בבקשה לניהול התביעה הייצוגית שאושרה באחרונה נקבע שבנק לאומי פעל בניגוד לכללי המפקח על הבנקים כשגבה ״עמלת השלמה למינימום״ מלקוח מבלי להביא בחשבון פעולות שביצע במטבע חוץ.
השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר באחרונה ניהול תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי עקב גביית עמלות "פעולה על ידי פקיד" בניגוד לתעריפון בנק ישראל.
התעריפון קובע מהן העמלות שבנקים יכולים לגבות מלקוחותיהם. במסגרת העמלה בגין ״פעולה על ידי פקיד״ נקבע שהבנק רשאי לגבות עמלת מינימום בסכום מסוים שמוגדר בתעריפון על פעולות שבוצעו באמצעות פקיד או בערוץ ישיר. בהתאם, אם לקוח ביצע פעולה באמצעות פקיד וחויב בעמלה שנמוכה מסף המינימום, הוא יחויב בהפרש בין שני הסכומים. עמלה זו מכונה ״עמלת השלמה למינימום״.
בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק לאומי לפני כשלוש שנים באמצעות עוה״ד רונן שחר ויוסי רוזנשטיין טען לקוח הבנק שחשבון העו״ש שלו חויב בעמלות השלמה למינימום שלא כדין בין השנים 2011-2014. הוא סיפר שבשנים אלה ביצע מספר פעולות של העברת מט״ח לחו״ל ושילם בגינן עמלות בסכומים גבוהים בהרבה מסכום המינימום שהוגדר בתעריפון אך למרות זאת חויב בעמלות ההשלמה למינימום.
לטענת המבקש, יש להביא בחשבון גם פעולות במטבע חוץ לצורך חישוב עמלת ההשלמה למינימום ובמקרים בהם גבה הבנק את העמלה ללא התחשבות בפעולות שנעשו במט״ח עליו לבצע השבה ללקוחות.
בנק לאומי, שיוצג על ידי עוה״ד דרור קדם ורבקה אלקיים ברוקמאייר טען מנגד כי הוראות התעריפון אינן מחייבות התחשבות בעמלות מט״ח במסגרת חישוב עמלת ההשלמה למינימום בחשבון עו״ש. לשיטתו בכל מקרה בו מבוצעת פעולה במטבע חוץ מדובר למעשה ״בחשבון מט״ח נפרד״ שאינו קשור לחשבון העו״ש ולכן אין להביא בחשבון את העמלות שנגבות בגין הפעולות הללו במסגרת עמלות העו״ש.
פרשנות דחוקה ומאולצת
אך השופט גרוסקופף דחה את עמדת הבנק וקיבל את הבקשה. הוא קבע ש״הפרשנות הפשוטה והסבירה של הוראות התעריפון היא שהפעולות במט״ח דינן, לצורך חישוב עמלת ההשלמה למינימום, כדין פעולות זהות שבוצעו במטבע ישראלי״. השופט ציין בהקשר זה שפרשנות בנק לאומי להוראות התעריפון ״דחוקה ומאולצת״.
עוד קבע השופט שלא ניתן להסכים לעמדת בנק לאומי שפעולה במט״ח מבוצעת תמיד בחשבון מט״ח נפרד, ולעולם אינה מבוצעת בחשבון עו״ש. לדבריו, יש מצבים בהם פעולה במט״ח מבוצעת בחשבון עו״ש, ויש מצבים בהם היא מבוצעת בחשבון נפרד. הוא הוסיף שגישת הבנק אינה תואמת את הפרקטיקה המקובלת בה רוב האנשים מבצעים פעולות מט״ח במסגרת חשבון עו״ש רגיל ולא פותחים חשבון נפרד לצורך הפעולה. השאלה האם הפעולה בוצעה בחשבון מט״ח או בחשבון העוש צריכה להיבחן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כתב.
בעניינו של המבקש קבע השופט שהפעולות במט״ח בוצעו כחלק מחשבון העו״ש והיה מקום להתחשב בהן במסגרת חישוב עמלת ההשלמה למינימום בחשבון זה.
בנסיבות אלה קיבל השופט את הבקשה ואישר לנהל את התובענה כייצוגית מול הבנק.
הבנק חויב בשכ״ט עו״ד של 30,000 שקל.
להחלטה המלאה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין