חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- נפגעי פעולות איבה
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חיפוש פסקי-דין
שנה את הקריטריונים לחיפוש
נמצאו למעלה מ-500 תוצאות
מילים: ~2769
1. משרד הבינוי והשיכון נ׳ סויסה ואח׳
עע"מ 4504-22 פסק דין 14.3.2023
בית המשפט העליון
כב' ההרכב
הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופטת יעל וילנר
הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופטת יעל וילנר
המערער
משרד הבינוי והשיכון
ב"כ: עו"ד הדס ערן
המשיבים
1. אברהם סויסה
2. עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל
2. עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל
ב"כ: עו"ד עודד בוקר (משיב 1)
עו"ד רן שדה ועו"ד הילה כהן (משיבה 2)
עו"ד רן שדה ועו"ד הילה כהן (משיבה 2)
תוצאה: הערעור מתקבל; החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בוטלה; המשיב אינו זכאי למעמד דייר ממשיך בשל תקופת מאסרו הארוכה שאינה נחשבת כהיעדרות קצרה; הוחלט להשאיר את קביעת ועדת האכלוס על כנה; המדינה הונחה להציע לפנים משורת הדין דירת שני חדרים במקום.
מילים: ~580
2. נ.א. נ' מדינת ישראל
ע"פ 6162-21 פסק דין 9.3.2022
בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט לערעורים פליליים
כב' השופטים
הנשיאה א' חיות, י' עמית, א' שטיין
הנשיאה א' חיות, י' עמית, א' שטיין
המערער
נ.א.
ב"כ: עו"ד יחיא דהאמשה
המשיבה
מדינת ישראל
ב"כ: עו"ד אופיר ביתן
תקציר AI: המערער הורשע בהקמת מעבדת סמים ובהחזקת כמויות גדולות של סם מסוכן מסוג קנאביס, וגזר הדין המקורי כלל מאסר בפועל של 28 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. העונש ניתן למרות הרישום הפלילי שכולל עבירות שימוש עצמי ועבר פלילי קודם. בית המשפט העליון בחן את העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי והתחשב בנסיבות אישיות חריגות: המערער הוא אב יחידני לגידול שלושה ילדים קטינים, שהיה מכור לסמים בעבר אך עבר תהליך שיקום עצמאי, ומטפל באופן בלעדי בילדיו במשך עשור. במהלך שהייתו במעצר פיקוח אלקטרוני, שירות המבחן המליץ להטיל עליו צו מבחן ועבודות שירות, בשל השיפור המשמעותי במצב הילדים ותפקודם בחינוך, הרווחה והרגש. בית המשפט קבע כי שיקולי הרתעה וגמול נדחים מול שיקולים של השפעה שלילית משמעותית על הילדים וההליך השיקומי של המערער. לפיכך, פסק הדין שונה: המאסר בפועל מוקטן ל-9 חודשי מאסר, המרת חלק מהמאסר בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת, וצו מבחן לשנה הוטל, בעוד שיתר חלקי גזר הדין נשמרים. פסק דין משלים יינתן לאחר קבלת חוות דעת לגבי עבודות השירות.
תוצאה: עונש המאסר בפועל הוקטן ל-9 חודשים עם אפשרות להמירו בעבודות שירות, הוטל צו מבחן לתקופה של שנה, ושאר הרכיבים בגזר הדין נשמרו. בית המשפט התערב בעונש בשל נסיבות חריגות הכוללות היות המערער אב יחידני ומעורבותו בשיקום תוך דאגה להשפעה על ילדיו.
