אי קיום שימוע יגרור ביטול כתב אישום שהוגש כנגד נאשם בעבירות אינוס

לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד יעקב ארד

בית המשפט המחוזי בת"א קבל בקשה של נאשם, אשר הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של אינוס ומעשים מגונים, לבטל את כתב האישום על מנת שיוכל לממש את זכותו היסודית והמהותית בדבר קיום שימוע בנפש חפצה, וזאת כחשוד ולא כנאשם, בעקבות אי קיום החובה הקבועה בסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982.

הרכב השופטים רוטלוי, צ'רניאק וורדי קבע, כי כפי שפסק בפרשת פולנסקי, לכאורה ניתן לתקן ואף "לרפא" את הפגם של אי קיום חובת השימוע בעריכת שימוע בדיעבד, אך יחד עם זאת אין הדבר רצוי. יש הבדל גדול בסטטוס של נחקר וחשוד לעומת סטטוס של נאשם. כמו כן, יש חשש שהמאשימה "תינעל" על עמדותיה כפי שהוצגו בכתב האישום ובחינת טענותיו של הנאשם לא תעשה באותה מידה של פתיחות, שהייתה נעשית במקרה שטרם הוגש כתב אישום וגובשה עמדת המאשימה.

נקבע, כי הפסיקה נוקטת היום בגישה גמישה מבעבר של איזון, המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, ובנסיבות העניין, משלא בוצע לנאשם שימוע, והוא הפך מחשוד לנאשם בלא שניתנה לו הזדמנות של ממש לשכנע את המאשימה שלא להגיש כנגדו כתב אישום, או להגיש כנגדו כתב אישום פחות חמור, יש להורות על ביטול כתב האישום, לאחר חזרת הנאשם מכפירתו, כדי לאפשר לו למצות את הליך השימוע עפ"י החוק.

לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד יעקב ארד

למדור פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.