (להלן - "בית מגורי הצדדים").

            בשנת 94' פרץ משבר קשה בין הצדדים שהרקע להתהוותו שנוי במחלוקת בין הצדדים.

3.         בשנת 95' הגישו הצדדים תביעות הדדיות לביהמ"ש המחוזי, בכללן עתרה התובעת למזונות עבורה ועבור בנם הקטין (דאז) של הצדדים. הנתבע עתר להכרזה על שיתוף בנכסים ובחובות ולפירוק השיתוף בדירה המשותפת. (כתב התביעה מטעם התובעת וכתב ההגנה לו צורפו כנספח א' ו- ב' לכתב התביעה).

            ביום 7/7/99 פסק כב' השופט בדימוס, סגן הנשיא, יצחק יעקבי-שווילי בתביעות האמורות, לרבות בתביעת המזונות שהוגשה על ידי התובעת (נספח ג' לכתב התביעה).

            אשר לבית מגורי הצדדים נפסק בפסה"ד כי הוא ימכר ותמורתו תחולק בין הצדדים בחלקים שווים. כן הוכרז על שיתוף בנכסים נכון ליום הקובע. בהקשר זה הורה כב' השופט לצדדים על הגשת תצהירים בדבר הנכסים והחובות, לצורך עריכת איזון המשאבים.

            רק ביום 7/1/03 התקבלה חוות דעת המומחה אשר מונה על ידי ביהמ"ש המחוזי לענין חלוקת רכוש הצדדים על פי פסק הדין.

4.         בפסה"ד מיום 07/07/99 נפסקו לתובעת מזונות בגובה 1,100 ש"ח לחודש ונקבע כי עם תום החיוב במזונות הקטין לעת סיום שירותו הצבאי יועמדו מזונותיה של התובעת ע"ס של 1,600 ש"ח בחודש. (להלן - "מזונות התובעת").

            נכון למועד הגשת התביעה עומדים מזונות התובעת ע"ס של 1,650 ש"ח, כטענתה (ס' 14 לכתב התביעה).

5.         טענות התובעת

            התובעת טוענת כי מיום שניתן פסה"ד למזונות חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הגדלת סכום המזונות. שינוי נסיבות זה נעוץ לגרסתה בשני טעמים עיקריים:

האחד, סך של 220,000 דולר ארה"ב, שנתקבלו אצל הנתבע בגין רכישת חלקו בבית המשותף על ידי התובעת, במסגרת פרוק השתוף.

השני, הנו גידול משמעותי בהכנסות הנתבע מעבודתו כמנהל כספים בחברה, ומעבודתו כבעליו של משרד פרטי לראיית חשבון "*****" (להלן - "המשרד") ומהכנסות הנתבע כנותן שירותי ראיית חשבון ושירותי יעוץ.

            אשר לטעם הראשון מוסיפה התובעת, כי כדי לרכוש את  חלק הנתבע בבית המשותף נטלה הלוואת משכנתא בהחזר חודשי של 3,500 ש"ח שהיוותה עבורה נטל כלכלי כבד  (דו"ח שנתי בגין תשלומי משכנתא צורף כנספח ד' לכתב התביעה), כך שבחלוף הזמן נאלצה התובעת למכור את בית המגורים.