מילים: ~125
3. בג"ץ 373/20
בג-ץ 373-20 פסק דין 18.10.2021
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
כב' השופטים
כבוד הנשיאה א׳ חיות, ד׳ ברק-ארז, ע׳ גרוסקופף
כבוד הנשיאה א׳ חיות, ד׳ ברק-ארז, ע׳ גרוסקופף
העותרים
1. פלוני
2. פלונית
2. פלונית
ב"כ: עו"ד יהודה יוד
עו"ד עקיבא גולן
עו"ד עקיבא גולן
המשיבים
1. בית הדין הרבני הגדול
2. בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (שניהם באמצעות עו״ד רפי רכס ועו״ד יצחק שמואל רוזנטל)
3. פלוני (באמצעות עו״ד רמי קרגולה)
2. בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (שניהם באמצעות עו״ד רפי רכס ועו״ד יצחק שמואל רוזנטל)
3. פלוני (באמצעות עו״ד רמי קרגולה)
מילים: ~4507
4. פסק דין בערעורו של תושב מרכז הארץ על הרשעתו בעבירת ניסיון אינוס והעונש שנגזר עליו לאחר שיחת טלפון שערך עם סוכנת משטרתית שהתחזתה לילדה בת 13
ע"פ 4537-20 ערעור 14.9.2021
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים
כב' השופטים
הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה נ' הנדל, י' וילנר
הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה נ' הנדל, י' וילנר
המערער
אלירן הללי
ב"כ: עו"ד שרון נהרי
עו"ד זאב לקט
עו"ד זאב לקט
המשיבה
מדינת ישראל
ב"כ: עו"ד נגה בן סידי
תקציר AI: בתיק זה נדון מקרה בו המערער הורשע בניסיון לבצע עבירות מין קשות - ניסיון לאינוס וניסיון מעשים מגונים בקטינה ששיחקה תפקיד סוכנת משטרתית שהתחזתה לקטינה בת 13. המערער קשר עימה באמצעות האינטרנט ושיחות וידאו, ניסיונותיו כללו הוראות לקטינה לבצע מעשים מיניים בעצמה, דוגמת החדרת אצבעות לאיבר המין, מגע עצמי ויחסי מין וירטואליים. כתב האישום תוקן מספר פעמים והורשע בעיקר בניסיון אינוס, על בסיס פרשנות סעיף 350 לחוק העונשין שמתייחס גם לנסיבות שבהן הנאשם גורם לנפגע לבצע מעשה מיני בעצמו, גם אם הנאשם אינו נוכח פיזית. המערער טען כי הפרשנות היא לא נכונה וכי לא הייתה הגנה חוקית מספקת לתיקון כתב האישום, וכן ביקש להקל בעונשו עקב נסיבות ביצוע הניסיון מרחוק וללא קורבן ממשי. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו, קבע כי החומרה בעבירות מין איננה מופחתת עקב השימוש באמצעי תקשורת או עקב היות הנפגעת הפעילה בביצוע המעשה, ואף ציין את החשיבות בנגד פעילות המשטרה נגד עבירות מין מקוונות. ההרשעה נשמרה ועונש מאסר בפועל ל-30 חודשים לצד עונשים נוספים הוטל, כשבית המשפט סירב להתערב בעונש המוטל. נשיאי בית המשפט סברו כי יש לפרש את המונח "אדם אחר" בסעיף 350 כך שיכלול גם מקרים בהם הנאשם גורם לנפגע לבצע מעשה בגופו, תוך דגש על החשיבות למניעת פגיעה בנפגעת העבירה, גם כשמדובר בפעולות "מרחוק" באמצעות רשת האינטרנט.
תוצאה: בית המשפט דחה את הערעור וטרח על תקפות ההרשעה בניסיון אינוס, וקבע כי סעיף 350 לחוק העונשין כולל גם מקרים של גרימת ביצוע מעשים מיניים בגוף הנפגעת; העונש שהוטל על המערער, 30 חודשי מאסר בפועל, הוכר כהולם בנסיבות התיק.
מילים: ~617
5. ע"נ 59014-01-21 מזרחי נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
ע"נ 59014-01-21 החלטה 25.8.2021
בית משפט השלום עפולה
כב' השופט
בדימוס יובל שדמי חברת הועדה - גב' אסנת חיות חבר הועדה - ד"ר אודי וינר
בדימוס יובל שדמי חברת הועדה - גב' אסנת חיות חבר הועדה - ד"ר אודי וינר
מערער
שגיא מזרחי
משיבה
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
מילים: ~2015
6. מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' רייך ואח'
דנ"א 1867-21 18.7.2021
בית המשפט העליון
כב' השופטת
הנשיאה א' חיות
הנשיאה א' חיות
המבקש
מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
ב"כ: עו"ד קמיל עטילה
עו"ד חן אבידוב
עו"ד חן אבידוב
המשיבים
1. מיטל אביבי רייך
2. דוד רייך
2. דוד רייך
ב"כ: עו"ד זיו שדה
