חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: פסק הדין ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין בקשה לסעדים זמניים וכתב תביעה שהוגשו על ידי המבקשת נגד הנתבעות, הכוללות מועצה מקומית ומדינת ישראל. לאחר שקיבלו הודעת משרד החינוך והתייעצות הצדדים, הוחלט לדחות הן את הבקשה לסעדים זמניים והן את כתב התביעה שהוגש. במסגרת ההחלטה נקבע כי לא יינתן צו להוצאות והוחלט על החזר אגרה בהתאם לתקנות. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ונשלחה אליהם להמשך טיפול.

תוצאה: הבקשה לסעדים זמניים וכתב התביעה נדחו; לא ניתן צו להוצאות והוחזרה האגרה בהתאם לתקנות.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מינה מומחית רפואית בתחום רפואת נשים, פרופסור טלי זילברשטיין, כדי לתת חוות דעת מקצועית בנוגע לתובעת שהייתה מתמחה במשרד רואי חשבון. התובעת עבדה במשרה מלאה עם שעות נוספות בעונות מסוימות, נסעה ברכבת והלכה ברגל, ונשאה תיק עם מחשב נייד במסגרת עבודתה. במהלך התקופה הרלוונטית, התובעת עברה תאונת דרכים ולטופלה בבית חולים. בית הדין ביקש מהמומחית לענות על שאלות האם מצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את עוברה והאם תנאי העבודה סיכנו את התובעת או את עוברה, בתקופות שמורות היריון שונות. לצורך קבלת חוות דעת מדויקת, צורפו לבית הדין מסמכים רפואיים ממספר מוקדים רפואיים וכן אישורי שמירת היריון. חוות הדעת תינתן בהתאם לכללי פקודת הראיות, תוך פירוט השכלה וניסיון המומחית והצהרה על האופי הראייתי של חוות הדעת. בנוסף, הובהר כי אם צד כלשהו היה בקשר קודם עם המומחית בנושא, עליו להודיע על כך בכתב לכל הצדדים. ההחלטה תישלח לצדדים ותוצג מבלי לצרף את החומר הרפואי.

תוצאה: בית הדין מינה מומחית רפואית שתיתן חוות דעת בנוגע למצב הרפואי של התובעת והשפעת העבודה על היריון, כדי להבהיר אם היה צורך בשמירת היריון ולהעריך את הסיכון לתובעת ולעוברה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בבקשה לדחיית דיון בהליך סכסוך עבודה שהוגש על ידי העובדת נגד המועצה המקומית כאבול ומשרד החינוך. ההחלטות הקודמות שניתנו ב"פתקית" לא היו ברורות ולכן הוחלט לפרסמן בצורה מפורטת במסמך זה. הדיון נדחה בהסכמת המבקשת והמשיבה השנייה ליום מסוים בשנת 2026 בשעה 9:00. המשיבה הראשונה נענתה לבקשה ומסרה תגובה, אך עדיין לא ניתן היה לקבל את עמדת המשיבה השנייה, אשר תוגש עד מועד מסוים בצהריים. בנוסף, הוטלו דרישות על המשיבה הראשונה להגיש נספחים שהוצגו בתגובתה, כאשר המועד להגשתם נקבע מראש. לאחר הגשת כלל המסמכים, התיק יובא לעיון השופטת. מזכירות בית הדין תמסור את ההחלטה לצדדים ותוודא את קבלתה. ההחלטה ניתנה ביום 12 באוגוסט 2026, בהעדר הצדדים, ומסמך ההחלטה יישלח אליהם. לא נמסרו פרטים נוספים על מהות התביעה או טענות הצדדים.

