"יוטבתה" - מסעדה אסיאתית שרשאית להעסיק טבחים זרים?

מאת: עו"ד עמליה בן חמו

לפסק הדין בעניין י. אחזקות (1995) בע"מ ואח' נ' משרד הפנים- רשות האוכלוסין ואח'

הקץ לעובדים הזרים ביוטבתה? בעקבות מדיניות משרד הפנים ועל מנת שתוכל להמשיך להעסיק טבחים זרים, ביקשה יוטבתה להכיר בה כמסעדה אתנית-אסיאתית. לאחר שהשופטת עיינה בתפריט המסעדה, היא החליטה לדחות את העתירה.

רשת המסעדות "יוטבתה בעיר" פרצה לתודעתנו בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, ובשיאה מנתה 11 סניפים ברחבי הארץ. בשנת 1995 עברה הרשת 'מתיחת פנים', והפכה את התפריט שלה למעורב. לטענתה, באותה תקופה כלל רוב התפריט אוכל אתני-אסיאתי, שעסקו בהכנתו טבחים ממוצא אסיאתי.

בעקבות שינוי המדיניות כלפי העובדים הזרים ובמטרה להביא לצמצומם, בשנת 2007 פרסם משרד הפנים קריטריונים חדשים להעסקת העובדים הזרים בתחום המסעדנות.

בין היתר הוחלט, כי מסעדות שמגישות אוכל מעורב, שאינו מבוסס על טהרת התפריט האתני, יהיו זכאיות להקצאה של שני עובדים זרים בלבד, ועד שנת 2008 הם יוחלפו בטבחים מקומיים, כך שלמעט מסעדות אתניות מוגדרות, לא יועסקו עובדים זרים בענף המסעדנות.

בעקבות זאת, החלה שורת הליכים משפטיים בין יוטבתה למשרד הפנים בנושא, שבגינם הוענקו לה היתרים להעסקת עובדים זרים עד לשנת 2010.

אלא שאז, הוסיף משרד הפנים וצמצם את מספר העובדים הזרים בענף, וקבע שרק מסעדות אתניות יוכלו להעסיק טבחים זרים.

בעתירה מנהלית שהגישה יוטבתה לביהמ"ש המחוזי בירושלים כנגד החלטת משרד הפנים, היא טענה כי לא תוכל להתקיים ללא טבחים זרים. היא טענה כי משרד הפנים חרג מסמכותו כשדחה את בקשותיה החוזרות ונשנות להיתרי העסקה, ופעל בניגוד למדיניות הממשלה. לדבריה, האבחנה בין מסעדה אתנית למסעדה מעורבת פוגעת בעיקרון השוויון, משום שגם באחרונה יש צורך באנשי מקצוע לשם הכנת המנות האתניות.

לדבריה, בעוד שהיעדר טבחים זרים יוביל להתמוטטותה, הרי שהעסקת מספר קטן של עובדים זרים לא תשפיע כלל על מדיניות משרד הפנים.

משרד הפנים טען לעומת זאת, שהודיע ליוטבתה על השינוי מראש כך שהיא יכלה להיערך בהתאם. לדבריו, אין פסול באבחנה העניינית בין סוגי המסעדות והזכיר כי לאורך שנים נהג עמה לפנים משורת הדין, ואף הודיע כי הוא מסכים לאפשר לה להמשיך להעסיק את העובדים שכבר מועסקים אצלה עד לסוף תקופת הרישיון שלהם.

היעדר טבח זר ימוטט את הרשת?

השופטת נאוה בן אור קבעה, כי האבחנה בין סוגי המסעדות אינה מפרה את השוויון, שכן ההשפעה של שלילת היתר העסקה ממסעדה אתנית קשה לאין שיעור משלילתו ממסעדה מעורבת. מסעדה אתנית היא מסעדה ייחודית שרמת הבישול המצופה ממנה אינה דומה לזו המצופה ממסעדה מעורבת, מה גם שמעיון בתפריט יוטבתה עולה כי היקף המנות האתניות מצומצם ביותר.

השופטת קבעה, שהקריטריונים לפיהם פעל משרד הפנים עולים בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לצמצום כמות העובדים הזרים בישראל, ולכן לא חרג מסמכותו. לעמדתה, קשה לקבל את הטענה כי אי מתן היתר להעסקת טבח זר יביא להתמוטטות הרשת, ולא ברור מדוע לא תוכל להכשיר עובדים ישראלים לשם הכנת המנות האתניות.

השופטת, שדחתה את העתירה, הוסיפה לבסוף, שנכון יהיה אם משרד הפנים יעמוד בהסכמתו, להמשיך העסקת העובדים הזרים לפרק זמן של חצי שנה, על מנת לאפשר ליוטבתה להיערך כראוי מחד, ולעובדים למצוא מקום עבודה חלופי, מאידך. לא נפסקו הוצאות.

לפני שתובעים גוף ממשלתי בענייני מדיניות, חשוב לזכור, שבתי המשפט נוטים שלא להתערב במדיניות המשרדים הממשלתיים ובפרט בזו של משרד הפנים, אלא אם ניכר שההחלטה ניתנה בחוסר סמכות או משיקולים זרים.

לפסק הדין בעניין י. אחזקות (1995) בע"מ ואח' נ' משרד הפנים- רשות האוכלוסין ואח'

* עו"ד עמליה בן חמו עוסקת בעתירות מנהליות ובדיני עבודה.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

למדור: חוקתי ומנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.