חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: העתירה עוסקת בתביעת כתובה לאחר גירושין בין שני צדדים שהתגרשו כעבור כשנה וחודש. האישה טענה כי הבעל היה אלים כלפיה, וילדיהם בהם היו חששות בנוגע לאלימות כלפי הילד נשקלו אך לא אושרו הרשמית. הבעל הורשע במסגרת עסקת טיעון בעבירות אלימות וביצע עונש מאסר על תנאי ועבודות שירות. הבעל טען כי האישה בגדה בו באמצעות שיחות טלפון רבות עם גבר זר בשעות הלילה, וטען שזהו בסיס לפסילה של כתובתה. עם זאת, לא הציג הוכחות לכאורה לכך שהשיחות היו בגידה ממשית או התבטאויות אסורות. בית הדין הרבני פסק כי שיחות טלפון ארוכות ותכופות, אף אם לא ראויות, אינן מהוות מעשה כיעור המוכיח בגידה ובגינו ניתן לפסול כתובה, במיוחד בחסר ראיות תוכן השיחות. בהתאם לפסיקות הלכתיות בנושא, רק מעשים בעלי עדים (כיעור) מחייבים פטור מכתובה. ביה"ד חייב את הבעל לשלם שליש מהכתוב, 86,000 ש"ח, בשל האלימות שהורשעה בה, תוך ניכוי סכומים שיש להחזיר לשני הצדדים במסגרת חלוקת רכוש. בנוסף הוחלט על העברת הכספים בחשבון משותף והפרשי זכויות עבודה בהתאם לחוות דעת מומחה.

תוצאה: בית הדין הרבני חייב את הבעל לשלם לאישה שליש מכתובתה בסך 86,000 ש"ח, תוך ניכוי אשכולות נכסים וחלוקת כספים בהתאם לאיזון משאבים. שיחות הטלפון עם גבר זר לא הוכרו כעילה להפסד כתובה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הבעל נדרש לשלם כתובה לאשתו בסך של 250,000 ש"ח עקב התנהלותו הבוגדת ואלימות מילולית. הגירושין יבוצעו ב-28.11.2022.

תוצאה: הכרעה בגירושין ותשלום כתובה

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין הרבני האזורי בנתניה דן בבקשת האב להרחבת הסדרי השהות עם בתו, הקטינה בת חמש, וקבע הסדרי שהות זמניים עם אפשרות להרחבה הדרגתית. לפי ההחלטה, הקטינה תשהה אצל האב פעמיים באמצע השבוע ובסופי שבוע, עם התחלה מידית של סופי שבוע ארוכים. דעה מיעוט שהוצגה ציינה כי בגילאים הצעירים אין מקום להרחבת זמני השהות, והשינויים במגמות המשפטיות והפסיכולוגיות לא צריכים לשנות את ההלכה המסורתית הקובעת כי הילדים צריכים לגדול בבית אחד. הטענה המרכזית בדעת המיעוט היא כי טובת הילד והקטינה היא בסביבה יציבה אצל האם, כאשר הבת נמצאת אצל האם תמיד, והבן עד גיל שש אצל האם ומשם אצל האב, וזאת בהתאם להלכה היהודית והמסורת. עוד צויין כי יש להימנע מהחלת משמורת משותפת בשנים הראשונות לחיים, במיוחד כאשר קיימים קונפליקטים גבוהים בין ההורים, ולתת חשיבות לקשר יציב עם האב אך במסגרת שהות מוגבלת. ההלכה הברורה היא כי הבת נשארת אצל האם לעולם, והבן עד גיל שש אצל האם לאחר מכן אצל האב, וכי זו המסגרת הטובה ביותר להתפתחות הילד. בית הדין מדגיש ששיקול הטובה האישית והנסיבות הן קריטיות, אך נקודת המוצא היא ההלכה הקבועה וחשיבות היציבות במסגרות המעורבות.

