מאת: עו"ד בוריס פרלמן
לפסק הדין בעניין עומרי נ' מדינת ישראל - משרד הכלכלה ומשרד החינוך
ביקורת חריפה נמתחה על נוהל חדש שגובש בידי משרד הכלכלה ומשרד החינוך, על פיו, ניתן לפטר מורות בהיריון אם פיטוריהן נובעים מטעמים מנהליים. לדברי המדינה, הנוהל גובש מטעמי יעילות, שכן יש הרבה מורות בגילאי הפוריות. הקביעה הייתה חד-משמעית: הנוהל פסול.
באוגוסט 2013 התירה הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה פיטורי מורה בהיריון מעבודתה. ההיתר ניתן על פי נוהל מיוחד שגיבשו משרד הכלכלה ומשרד החינוך במשותף עם פרקליטות המדינה.
המורה, שמנהלת הליכים בגין פיטוריה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, הגישה ערעור על החלטת הממונה.
לטענתה, הממונה התירה את פיטוריה מבלי שניתנה לה זכות טיעון ראויה. בין היתר, טענה שלא קיבלה עותק מבקשת משרד החינוך לקבל היתר לפיטוריה, כך שלא ניתנה לה הזדמנות ראויה להגיב.
המדינה הבהירה, כי הנוהל המיוחד גובש מטעמי יעילות, בשל העובדה שמועסקות מורות רבות בגיל הפוריות. לטענתה, לנוכח העובדה שפיטורי המורה התבקשו מטעמים מנהליים של היעדר וודאות בדבר קיומו של תקן בשנת הלימודים הבאה ולא מחמת הריונה, ההחלטה ניתנה כדין.
נוהל בעייתי שיש לשנות
השופט חיים ארמון מתח ביקורת על הנוהל השונה. הנוהל הרגיל, פסק השופט, קובע הליך מובנה: תחילה, בקשת המעביד נמסרת לעובדת וזו צריכה לתת את תגובתה. לאחר מכן, הממונה שומעת את גרסאות הצדדים בנפרד ורק אז היא אמורה להחליט מה יעלה בגורל הבקשה.
לעומת זאת, הנוהל המיוחד קובע כי כאשר הסיבה לפיטורי מורה בהיריון נובעת מנסיבות מנהליות, ההיתר יינתן באופן אוטומטי.
החלטה קטיגורית שכזו, קבע השופט, פסולה כיוון שהיא מצמצמת לחלוטין את שיקול הדעת שהוענק לממונה בחוק. עוד נפסק, כי עצם העובדה שהמורה לא פוטרה מחמת ההיריון אינה מביאה בהכרח לתוצאה לפיה הפיטורים מותרים. הממונה הייתה מחויבת לבדוק את ההשפעה של הפיטורים על נסיבותיה האישיות.
נקבע, כי הנוהל המיוחד, שאינו כולל הליך גביית גרסאות, לא מאפשר למצות את זכות הטיעון. יתרה מכך, הנוהל גובש בהחלטה משותפת של משרד הכלכלה ומשרד החינוך. זאת, בשעה שהסמכות לגיבושו נתונה אך ורק למשרד הכלכלה.
משרד החינוך - המעסיק שמבקש את ההיתר - אינו יכול להיות מעורב בגיבוש נוהל לפיטורי עובדיו: "מי שהסמכות להתיר פיטורים בהריון הואצלה להם על ידי שר הכלכלה אמורים לדון בבקשותיו של משרד החינוך להתיר פיטורים בהריון, באופן חסר פניות, בלא שיינתן משקל לכך שהמעסיק הוא משרד ממשלתי", כתב השופט.
אף אם הנוהל המיוחד היה תקין, הוסיף השופט, דין החלטת הממונה להתבטל: משרד החינוך לא מסר למורה העתק של הבקשה שהגיש לממונה והממונה לא יידעה את המורה על קבלת הבקשה - הכל בניגוד לנוהל. משכך, נפסק, זכות הטיעון של המורה נפגעה.
עוד קבע השופט, כי נימוקי הממונה להתרת הפיטורים לקו בחסר. ההחלטה לפטר את העובדת התבססה על שלושה נימוקים בלבד: פיטורים מנהליים, הבטחת משרד החינוך לשבץ את המורה אם יהיה תקן והיעדר קשר בין הפיטורים להיריון. משכך, ברור שהממונה לא שקללה את נסיבותיה האישיות של המורה, בהן הוותק שלה ואפשרותה למצוא עבודה אחרת במצבה.
משכך, נפסק כי ההחלטה להתיר את פיטורי המורה בטלה. השופט הדגיש, כי הממונה רשאית להגיע להחלטה חדשה, אך זאת בכפוף למספר תנאים, בהם: מסירת העתק של בקשת משרד החינוך לידי המורה, מתן זמן תגובה מספיק, קיום הליך מסירת גרסאות וגיבוש ההחלטה בהסתמך על שיקול דעתה העצמאי, תוך נימוקה כנדרש.
לבסוף, קרא השופט למשרד הכלכלה לבדוק מחדש את הנוהל המיוחד לאור הבעייתיות שנמצאה בו. המדינה חויבה לשלם שכר טרחת עורך דין של 4,720 שקל.
בהחלטתו, בית המשפט השווה את התנאים בין מעמדה של המדינה כמעסיק (משרד החינוך) לבין מעסיקים מהמגזר הפרטי, והיה ער לבעייתיות הנוצרת לנוכח הפרדת משרדי הממשלה - כאשר מצד אחד המדינה היא המעסיק ומצד שני היא הגורם שאמור לקבל החלטה האם לאפשר פיטורים.
לפסק הדין בעניין עומרי נ' מדינת ישראל - משרד הכלכלה ומשרד החינוך
* עו"ד ומגשר בוריס פרלמן, בעל משרד בוטיק העוסק בין היתר בדיני עבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.