תוצאה: הדיון נדחה למועד מאוחר לאחר הגשת תגובות ונספחים על פי ההוראות שנקבעו, והתיק יובא לעיון השופטת עם קבלת המסמכים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בבקשה לדחיית דיון שנמצא בתיק עבודה בין פדאא עותמאן כמבקשת לבין מועצה מקומית כאבול ומדינת ישראל – משרד החינוך כמשיבות. ההחלטות הקודמות שהתקבלו היו לא ברורות ונמצאו במסמך "פתקית", ולכן בית הדין קבע את ההחלטות מחדש במסמך המסודר. נקבע כי הדיון נדחה לתאריך שנקבע בשעה 9 בבוקר. כמו כן, צויין כי המשיבה הראשונה הגישה תגובה לבקשה, וכי המשיבה השנייה תגיש את תגובתה עד למועד שנקבע בשעה 16. המשיבה הראשונה התבקשה להגיש את כל הנספחים שפורטו בתגובתה עד למועד שנקבע בשעה 12, כולל נספח מס' 6. אחרי שהנספחים יוגשו ותגובת המשיבה השנייה תגיע, התיק יובא לעיון השופטת עם ההגשות ועם תום המועד להגשתן. המזכירות בבית הדין מחויבת להעביר ההחלטה לצדדים לוודא את קבלתה. ההחלטה ניתנה ביום 12 באוגוסט 2026, בהעדר הצדדים, ותישלח אליהם.

תוצאה: בית הדין דחה את הדיון למועד חדש, קבע מועדים להגשת תגובות ונספחים מטעם המשיבות, והורה על המשך טיפול בתיק בהתאם למועדים שנקבעו.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה הורה השופטת קרן כהן, במסגרת תביעה של עובד נגד המוסד לביטוח לאומי, להגיש חוות דעת של מומחה רפואי בדבר הקשר בין עבודתו של התובע לבין שינויים ניווניים בבסיסי אגודלי ידיו. המומחה נשאל להסביר בין היתר האם תיעוד התלונה הראשונית אכן בוצע בשנה מסוימת וכי הטיפול הרפואי שניתן לתובע היה לא ספציפי לגבי תלונות האגודלים. בנוסף, התייחס המומחה לצילומים הרפואיים שהראו שינויים ניווניים קלים וסימטריים בשתי הידיים, בהם נמצא כי ממצאים אלו דו-צדדיים ונפוצים גם בקרב אנשים בגיל התובע שאינם חשופים לעבודה פיזית מאמצת. כך נבדקה ההשערה כי שינויים אלו עלולים להיות רב-גורמיים ולאו דווקא קשורים ישירות לעבודה המפורסמת של התובע. כמו כן, נמסר כי השימוש בעבודות יד יין לנצל את היד הדומיננטית תוך מתן איזון ביד השנייה, וכי שינויים השווים בשתי הידיים מצביעים על היעדר קשר סיבתי חד-משמעי לעבודה. לסיום, התובע מפרט כי לא ניתן לקבוע באופן וודאי שפעילות העבודה תרמה משמעותית להתפתחות שינויים אלו במפרקי האגודלים. ההחלטה כוללת הוראה למומחה לספק תשובות מפורטות תוך 30 יום, ומסתיימת בהנחייה להמשך טיפול בתיק.

תוצאה: הוחלט להמשיך בבירור חוות הדעת המקצועית להערכת הקשר הקונטקסטואלי בין עבודת התובע לשינויים הניווניים, ללא קביעה חד-משמעית על קשר סיבתי בשלב זה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בבקשה שהוגשה מבקש תובע לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לאפשר משלוח שאלות הבהרה לד"ר עידו ציון, מומחה רפואי ממונה מטעם בית הדין כיועץ בעניינו. השופטת קרן כהן בחנה את הבקשה והתגובה אליה וקבעה כי הבקשה תתקבל בחלקה בהתאם לפרטים שנמסרו. לגבי שאלות א', ג' וד', השופטת התירה את משלוח השאלות שכן מדובר בסבב ראשון של שאלות הבהרה, המיועדים לעמת את המומחה עם קביעותיו. בחינה קלה של השאלות מצאה כי השאלות הן לגיטימיות וצורכי ההבהרה מוצדקים. לגבי שאלה ב', השופטת התירה את משלוחה אך בהסתייגות לנוסח השאלה – הוסרה המילים "ניתן לשלול כי" מאחר ולא ניתן לשלול קשר סיבתי על דרך השלילה. לגבי שאלה ה', השופטת דחתה את משלוחה שכן נחשבה למטעה – המומחה כבר פירט רישומים רפואיים כולל כאבי צוואר והגבלות בתנועות לאחר שנת 2000. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, התוכן המדויק של החלטת המומחה יישלח בנפרד.