תוצאה: בית הדין החליט להרחיב את הסדרי השהות של האב עם הקטינה בהתאם להסדרים שנקבעו, תוך שמירה על ההלכה והתחשבות בגיל הקטינה, והדעת המיעוט שהביעה הסתייגות מהמגמה של משמורת משותפת נדחתה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין דן בתביעת האב לחייב את האם במזונות בתם בת ה-15, אשר נמצאת במשמורת האב. בית הדין בחן את עמדת הפוסקים העוסקים בחיוב מזונות הילד כאשר הוא במשמורת האב, ובהתאם לפסיקה של הרמב"ם, שו"ע ופוסקים נוספים, נקבע כי לא מצא בית הדין מקור לחיוב האם במזונות ילדה כאשר היא נמצאת במשמורת האב והאב מפרנס אותם. כמו כן, נדונו מחלוקות ופירושים שונים בסוגייה, אך המסקנה הייתה שלעיתים נדירות יש חיוב על האם, ובפרט לא במקרים בהם הילדים אצל האב. בנוסף, הובהר כי אם קיימים קרובי אב המסוגלים לפרנס את הילד, אין חובה על האם למזונם. נלקחו בחשבון גם נסיבותיה הקשות של האם, הכוללות מצוקה כלכלית, אישית וסטטוס נכות גבוהה, וכן מניעת התביעה במצב בו הילדה ביחסים מנוכרים עם האם. בית הדין הביע ביקורת על האב שהשקיע בהליכים משפטיים במקום בחידוש הקשר בין האם לבת, והחליט לא לחייב את האם במזונות הבת. התביעה נדחתה ללא חיוב בהוצאות משפט.

תוצאה: תביעת האב לחייב את האם במזונות בתה נדחתה, והאם לא חויבה במזונות, תוך התחשבות במעמדה האישי והכלכלי של האם ובחוסר מקור הלכתי לחיוב במזונות כאשר הילדה במשמורת האב.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין עוסק בתביעת כתובה שהגישה האישה לאחר גירושין, בעקבות אירוע אלימות פיזית כלפי התובעת על ידי הבעל והליך פלילי שנוהל נגדו. הצדדים נישאו ונולדו להם ילד, אך הגירושין נקבעו לאחר אישום פלילי שהוגש בעקבות שבר ביד התובעת שנגרם על ידי הנתבע, כאשר ההליך הפלילי כללו עדויות, דוחות רפואיים והקלטות שהראו התנהגות אלימה של הבעל. בית המשפט קבע כי התובעת אמינה והנאשם הרשיע בעבירות שיוחסו לו, לצד מתן מאסר על תנאי ופיצוי כספי. בית הדין הרבני דן בזכאות התובעת לכתובה, וציין כי לפי המסגרת ההלכתית בעל חייב לשלם כתובה גם אם האישה תובעת גירושין, אם הגירושין נובעים ממעשיו השליליים של הבעל, בין אם אלימות מילולית או פיזית, ואין כאן מקרים של הפסדת כתובה. בנוסף, כשקלול מכלול הנטלים הכלכליים של הבעל, משך הנישואין הקצר (פחות משלוש שנים) ונסיבות נוספות, נקבע כי הסכום שיוחייב בעל הכתובה יהיה 90,000 ש"ח, שישולם ב-60 תשלומים חודשיים של 1,500 ש"ח. בית הדין הדגיש כי האישה לא חייבת לסבול השפלות וצלקות נפשיות הנגרמות מהאלימות שהייתה חלק מהמערכת הזוגית, ונעשתה נקיטת גישה שתומכת בזכויות האישה במקרים אלה, גם כאשר האלימות מוגדרת ב"סף נמוך".

תוצאה: בית הדין הרבני חייב את הנתבע לשלם לתובעת כתובה בסך 90,000 ש"ח, בתשלום חודשי של 1,500 ש"ח למשך 60 חודשים, וזאת למרות תביעת הגירושין והאלימות שנגרמו, בהתאם להלכה ולנסיבות המקרה הכוללות את משך הנישואין ומצבו הכלכלי של הנתבע.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין הרבני באזור תל אביב דן בתביעה לשלום בית שהגישה האישה, במסגרת בקשה לצו למדור ספציפי בדירה בה מתגוררים בני הזוג, וזאת לאחר הגשת תביעה לסילוקה של האישה מהדירה על ידי הבעל. הדירה נמצאת בבעלות הבעל, אך הבעלות מוגבלת מכיוון שניתנה במתנה על ידי אימו, שהשאירה בידיה וביד בן זוגה את "פירות" הנכס, כלומר זכות להשתמש ולהכניס הכנסות ממנו עד מותם. שני הצדדים מתגוררים יחד כבר כארבע שנים והקשר ביניהם מתוח, כאשר הם נפרדים באמצעים רגשיים ולא שותפים בקשר תקשורת תקין.

