דחיית ערעור של המוסד לביטוח לאומי וחיובו לשלם גמלת שמירת הריון

השופט יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור שולמית שמש ושמואל קליין) בל 10427/07), בו נפסק, כי הגב' רחל בלומנטל (להלן - המשיבה), זכאית לגימלת שמירת הריון חלקית, למרות שלא נעדרה מעבודתה אלא רק הפחיתה את שעות העבודה מדי יום.

2.         על עובדות המקרה אין חולק ולהלן עיקרן:

א.        "התובעת הייתה בשמירת הריון (חלקית ומלאה) מיום 1.9.05 ועד 17.1.06.

ב.         בתקופה שבין 1.9.05 ועד 30.11.05 עבדה התובעת במשרה חלקית.

ג.         גמלת שמירת הריון אושרה לתובעת רק עבור התקופה בה לא עבדה כלל".

3.         הדין

גמלת שמירת הריון (להלן - הגמלה) משולמת על פי הוראות סימן ה' לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק)

א.        בסעיף 58 לחוק " שמירת הריון" מוגדרת " כהעדרות מהעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל... מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את חיי האישה או את עוברה".

ב.          בסעיף 59 לחוק נקבעה הזכאות לתשלום הגמלה והיא מותנית  בהיות מבוטחת " בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כלליים תנאים ומבחנים שקבע השר..." יחידת הזמן אם כן להקמת הזכאות לגמלת שמירת הריון, נמנית בימים ולא של בשעות.

ג.         בסעיף 60 לחוק נקבע שיעור הגמלה ולפיו: " הגמלה לשמירת הריון לכל יום היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת לפי סעיף 54, דהיינו הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע שנה קודם ליום הקובע כ-90. לעניין שכר רגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת הריון".

על פי סעיף זה יחידת הזמן לתשלום הגמלה אף היא נמנית בימים ולא בשעות, בהתאם ליחידת הזמן המקימה את הזכאות.

ד.         בתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991 (להלן - התקנות) מדובר על תקופת העבודה, (תקנה 3) וחובת הודעת התובעת למוסד על: (1) " המועד בו הפסיקה בפועל לעבודה בשל שמירת הריון". (2) " המועד שבו חודשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי".

הפסקת העבודה בפועל וחידושה, על פני הדברים, נמנית בימים.

ה.        בסעיף 61(א) לחוק נקבע, לעניין תשלומי כפל, כי ככל שקמה למבוטחת זכאות על פי הסדר אחר בעד התקופה שהיא נמצאת בשמירת הריון - " לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה".

            כלל הזכאות השיורי לתשלום גמלת שמירת הריון רק למקרה של העדר הסדר אחר, סוייג בסעיף 61(ב) לחוק, בו נקבע, כי " על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תישלל זכאותה של מבוטחת לגמלה לשמירת הריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה".

            (במאמר מוסגר יצוין, כי סעיף 61(ב) הוסף בתיקון 99 לחוק ותוקפו מיום 7.9.07).

4.         בית הדין קמא, בהסתמכו על הנפסק בעב"ל 1152/01 המוסד לביטוח לאומי - אל על משעני (להלן - פסק דין משעני), פסק ללא הנמקה לגופה של הסוגיה, כי " על הנתבע לשלם לתובעת את גמלת שמירת ההריון בגין התקופה שמ-1.9.05 ועד 30.11.05"  בה היא עבדה חלקית.

5.         המוסד ערער על הנפסק ועיקר טיעונו היה: