- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ביה"ד הארצי: אין לשלם גמלת שמירת הריון בשל היעדרות חלקית מהעבודה
לפסק הדין בעניין המוסד לביטוח לאומי נגד פזית סאיג- אבוקסיס
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי המוסד לביטוח לאומי אינו מחויב לשלם גמלת שמירת הריון בשל היעדרות חלקית מעבודה בתקופת הריון. בכך, הפך בית הדין הלכה קודמת בעניין המאפשרת מתן גמלה בשל היעדרות חלקית מהעבודה.
במקרה הנדון, צמצמה העובדת את היקף משרתה במהלך הריונה ל-80% ולאחר מכן ל-60% עקב מצבה הבריאותי הקשור בהריון. תביעתה לגמלת שמירת הריון נדחתה מן הטעם שלא הפסיקה לעבוד לצורך שמירת הריון.
ע"פ החוק, שמירת הריון מוגדרת כהיעדרות מהעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את חיי האישה או את עוברה. הזכאות לגמלה מותנית בין היתר בהיות מבוטחת בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות, כאשר הגמלה הינה לכל יום בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של העובדת.
השופט פליטמן קבע, כי יש לסטות מהלכה קודמת של ביה"ד הארצי (הלכת בלומנטל), אשר קבעה כי אישה זכאית לגמלה בגין שמירת הריון חלקית. זאת, כיוון שההלכה לא ניתנה בתמימות דעים, והיות וניתנה לפני שבועות ספורים בלבד, טרם הספיקה להשתרש וליצור הסתמכות של מבוטחים עליה. עוד נקבע, כי מדובר בהלכה "בלתי הגיונית ונוגדת את תכלית החוק" אשר עלולות להיות לה השלכות בלתי רצויות על ענפי ביטוח נוספים.
לגופו של עניין נקבע, כי על פי החוק, הגמלה לשמירת הריון הינה גמלה מחליפת שכר המשתלמת על בסיס יומי לעובדת הנמצאת 30 ימים רצופים במצב רפואי של סיכון חייה או חיי עוברה. מכאן, ברור כי רק היעדרות מהעבודה על בסיס יומי ולא על בסיס צמצום היקף שעות העבודה מזכה בגמלה.
השופטת ורדה וירט-ליבנה הוסיפה כי לדעתה, רצוי להכיר בזכאותה של אישה לגמלת שמירת הריון חלקית, אך זהו עניין למחוקק להחליט בו. לעומת, פסק הנשיא אדלר, כי לגישתו, מדובר בסוגיה מורכבת, ולכן הוא אינו מוצא לנכון להביע דעה באשר למצב החקיקתי הרצוי בעניין זה.
- ב"כ המערערים: עו"ד דוד דיין
- ב"כ המשיבים: עו"ד יובל ינאי
לפסק הדין בעניין המוסד לביטוח לאומי נגד פזית סאיג- אבוקסיס
למדור: עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
