אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> דואר זבל בישראל - האם אכן בדרך לפח האשפה?

דואר זבל בישראל - האם אכן בדרך לפח האשפה?

מאת: שחר ולנר, עו"ד; שירה הימן, עו"ד | תאריך פרסום : 17/06/2008 12:00:00 | גרסת הדפסה

המטרד העולמי

מי מאיתנו לא מכיר את התופעה הבאה – מגיעים בבוקר למשרד, פותחים את המחשב, ובמקום להתחיל בעבודה, מבזבזים זמן יקר על סינון הודעות הדואר האלקטרוני, מחיקת מודעות פרסומת ושליפת ההודעות החשובות מתוך רשימה ארוכה של מה שנקרא, ובצדק – דואר זבל.

מי לא התאכזב ואולי אף התעצבן כשהטלפון צלצל ומהצד השני נשמעה "הודעה חשובה" מעסק כזה או אחר המזמין אותו לרכוש מוצרים בהזדמנות, או כשקיבל הודעות sms המזמינות אותו למכירה/מבצע/פתיחת חנות שמעולם לא שמע עליה ?

תופעת הפצת ה spam (הודעות פרסומת בלתי רצויות) הפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל עולמי, המצוי במגמת עלייה. מעבר לפגיעה במסחר האלקטרוני, מטרידה התופעה את המשתמש הפרטי, שעמד עד כה חסר אונים מול הבעיה.

ביום 27/5/08 אישרה הכנסת את הצעת החוק שיזם משרד התקשורת בראשות השר אריאל אטיאס, האוסרת על משלוח דואר זבל וצורות אחרות של פניה אלקטרונית שלא ניתנה לה הסכמה בכתב ומראש של הנמען.

החוק אשר ייכנס לתוקף בעוד כ 6 חודשים (דצמבר 2008) קובע בין היתר, כי האזרח יוכל לקבל פיצוי בסך של עד 1,000 ש"ח בגין כל הודעת פרסום שתשלח אליו ללא הסכמתו, ללא צורך להוכיח כי נגרם לו נזק.

ובכן, מה קובע החוק?

החוק אוסר על שליחת פרסום באמצעות דוא"ל, פקס, sms, מערכת חיוג אוטומטית, הודעה אלקטרונית וכו', ללא קבלת הסכמה מראש בכתב.

הפרת החוק מהווה עבירה פלילית שדינה קנס בסך עד 202,000 ש"ח או עד 6300 ש"ח (תלוי בחומרת העבירה).

מקבל הפרסום זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 1000 ש"ח בגין כל פרסום שנשלח ללא הסכמה כאמור.

בנוסף, הפרת החוק הינה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליה.

עם זאת, שיגור דבר פרסום בנסיבות אלה, לא יהווה עבירה על החוק:

  • פנייה חד פעמית לעסק שהינה הצעה להסכים לקבל פרסומות מטעמו .
  • פנייה לנמען שמסר את פרטיו בעבר למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו.
  • כאשר המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן.

הנמען רשאי בכל עת להודיע כי הוא חוזר בו מהסכמתו לקבל דברי פרסומת. הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה.

כיצד על המפרסם לנהוג ?

מפרסם המשגר דבר פרסומת יציין בו את הפרטים הבאים באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:

א. היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה.

ב. שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו.

ג. זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב, ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.

כיצד מתייחסים בתי המשפט לנושא ?

בתי המשפט בארץ החלו בהתמודדות עם נושא דואר הזבל בשנים האחרונות. למרות זאת, טרם נקבעה הלכה מחייבת בנושא.

הפסיקו כבר לשלוח לי דוא"ל זבל !

בת"ק 2115/07 בר זיו נגד פלד, שלחה הנתבעת דואר זבל (SPAM) הכולל פרסומות לתיבות דואר אלקטרוני של התובע. התובע טען, כי למרות שהנתבעת הודיעה כי הסירה את כתובתו מרשימת מקבלי הדואר האלקטרוני שלה, לא זו בלבד שהמשלוחים לא נפסקו, אלא אף הוגברו.

בית המשפט לתביעות קטנות בת"א קבע, כי בשלב זה, משלוח דואר זבל אינו עבירה על פי הדין בישראל, אך יכול שיהיה עוולה לפי פקודת הנזיקין, לפי חוק הגנת הפרטיות, וגם הפרת חוזה לפי חוק החוזים.

במקרה הנדון, הגיע בית המשפט למסקנה, כי הנתבעת לא פגעה בפרטיותו של התובע, ולא נהגה ברשלנות, אך בכך שהמשיכה לשלוח לו דואר זבל לאחר הבטחתה שלא לעשות זאת, הפרה חוזה בעל-פה בינה לבין התובע. בגין הפרה זו, חוייבה הנתבעת לפצותו בכ- 3,000 ש"ח.

לדברי השופט (בדימ') שטרסמן: "בדואר אלקטרוני ניתן גם ניתן להאבק: הנה כך אמנם נהג התובע, בהודיעו לשולחת - הנתבעת - לחדול מהטרדתו על ידי משלוח הדואר האמור. ברגע שהנתבעת קיבלה על עצמה את בקשתו של התובע, היא קשרה עמו חוזה כדת וכדין לפי הסעיפים 23 ו-24 לחוק החוזים הנ"ל. הצעתה היתה לשלוח לו דוא"ל. תגובתו היתה: איני מעוניין. תגובתה שלה: מסכימה, אפסיק להפיץ, אבל הפסק לא הפסיקה כלל, כאמור בהודאתה".

השופט קרא לכנסת להזדרז בחקיקת חקיקה בנדון, שכן מדובר בתופעה ציבורית רבת משתמשים ובמצב משפטי עמום.

אסף כתובות דוא"ל מפורומים לצורך דיוור

בת"ק 6000/03 אבן חן נגד סוויסה , נדון המקרה הבא - התובע טען שהאתר שלו ושירות הדואר האלקטרוני הושבתו במשך כ - 3 שעות עקב פעילות הנתבע, שהפעיל תוכנה אוטומטית לאיתור תיבות דואר אלקטרוני של משתמשים בפורומים של האתר.

בית המשפט לתביעות קטנות קבע, כי הפעולות שביצע הנתבע, חורגות משימוש רגיל באינטרנט, ומהוות עבירה על חוק הגנת הפרטיות וכן מהוות עוולה ע"פ פקודת הנזיקין. וחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 10,000 ש"ח.

השופט דניאל ארנסטקבע, כי פעולת הנתבע במקרה זה נופלת לתחום השימוש במה שידוע כ"דואר זבל" (SPAM), וכי פעולות מהסוג שעשה הנתבע במקרה זה, נאסרו על-ידי בתי-המשפט בארצות-הברית בהיותן פעולות של ניצול אסור של אתר אינטרנט.

ערעור שהגיש הנתבע לבית המשפט המחוזי בת"א התקבל, באשר נקבע כי בנסיבות המקרה הנדון, איסוף של כתובות דואר אלקטרוני שמשתמשי הפורומים פרסמו מרצונם ושליחת דואר אלקטרוני אליהם, מטעם גורם חיצוני, איננה אסורה.

בהתייחסה לנושא דואר הזבל ציינה השופטת שטופמן, כי "אין באמור בפסק הדין משום הבעת דעה באשר לחוקיות שליחתה, בפן הפלילי, של הודעת פרסומת בלתי רצויה ( SPAM ) באמצעות דואר אלקטרוני".

השופטת אף דחתה את טענת המשיב לפגיעה במוניטין האתר, כתוצאה ממשלוח הודעת פרסומת בלתי רצויה באמצעות דואר אלקטרוני על ידי המערער.

חשוב לציין, שפסקי הדין הללו התקבלו לפני שהתקבלה הצעת החוק בעניין.

ומה המצב בעולם ?

תופעת משלוח דוא"ל מסחרי ללא הרשאה אינה ייחודית כמובן לישראל .

מחברת "אמריקה און ליין" (America On-Line) נמסר, כי להערכתם יותר מ-30% מכלל הודעות הדוא"ל הינן בגדר דוא"ל מסחרי ללא הרשאה. (מתוך מסמך עבודה של הכנסת משנת 2002)

אמצעים טכנולוגיים שונים שנוסו על מנת להתמודד עם הבעייה אינם מספיקים, ולכן מדינות רבות, מובילות חקיקה שתגביל את משלוח הודעות הדוא"ל המסחריות ללא הרשאה.

כך לדוגמא, בדנמרק, חוק המנהגים השיווקיים הדני קובע, כי קיים איסור על סוחר או על ספק שירות לשווק סחורות או שירותים באמצעות דוא"ל, מערכות טלפוניות אוטומטיות או פקס, אלא אם כן הנמען ביקש זאת. בנוסף, אין לדרוש תמורה כספית עבור בקשה להפסקת ההתקשרויות של הסוחר.

חוק השיווק הנורבגי כולל התייחסות לדואר אלקטרוני ולהודעות SMS. על-פי החוק, חל איסור על עסק לנקוט פעולות שיווק אשר כוללות תקשורת יחידנית כמו דואר אלקטרוני, שירותי טקסט לטלפון סלולרי, פקס או מערכות טלפוניות אוטומטיות, ללא הסכמה מראש של הנמען

בארה"ב נחקק לפני שנים אחדות The CAN-SPAM Act of 2003 ,על פיו משלוח דואר זבל הוא גם עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית, שהעונש עליה עומד על עד 5 שנות מאסר.

לסיכום

אין עוררין על כך שהחוק החדש שיזם שר התקשורת הינו צעד חשוב ביותר ומתבקש לאור ריבוי ההטרדות ההמוניות של הציבור באמצעים "מרחוק" כדוגמת דוא"ל זבל, sms והודעת טלפוניות אוטומטיות.

כיצד ישפיע החוק על המפרסמים, כיצד ינהגו הצרכנים, וכיצד יתייחסו בתי המשפט לתביעות הנוגעות להפרתו ?

מחד, על הציבור מוטלת האחריות לעמוד על זכותו ולתבוע את הגורמים העוברים על החוק על מנת למנוע הישנות של התופעה, מאידך, על המפרסמים להיערך בהתאם על מנת להסדיר את הדרכים באמצעותן הם פונים לציבור על מנת שיוכלו להמשיך ולהינות, בצורה לגיטימית, מהיכולות האדירות של התקשורת ההמונית.

נותר לנו כעת לחכות ולראות, ובעיקר לקוות כי בפעם הבאה שנפתח את תיבת הדואר האלקטרוני שלנו, היא לא תהיה מוצפת בפרסומים לא רצויים !


לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:

ת"ק 2115/07 בר זיו נגד פלד

ת"ק 6000/03 אבן חן נגד סוויסה

בר"ע 2542/03 סוויסה נגד בן חיים


* עו"ד שחר ולנר שותף במשרד אלטשולר – ולנר ועורך תחום מדור אינטרנט ומחשבים באתר המשפט הישראלי – פסקדין, עו"ד שירה הימן עורכת תכנים באתר המשפט הישראלי – פסקדין.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