תוצאה: בית הדין אישר חלקית את בקשת משלוח שאלות הבהרה למומחה, התיר משלוח שאלות א', ג', ד' ושאלה ב' בנוסח מתוקן, ודחה משלוח שאלה ה' כמטעה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מינה מומחה בתחום האורתופדיה על מנת לתת חוות דעת מקצועית בעניינו של עובד נמל החיפאי, שהתובע עבד כסוור וכתת בתנאי עבודה הכוללים הרמה, גרירה ודחיפה של ציוד כבד, פעולות חוזרות ונשנות וטיפוסים על סולמות. התובע מציג בעיות רפואיות במרפקים ובכתפיים, והערעור נעשה בגין זיהוי קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקויים הגופניים, בשל תנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן. נקבע כי יש לבחון את שלושת היסודות לתביעה על פי תורה המיקרוטראומה: תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות, קיום קשר סיבתי בין התנועות לליקוי, ומנגנון פגיעה של נזקים זעירים מצטברים. המומחה מתבקש לענות על שאלות לסיווג הליקויים, לבחון את קיומו של קשר סיבתי פוטנציאלי וקונקרטי, לבחון מנגנון הפגיעה, ולהעריך את מידת ההשפעה של התנועות לעומת גורמים אחרים. ההחלטה כוללת פרטים על דרישות ניסיונן והצהרות המומחה לפי חוק הראיות, וקביעות בנוגע לתפקידו ולהליך מתן חוות הדעת. קיים דגש על השלמת חוות הדעת באופן מסודר ומפורט, ודרישה להעברת כל קשר בין הצדדים למומחה הודעה בכתב. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

תוצאה: מינוי מומחה אורתופד בכדי לבחון את הטענה לקיום קשר סיבתי בין עבודתו של התובע בתנועות חוזרות נישנות לבין הנזקים במרפקים ובכתפיים בהתאם לתורת המיקרוטראומה, ובחינת ליקויים, מנגנון הפגיעה והשפעת גורמים נוספים, תוך מתן חוות דעת מקצועית שתשמש להמשך ניהול התביעה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפסק הדין שלפנינו, נדונה בקשה לחוות דעת רפואית ממומחה לבדיקת קשרים סיבתיים בין אירוע חריג שפקד את התובע לבין הופעת הפרעת קצב חדרית ושלל תסמינים נפשיים. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פנה למומחה לבדיקת גורמי הסיכון להתפתחות ההפרעה טרום האירוע ולברר אם התובע התלונן על מיחושים לבביים לפני מועד האירוע. כמו כן, התבקש המומחה לבחון ולהצביע על תיעוד רפואי התומך בהצהרותיו בדבר כאבים ודפיקות לב במאמץ לפני האירוע החריג. בנוסף, התברר שבדיקת המאמץ נקבעה מראש, ולאחר התחייבות על כך שהמקרה נושא חשיבות לסיבות הסיבתיות בין האירוע לבין הופעת הפרעת הקצב. המומחה נדרש להתייחס לספרות הרפואית לגבי קשר סיבתי בין אירועים חריגים להופעת אירועים לבביים, לרבות השפעת זמן הסמיכות בין האירועים. גם נקבע כי פסיכיאטר מומחה קבע כי בעקבות האירוע החריג התפתחו סימנים של הפרעת הסתגלות ודיכאון, וקשר סיבתי בין האירוע החריג למצב הנפשי של התובע אומץ. שאלות נוספות עסקו בכלליות בהיקף הטיפול הרפואי שניתן לפני האירוע החריג והאם האירוע שימש כתנאי מחולל (טריגר) להופעת התסמונות הלבביות. ההחלטה כוללת מתן חוות דעת בתוך 30 יום לצדדים ולמומחה, והצגת התיק לדיון עתידי.