תוצאה: בקשת האישה לצו למדור ספציפי נדחתה והצו הקודם בוטל, בשל חשש לפגיעה בסיכוי לשלום בית ועובדת היעדר זכויות קנייניות שלה בנכס. הוחלט לשמור על סטטוס מזונות זמניים במהלך תקופת המגורים המשותפים תחת אותה קורת גג.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הצדדים נישאו בשנת 2018, ללא ילדים. האישה תבעה גירושין, כתובה ורכוש בטענה לבגידת הבעל, במיוחד בקשר לבעיות בקיום יחסי אישות וחשדות לקשר עם נשים אחרות. הבעל הכחיש את הטענות וטען לרצון לשלום בית. בדיונים בבית הדין הוצגה ראיה ברורה – סרטון שבו נראה הבעל מקיים יחסי מין עם אישה זרה בדירת הצדדים. למרות הכחשותיו הראשוניות, הבעל לא הצליח להפריך את הראיות. הבית הדין בחן פסקים הלכתיים ומקורות רבניים המגדירים בעל שחי עם אישה זרה כרועה זונות, דבר המהווה עילה לגט ולמזונות בלא צורך בעדים נוספים או התראה מראש. נאמר כי הודאת הבעל ושיעור הראיות שהוצגו מחייבים אותו במתן גט וכתובה, ואפילו אם הבעל יחזור בו או יטען לרצון לחזור בתשובה, אין בכך כדי לבטל את חיוביו. בית הדין פסק לטובת האישה מתן גט פיטורין באופן מיידי, תשלום מלא של הכתובה בסך 100,000 ש"ח, וכן סכום נוסף עבור מחצית הרכוש המשותף בסך 5,275 ש"ח. היה גם עיכוב יציאה של הבעל עד למימוש ההתחייבויות. הבית הדין קבע כי הבעל שיקר בבית הדין ועל כן יוטל עליו לתשלום הוצאות משפט אם יסרב לתת גט במועד שנקבע. מושם דגש על ההבנה שהפרידה נבעה מחשדות האישה שהוכחו כנכונים בדיעבד.

תוצאה: בית הדין חויב את הבעל לתת גט פיטורין מיידי, לשלם לאישה את מלא כתובתה ורכושה (סך 105,275 ש"ח), עיכב את יציאתו מהארץ עד למימוש התשלום ומסירת הגט, וכן הטיל על הבעל חיוב בהוצאות משפט משמעותיות במקרה של סירוב למלא את החלטות בית הדין.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הצדדים הכירו ביוני 2014 וניהלו מערכת יחסים במשך מספר שנים, בתקופה זו נטלו מספר ניסיונות להינשא, אך אלו בוטלו. בשנת 2020 נישאו אזרחית בקפריסין והתגרשו לאחר זמן קצר. המחלוקת המרכזית הייתה האם תקופת ההיכרות מ-2014 ועד ל-2020 מהווה "יחסי חברות" או "ידועים בציבור", מה שישפיע על חלוקת רכוש שנצבר. בית הדין בחן את הקריטריונים להגדרת ידועים בציבור, ובראשם דרישת ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף. הובהר כי על מי שטוען לסטטוס של ידועים בציבור להוכיח הן את חיי המשפחה המשותפים הן שיתוף ספציפי בנכסים, כאשר נטל ההוכחה בעניין זה כבד יותר מאשר לזוג נשוי. בית הדין בחן ראיות כגון מגורים משותפים, תכתובות, התנהלות כלכלית משותפת, מסמכים רשמיים ונתונים טכניים. הוכח חד-משמעית כי הצדדים לא התגוררו יחד באופן קבוע, לא ניהלו משק בית משותף, ולא היו שותפים ברכוש בתקופה שבמחלוקת. גם טענות האישה לגבי שיתוף בנכסים וטענותיה להודעות דוא"ל ולהתחייבות רכישת דירה נדחו כבלתי מחייבות ואינן עונות להגדרת שיתוף ספציפי של ידועים בציבור. בית הדין הסביר כי הטענה כי הצדדים חגגו חגים או בילו יחד אינה מספיקה לכדי ידועים בציבור וכי ניהול חיי משפחה ומגורים משותפים הוא קריטי. גם הסכמי ממון לא אושרו ולכן אינם בעלי תוקף משפטי. בית הדין דחה את טענות האישה וקבע כי חוק יחסי ממון יחול רק מיום הנישואין האזרחי בשנת 2020, ולאחריו. מגובה בראיות והעדויות, נקבע כי הצדדים היו חברים ולא ידועים בציבור לפני הנישואין, ולכן האישה אינה זכאית לחלוקת רכוש מתקופת ההיכרות שקדמה לנישואין.

תוצאה: בית הדין דחה את טענות האישה להכרה בידועים בציבור בתקופת ההיכרות והחליש את תביעתה לחלוקת רכוש מתקופה זו. נקבע כי חוק יחסי ממון יחול רק מיום הנישואין האזרחיים בשנת 2020 ואילך, והאישה אינה זכאית לחלק בנכסים שנצברו לפני כן.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הפסק דין עוסק בסכסוך רכושי במסגרת הליך גירושין בין בני זוג, כאשר עיקר המחלוקת נסובה סביב דירה שהייתה בבעלות הבעל לפני הנישואין ונרשמה על שם האישה בשנת 2004, בניסיון להגן על הנכס מפני נושים. עדותו של עורך דין שהמליץ על העברת הדירה לאישה לצורך "הברחת נכסים" התקבלה באופן מהימן על ידי בית הדין, שקבע שהרישום אינו משקף מתנה אלא מהלך הגנה שבמסגרתו הבעלות אמנם שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים, ולא לאישה לבדה. בהתאם לכך, נקבע שיש למנות שמאי להערכת שווי מחצית הדירה, שיתקזז בסכום שעל הבעל לשלם לאישה.

תוצאה: בית הדין פסק חלוקת זכויות שווה בדירה שנרשמה על שם האישה לצורך הגנה מפני נושים וקבע כי הבעל ישלם לאישה סכום של כ-4.85 מיליון ש"ח בגין זכויותיה בחברה, בתוספת סכומים נוספים בהתאם לחוות דעת אקטוארית, כשהערכת שווי הדירה תנוכה מהתשלום. בקשת הבעל לחקור את מומחה בית הדין נדחתה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין נוגע בתביעת כתובה של אישה לאחר גירושיה מבעלה. הצדדים נישאו ונולדה להם בת משותפת. הבעל תבע גירושין, תוך ציון חוסר הסכמה ביניהם. האישה טענה לאלימות פיזית ומילולית של הבעל, שחווה חוסר יציבות ונהנה משתיית אלכוהול יומית. למרות ניסיונות הגעה ל"שלום בית" ופעילות טיפולית, המצב הלך והחמיר. הבעל טען להפסד הכתובה בשל התנהגות האישה: מרידה בתשמישי המין, הגשת תלונות שווא במשטרה ומעשי כיעור, ביניהם העלאת תמונות בבגד ים ברשתות החברתיות. בית הדין לא מצא אמת או ממש בטענות אלו. נקבע כי האישה לא חרגה מההתנהגות המקובלת במקומה, וכי היא פעלה מתוך רצון לשמור על המשפחה, אף כשהסירה את התמונות לבקשת הבעל. בפסיקתו בדק בית הדין את ההלכות בהקשר זו, והדגיש את חובת הבעל שלא להשתמש בטענות כאלו למטרות גרושה לא מוצדקת. לנוכח התנהלות הבעל והנסיבות, קבע בית הדין כי האישה זכאית למלוא הכתובה, אולם סכום הכתובה הוקטן מ-520,000 ש"ח ל-150,000 ש"ח, בהתחשב באורך הנישואים, מצבו הכלכלי של הבעל והסכם הממון בין הצדדים.

תוצאה: בית הדין דחה את טענות הבעל להפסד כתובה וקבע כי האישה זכאית למלוא הכתובה, בסכום של 150,000 ש"ח, מחייב את הבעל בתשלום ומאפשר לאישה לגבות את הסכום מכספים שהועקלו לחשבונו.

לצפייה לרכישה הזדהה