תקציר AI: בפסק הדין נדונה בקשה לדיון נוסף בערעור נגד החלטת ועדת הערר בדבר דחיית ערעור המבקש (מנהל מיסוי מקרקעין) על בקשת המשיבים לתיקון שומת מס רכישה אחרי ארבע שנים. החוק קובע בסעיף 85 תקופה של ארבע שנים לתיקון שומות, וסעיף 107 מעניק סמכות למנהל להאריך מועד זה. הדיון סבב סביב האם סעיף 107 מאפשר הארכה גם לאחר חלוף תקופת ארבע השנים בסעיף 85. השופטים נחלקו בדעתם: דעת רוב (השופט מינץ והמשנה לנשיאה מלצר) קבעה שסעיף 107 מאפשר הארכה במסגרת "סיבה מספקת" ובמשורה, ואילו דעת המיעוט (השופט שטיין) סבר כי ההארכה אפשרית רק בתוך ארבע השנים, ומעבר לכך נוצרה התיישנות מהותית. המבקש טען שההלכה בפסק הדין סותרת הלכות קודמות ומייצרת אי ודאות וחוסר יציבות בדיני המס. המשיבים טענו כי לאורך הזמן שררה אי בהירות בנושא ושהרוב בוועדות הערר סברו שהארכה מותרת, וכי המסקנה מאפשרת גמישות בנסיבות חריגות. בית המשפט דחה את בקשת הדיון הנוסף, קבע שאין הלכה קודמת ברורה שסותרת, לפיה סייג ההארכה בסעיף 107 חל גם במועד של סעיף 85, וכי אין בסיסלקבוע פגיעה קשה בניסוח החוק. דחה את הטענות על חשש לעומס תהליכים כספקולציה, וציין שהסמכות להאריך מוגבלת ומותנית בסיבה מספקת. הסוגיות לגבי יזמות לפתיחת שומות או הוראות חוקים אחרות לא נדונו. המבקש חויב בהוצאות המשיבים.
תוצאה: בקשה לדיון נוסף נדחתה; נקבע כי סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למנהל להאריך את מועד תיקון השומה הקבוע בסעיף 85, בכפוף לסיבתיות ומשורה, וכי אין הלכה קודמת שסותרת זאת או שמצדיקה דיון נוסף. המבקש חויב בהוצאות.
מילים: ~46989
7. בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. כנסת ישראל
2905-20,2922-20,2941-20 12.7.2021
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
כב' השופטים
כבוד הנשיאה א' חיות ,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר ,כבוד השופט נ' הנדל ,כבוד השופט י' עמית ,כבוד השופט נ' סולברג ,כבוד השופטת ד' ברק-ארז ,כבוד השופטת ע' ברון ,כבוד השופט ג' קרא ,כבוד השופט ד' מינץ
כבוד הנשיאה א' חיות ,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר ,כבוד השופט נ' הנדל ,כבוד השופט י' עמית ,כבוד השופט נ' סולברג ,כבוד השופטת ד' ברק-ארז ,כבוד השופטת ע' ברון ,כבוד השופט ג' קרא ,כבוד השופט ד' מינץ
העותרת בבג"ץ 2905/20
התנועה למען איכות השלטון בישראל
המשיבים בבג"ץ 2905/20
1. כנסת ישראל
2. ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. סיעת כחול לבן
5. סיעת הליכוד
2. ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. סיעת כחול לבן
5. סיעת הליכוד
תקציר AI: בבג"ץ נדונו שלוש עתירות שהוגשו כנגד תיקון מס' 8 לחוק יסוד: הממשלה, שהביא לקביעה חוקית של ממשלת חילופים בישראל. העתירות העלו טענות לביטול התיקון בשל פגיעה בסמכויות הכנסת להביע אי-אמון, הגבלת היכולת לשנות הוראות התיקון ברוב מיוחד של 70 חברי כנסת, והחלת התיקון באופן מיידי על הכנסת ה-23 לאחר הבחירות. הדיון התרכז בשאלות השימוש לרעה בסמכות הכנסת כרשות מכוננת, בהסדרי אי האמון בממשלה, בתקפות הוראת השריון הזמני וברטרוספקטיביות החלת התיקון. המשנה לנשיאה (בדימוס) ח' מלצר המליץ לדחות את העתירות אך להוציא התראת בטלות עתידית ביחס לחלק מהסוגיות. הנשיאה ורוב השופטים דחו את העתירות על הסף, לאחר שפיזורה של הכנסת ה-23 הפך חלק מהטענות לתיאורטיות, והסדר אי האמון לא גרע מהמאפיינים הדמוקרטיים של מדינת ישראל. הוברר כי תיקוני חוקי יסוד רבים, לרבות הוראות העוסקות בממשלת חילופים, התקבלו עם תחולה מיידית בעבר, וכך גם תקן זה. נקבע כי אין לבית המשפט סמכות להתערב בטענות המבוססות על מניעים פוליטיים או שיקולים של מיעוט בכנסת. כלל בית המשפט הימנע מלהורות על ביטול התיקון אך הובע חשש מהחלת שינויים חוקתיים מהותיים במתכונת מיידית ופרסונלית, אשר עלולים להזיק ליציבות ולוודאות חוקתית המערכת. הדוקטרינה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת נדונה כמנגנון מצומצם לביקורת, אך בשיטה הישראלית עולה הצורך בזהירות וההבחנה בין סמכות המכוננת לסמכות השופטת. בסיכומם של הדברים, העתירות נדחו, לא ניתן צו להוצאות, והושארה התראת בטלות מרוככת בנושאים שהורחבו בפסק הדין.
תוצאה: העתירות נדחו פה אחד לאחר שיידונו רק סוגיות שהוצאו לצווים על-תנאי, כאשר חלק מהטענות הפכו לתיאורטיות בעקבות פיזור הכנסת ה-23. לא נמצאה עילה להתערבות שיפוטית בטענות נגד תיקון מס' 8 לחוק יסוד: הממשלה, ובפרט לא בנוגע להסדר אי האמון בממשלת חילופים. לא הושת על המשיבים צו להוצאות, אך הוצאה התראת בטלות מרוככת למקרים עתידיים של חקיקת חוקים מכוננים בדמות תיקונים משטריים משמעותיים החלים באופן מיידי ופרסונלי.
מילים: ~69268
8. בג"ץ 5555/18
5555-18,5624-18,5741-18,5742-18,5851-18,5866-18,6066-18,6622-18,6710-18,6939-18,7256-18,9027-18,9257-18,4-19,6552-19 פסק-דין 8.7.2021
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
כב' השופטים
כבוד הנשיאה א' חיות,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר,כבוד השופט נ' הנדל,כבוד השופט ע' פוגלמן ,כבוד השופט י' עמית ,כבוד השופט נ' סולברג ,כבוד השופטת ד' ברק-ארז ,כבוד השופט (בדימ') מ' מזוז ,כבוד השופטת ע' ברון ,כבוד השופט ג' קרא ,כבוד השופט ד' מינץ
כבוד הנשיאה א' חיות,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר,כבוד השופט נ' הנדל,כבוד השופט ע' פוגלמן ,כבוד השופט י' עמית ,כבוד השופט נ' סולברג ,כבוד השופטת ד' ברק-ארז ,כבוד השופט (בדימ') מ' מזוז ,כבוד השופטת ע' ברון ,כבוד השופט ג' קרא ,כבוד השופט ד' מינץ
העותרים
העותרים בבג"ץ 5555/18: ח"כ אכרם חסון ו-11 אח'
העותרים בבג"ץ 5624/18: פרופ' ריאד אגבאריה ו-10 אח'
העותרים בבג"ץ 5741/18: מפלגת מרצ ו-5 אח'
העותרים בבג"ץ 5742/18: עו"ד מורסי אבו מוך – ראש עיריית באקה אלגרבייה ו-1 אח'
העותרים בבג"ץ 5851/18: חסן הייב ו-6 אח'
העותרים בבג"ץ 5866/18: ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ו-3 אח'
העותרים בבג"ץ 6066/18: רפיק חלבי ו-23 אח'
העותרים בבג"ץ 6622/18: עו"ד פיראס עאזם ו-18 אח'
העותרים בבג"ץ 6710/18: מריו טרקטינסקי ו-38 אח'
העותרים בבג"ץ 6939/18: גדי גבריהו ו-6 אח'
העותרים בבג"ץ 7256/18: עו"ד שקיב (שכיב) עלי ו-21 אח'
העותרת בבג"ץ 9027/18: האגודה לזכויות האזרח בישראל
העותרת בבג"ץ 9257/18: התנועה לטוהר המידות
העותרים בבג"ץ 4/19: סמי מיכאל ו-55 אח'
העותרים בבג"ץ 6552/19: פרופ' מיכה אולמן ו-44 אח'
המשיבים
1. כנסת ישראל
2. ממשלת ישראל
3. היועץ המשפטי לממשלהן
2. ממשלת ישראל
3. היועץ המשפטי לממשלהן
תקציר AI: פסק הדין עוסק ב-15 עתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: הלאום, הטוענות כי החוק פוגע באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל בשל העדרה של התייחסות מפורשת לעקרון השוויון, והעדפת הזהות הלאומית-יהודית על פני הדמוקרטית. נקבע כי למרות שחוק יסוד: הלאום עגן באופן פורמלי את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הוא אינו שולל את אופייה הדמוקרטי ואינו מבטל את הזכות לשוויון של כלל אזרחי המדינה. החוק נחשב לחוק הצהרתי למדי, והוראותיו דורשות פירוש מקיים ומאזן בין ערכי היהדות לערכי הדמוקרטיה כפי המעוגנים בחוקי היסוד האחרים וברוח הכרזת העצמאות. נדונה גם שאלת סמכות