תוצאה: הוחלט להזמין חוות דעת מומחה לפסיכיאטריה וקרדיולוגיה לבחינת שאלות סיבתיות והיקף המצב הרפואי של התובע, תוך מתן מועד להגשתה והמשך טיפול משפטי בהתאם לממצאי המומחה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בתביעה שהוגשה על ידי התובע נגד המוסד לביטוח לאומי בנוגע לפגיעות בעמוד השדרה לאחר תאונה שהתרחשה ב-11 במאי 2025. במסגרת הדיון התקבלה החלטה לקבל חוות דעת של מומחה רפואי, ד"ר עידו ציון, לבירור שאלות רפואיות המהוות עניין בתיק. בית הדין ביקש מהמומחה לבדוק האם בכרטיסו הרפואי של התובע לא תועדו בעיות גב או צוואר במשך כ-25 שנים מאז תאונה קודמת בשנת 2000 ועד התאונה שבשנת 2025, האם מצבו של התובע היה יציב ואסימפטומטי ערב התאונה החדשה, והאם התאונה השפיעה ישירות על החמרת מצבו הרפואי והביאה לפגיעה תפקודית ניכרת. בנוסף, התבקש המומחה לשקול את משמעות ממצאי הדימות (CT) שהראו שינויים ניווניים או בלטי דיסק, והאם יש לסמוך על ממצאים אלו כגורם ישיר לכאב, כאשר בפועל התובע תפקד ללא כאבים לפני התאונה. כמו כן, נשאלה השאלה האם ניתן לקבוע שהתאונה החמירה את המצב הישן של התובע, והאם יש לייחס לתאונה חלק מנכותו הנוכחית. בית הדין ציין כי למומחה יוצגו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים כדי להבטיח חוות דעת מקיפה. החלטה זו ניתנה ביום 11 באוגוסט 2026, ונמסרה לצדדים בהיעדרם.

תוצאה: בית הדין הורה על מינוי מומחה רפואי להבהרת היכולות הרפואיות והתפקודיות של התובע לאחר התאונה, וקבע כי יינתן חוות דעת מפורטת שתשמש בסיס להמשך טיפול בתיק.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נקבע כי יש להמציא חוות דעת מומחה רפואי לפרופסור שמואל גוטליב על מנת לבדוק את השאלות הבאות: גורמי הסיכון שהיו קיימים אצל התובע לפתח הפרעת קצב חדרית לפני האירוע, האם התובע התלונן על מיחושים לבביים טרם האירוע, האם ניתן להוכיח באמצעות תיעוד רפואי את הופעת סימפטומים מוקדמים, והאם יש קשר סיבתי בין האירוע החריג שהתרחש בתאריך מסוים לבין ההתפתחות של הפרעת הקצב. בנוסף, נבדקת השאלה האם התובע אובחן או טופל במחלת לב כלשהי לפני האירוע, וכיצד מודדים בספרות הרפואית את הסבירות לקיום קשר סיבתי בין אירועים חריגים לבין הופעת אירועים לבביים בהתחשב באורך הזמן בין אירועים אלה. הדגש הוא על בחינת סמיכות הזמנים בין האירוע החריג לבין הפרעת הקצב החדרית, כשניתן לבחון אם האירוע החריג עמד כ"טריגר" להתפתחות האירוע הלבבי. עוד צוינה חוות דעת פסיכיאטרית שהצביעה על הופעת סימני הפרעת הסתגלות ותגובה חרדתית ודיכאונית בעקבות האירוע, תוך אבחנה לקשר סיבתי בין האירוע לבין הבעיה הנפשית. שאלות נוספות נוגעות לקשר בין הליקוי הלבבי לתגובת הדחק הנפשי של התובע בעקבות האירוע החריג. כל המסמכים הרפואיים שנוגעים לעניין יועמדו לרשות המומחה, והדיון יובא לעיון הצדדים במועד מאוחר יותר.

תוצאה: נקבע כי יש להמתין לחוות דעת המומחה רפואי כדי לקבוע את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין הפרעת הקצב החדרית שהופיעה אצל התובע, והאם יש לייחס את הליקוי הלבבי וליקוי הנפשי כתוצאה ישירה מהאירוע.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי