מבוא
התוצאה המכסימלית בהליך משפטי נעוצה במספר גורמים, כאשר אין ספק שבחירת הפרקליט המתאים היא העיקר שבהם.
כמו במדינות ארה"ב ושלא כנהוג בחלק ממדינות אירופה, התפתחה בעשורים האחרונים אצל עורכי הדין בישראל חלוקה להתמחויות ואף לתת התמחויות וקיימים אף כאלה המתמחים במגזרים שונים. משכך, בחירת עורך דין הופכת להיות מלאכה מיומנת בעלת ערך בפני עצמה.
עורכי הדין הטובים בתחום התמחותם לא תמיד זוכים לכותרות בעיתונות, ובדרך כלל שמם אינו אומר דבר להרבה אנשים באשר המוניטין שלהם ידוע רק בקרב עורכי דין אחרים, ובעיקר בין עורכי דין שבאותו תחום בו הם פועלים.
השפעת התרחבות שוק עריכת הדין על הלקוחות
בשל הליברליזציה והשימוש במדייה הפרסומית הרגילה כמעט ללא סייגים, פתיחת המכללות הרבות וריבוי אנשי המקצוע בשטח המשפטי, התווספו לשוק עריכת הדין כוחות נוספים - כאלה שהיו זרים לנו לחלוטין רק לפני שנים מספר.
יש כאלה הרואים בכך קידום היסוד הדמוקרטי, והתחרות החופשית, ויש כאלה הסבורים כי מדובר בזילות המקצוע. ככל הנוגע ללקוח הפוטנציאלי המבקש לבחור עורך דין, מצבו הופך לדעתנו קשה בהרבה, בעקבות הצורך לאתר ולברור את המוץ מהתבן.
תופעת ה"שופינג" בשוק הישראלי
לא בכדי, בשוק הישראלי ניכרת לאחרונה תופעת ה"שופינג" של עורכי דין.
בדרך כלל מדובר בלקוח פוטנציאלי המסתובב בין משרדים רבים, שומע את חוות דעתם והתרשמותם לגבי מצבו תמורת תשלום סמלי (או אפילו ללא כל תשלום), מקבל הצעת מחיר והולך לבקר במשרד נוסף.
אין ספק שבין השיטות הקיימות לבחירת עורך דין, זו השיטה הגרועה ביותר. ומדוע ?
הידיעה על אותו לקוח "המסתובב" בין עורכי הדין בתחום בו מבוקש השירות, עוברת ביניהם במהירות כאש בשדה קוצים. עורך הדין שאינו שש להציג עצמו כרוכל את מרכולתו בשוק, ייזהר בד"כ מאותו לקוח, באשר הרי עצם מתן הייעוץ עלול לחסום אותו מבחינה אתית לייצג את הצד שכנגד.
התחושה של עורך דין המכבד את עצמו בפני סוג כזה של לקוחות, הינה לעיתים דחייתו באמצעות הגשת הצעת מחיר גבוהה מהנורמה.
כך קורה שברוב המקרים אותם לקוחות "שופניגיסטים" מוצאים עצמם עם עורכי הדין הזולים בשוק, אך לא בהכרח עם עורכי הדין הטובים.
השוואה לשיטה הבריטית
החלוקה הכללית של עורכי הדין בישראל הינה למעשה בין כאלה הנוהגים ומתמחים להופיע בבתי משפט, ובז'ארגון המקצועי נקראים "ליטיגטורים" (מלשון מתדיינים), ובין אלה שאינם נוהגים להופיע בבתי המשפט .
חלוקה זו היא עניין שבאומדן בשכיחות ההופעות בבתימ"ש, באשר אין בישראל חלוקת תפקידים על פי החוק כמו זו הקיימת בשיטת המשפט האנגלי,, שם ישנה חלוקה על פי חוק בין בריסטרים, שהם המורשים הבלעדיים להופיע בבתי המשפט, לבין סוליסיטרס – העוסקים בכל יתר תחומי ותיפקודי עריכת הדין למעט ההופעה בבתי המשפט.
כידוע החוק לפי השיטה הבריטית אינו מאפשר למי שאינו בריסטר להופיע בשם לקוח בערכאות השיפוטיות. הסוליסיטר, בדרך כלל, הוא הבוחר ללקוח את הבריסטר המתאים לבעיה הספציפית שלו.
בישראל לא קיים מושג ה"סוליסיטר" ואף לא ניתן לבחור עורך דין לצורך הופעה בבית המשפט מתוך רשימת "מיוחסים" שרק להם הרשות לכך.
הבחירה בישראל הינה לפיכך, מתוך כלל עורכי הדין הרשומים כחברים בלשכת עורכי הדין – וכיום הרשימה ארוכה מאד והיא הולכת וגדלה מידי סיום מחזור לימודים.
כיצד בכל זאת ניתן לאתר את עורך הדין הטוב והמתאים למקרה הספציפי?
המבחן הראשון הינו מהות הנושא המשפטי: האם מדובר בייעוץ בלבד או שנדרש הליך משפטי? האם מדובר בעריכת הסכם או מסמך משפטי אחר, או הליך משפטי בעניין ההסכם או המסמך או בכל עניין אחר ? וכך הלאה...
בחירת עורך הדין תתבצע ראשית כל מתוך אספקט התפקוד המשפטי: בעוד שלייעוץ או לעריכת הסכם ניתן לבחור בשני סוגי עורכי הדין, היינו, אלו המופיעים בבתי המשפט וגם אלו שאינם מופיעים, הרי שאם קיימת סוגיה שיש ללבנה בבית המשפט או ערכאה שיפוטית אחרת – יש לבחור אך ורק את העורך הדין המאומן בהופעות משפטיות – הליטיגטור.
על מידת מיומנות הופעתו של עורך דין – ליטיגטור בבית המשפט ניתן ללמוד ממספר כלים, כמו מאגרים משפטיים, כתבות, אתרי אינטרנט , ובעיקר מחבריו למקצוע, כאלה שהתמודדו עימו, ולעתים גם תעיד רשימה נכבדה של לקוחות ותגובות הצדדים שכנגד.
לאחר החלוקה הכללית, יש לבחור מי מבין עורכי הדין יתאים לתחום בו התעוררה הבעיה המשפטית. לעתים קרובות אין טעם לבחור עורך דין שאין לו בו כל ניסיון בתחום המבוקש, ונדרשת חוות דעת של עורכי דין אחרים - גם כאלה שאינם בתחום וגם כאלה העוסקים בתחום האמור.
למרות התחרות הקיימת באופן טבעי , המציאות מוכיחה כי עורך דין מוכר וטוב מקבל ציונים טובים גם אצל מתחריו.
* עו"ד זאב ולנר הוא העורך הראשי של אתר המשפט הישראלי "פסקדין" www.PsakDin.co.il. עו"ד ולנר עומד בראש משרד זאב ולנר ושות' עורכי דין
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.