השופטת ורדה אלשייך קיבלה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה למנות את כונס הנכסים הרשמי של בנק למסחר , שלמה שחר, כמפרק הזמני שלו. השופטת אלשייך הסמיכה את כונס הנכסים הרשמי לפעול ולבצע את כל הפעולות הנדרשות לגבי בנק למסחר.
בעקבות הודאת עובדת הבנק אסתר אלון במעילה בכספי לקוחות הבנק ומינוי ד"ר דוד תדמור למנהל מורשה לבנק על ידי נגיד בנק ישראל, החליט תדמור ב-26 באפריל על הקפאת מילוי התחייבויות הבנק למשך 10 ימים על פי פקודת הבנקאות.
בקשת פירוק הבנק מוגשת על רקע סיומה הצפוי של תקופת השעיית ההתחייבויות ביום ראשון הקרוב. שכן, בהיעדר סעד משפטי שיורה אחרת, לא היתה עוד לתדמור סמכות שלא לפתוח את שערי הבנק לציבור לקוחותיו בתום תקופת ההשעיה.
בבקשה נטען כי על רקע המעילה שבוצעה בבנק, אין ביכולתו לשוב ולפעול במהלך העסקים הרגיל, וכי פתיחת שעריו לציבור היתה פוגעת פגיעה קשה בנכסים שנותרו לבנק ובציבור נושיו. הבנק, כך נאמר בבקשה, אינו יכול לשלם ללקוחותיו ולהשיב להם את פקדונותיהם באם יפתח את שעריו. "בנסיבות שנוצרו אין אפשרות לפתוח את שערי הבנק לציבור בסוף תקופת ההשעייה", נאמר בבקשה.
עוד נטען בבקשה כי לפי הערכה ראשונית של צוות הבדיקה מטעם בנק ישראל עולה כי היקף המעילה מוערך בין 170-200 מיליון שקל, אך מודגש כי מדובר בהערכה ראשונית בלבד וכי קביעה החלטית בקשר לשיעור המדויק של המעילה תארך עוד זמן רב. זאת, מפני שיש לבחון מחדש את ספרי הבנק למספר שנים למפרע וכן יש לחקור עובדות נוספות הקשורות לעובדים בבנק ולקוחותיו.
עוד מציין היועמ"ש כי האופן בו בוצעה המעילה מקשה לקבוע בשלב זה מהם הסכומים העומדים לזכותם של המפקידים בבנק, שכן אסתר אלון ככל הנראה משכה כספים, לקחה הלוואות וביצעה פעולות שיש בהן כדי לחייב או לזכות לקוחות שלא כדין.
עוד נטען כי בשלב זה לא נתבבר עדיין האם לאלון היו שותפים נוספים למעילה, ואם היו - את זהותם, והאם הם מבין הלקוחות או העובדים של הבנק. מחמת זאת, טוען היועמ"ש, קיים ספק מי מבין הרשומים כנושי הבנק הם אכן נושים שלו.
לעניין ערבות בנק ישראל מציין היועץ כי על רקע המעילה הודיע הנגיד זה לא מכבר כי בכוונת הנגיד לפנות לממשלה ולבקש אישורה להפעלת סמכותו ולהעמיד ערבות לפיקדונות הלקוחות בבנק.
"באם תאושר לנגיד בקשתו ותוצא ערבות, יהפוך בנק ישראל מטבע הדברים לנושה הגדול ביותר של הבנק", אומר היועץ ומוסיף כי אמנם עוד לא ברור מי מבין נושי הבנק יוכל ליהנות מערבות שכזו, אבל מתן הערבות לא ישפיע על סדר הקדימיות של הנושים בעת חלוקת נכסי הפירוק.
בבקשה טוען היועץ כי בקשות הפירוק שהוגשו לפני בקשתו (והיו שתיים כאלה) היו מוקדמות שכן עפ"י חוק הבנקאות לא ניתן להוציא לתאגיד בנקאי שמצוי בתקופת השעיה צו פירוק, אלא על פי בקשת היועץ ובהסכמתו. לפיכך גם קובעת השופטת בהחלטתה כי הבקשות הקודמות היו מוקדמות עדיין.
בבקשה מבקש למעשה היועץ כי יוענקו לכונס הרשמי בין השאר הסמכויות לתפוס את כל נכסי הבנק, להפעיל את הבנק על פי רשיונו, להפעיל את סמכויות הנהלת הבנק והדירקטוריון, לחקור את עסקי הבנק בארץ ובחו"ל כולל בעלי עניין ושליטה,
השופטת בהחלטתה מינתה את הכונס הרשמי ואיפשרה לו למנות מנהל מיוחד למשך 7 ימים ללא צורך באישור ביהמ"ש ולאחר מכן עליו להביא דבר המינוי לאישור ביהמ"ש. ככל הנראה, ימשיך תדמור, המנהל המורשה, לשמש כמנהל מיוחד לפחות לתקופה הקרובה.
באדיבות www.TheMarker.com
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.