בית המשפט לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ונקבע כי בעת הזו, עקב המבנה המיוחד של המשפט החוקתי הישראלי שאין בו חוקה מלאה ומיועדת להשלמה בעתיד, אין לנקוט דוקטרינה מקיפה של "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", אך עם זאת קיימות מגבלות מהותיות מצומצמות ביותר על הרשות המכוננת שלא לפגוע בליבת הזהות היהודית והדמוקרטית של המדינה. כלל השופטים דחו את העתירות, למעט שופט אחד שהמליץ לבטל את סעיפים 1(ג), 4 ו-7 שמכילים העדפה ברורה לזהות היהודית, מנוגדת לעקרונות הדמוקרטיה והזכויות. סוגיות נידונות לעומק: המשמעות של זהות יהודית ודמוקרטית, מעמדה של השפה הערבית, יחסן של חוקי היסוד השונים זה לזה, והיחס בין המשפט הישראלי למשפט הבינלאומי. הובהר כי החוקה המתגבשת בישראל מחייבת שמירה על שילוב בין הזהות הלאומית היהודית לערכים דמוקרטיים של שוויון וזכויות פרט. הודגש הצורך להמשיך ולדון בנושאים הפתוחים כאיום על זכויות המיעוטים, בעיקר של הערבים, אך השיפוט איננו מקום לפתרון סכסוכים פוליטיים-חברתיים. כמו כן, המליצו השופטים כי יש לעגן בחוק יסוד עקרון שוויון מפורש ומובהק במטרה למנוע תחושת הדרה בקרב המיעוטים.
תוצאה: בית המשפט העליון דחה את כל העתירות נגד חוק יסוד: הלאום וקבע כי החוק אינו שולל את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ואינו פוגע בליבת זכויות השוויון של אזרחי המדינה. לא התקבלה ההמלצה לבטל סעיפים 1(ג), 4 ו-7 שבהם נטען לפגיעה בזכויות המיעוטים. השופטים הדגישו כי החוק צריך לפרש בפרשנות מקיימת, המשולבת עם חוקי היסוד האחרים ועם עקרונות הכרזת העצמאות, תוך שמירה על האיזון בין זהותה היהודית לזהות הדמוקרטית של המדינה.
מילים: ~65154
9. פס"ד בעתירה לביטול סעיף 3 לחוק העונשין התשע"ו-2015, הקובע כי ישללו גמלאות סוציאליות מהוריו של קטין המורשע בעבירות בטחון
בג"צ 3390-16 פסק דין 8.7.2021
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
כב' השופטים
כבוד הנשיאה א' חיות,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר,כבוד השופט נ' הנדל,כבוד השופט ע' פוגלמן,כבוד השופט י' עמית,כבוד השופט נ' סולברג,כבוד השופטת ד' ברק-ארז,כבוד השופטת ע' ברון,כבוד השופט ד' מינץ
כבוד הנשיאה א' חיות,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר,כבוד השופט נ' הנדל,כבוד השופט ע' פוגלמן,כבוד השופט י' עמית,כבוד השופט נ' סולברג,כבוד השופטת ד' ברק-ארז,כבוד השופטת ע' ברון,כבוד השופט ד' מינץ
העותרים
1. עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
2. המוקד להגנת הפרט
3. אלדמיר לטיפול בענייני אסירים
4. התנועה העולמית להגנה על הילד
2. המוקד להגנת הפרט
3. אלדמיר לטיפול בענייני אסירים
4. התנועה העולמית להגנה על הילד
ב"כ: עו"ד חסן ג'בארין
עו"ד סאוסן זהר
עו"ד סאוסן זהר
המשיבים
1. הכנסת
2. שרת המשפטים
3. המוסד לביטוח לאומי
2. שרת המשפטים
3. המוסד לביטוח לאומי
ב"כ: עו"ד אביטל סומפולינסקי (ב"כ משיבה 1)
עו"ד אבי מיליקובסקי ועוה"ד סיגל אבנון וארנה רוזן-אמיר (ב"כ משיבים 2-3)
עו"ד אבי מיליקובסקי ועוה"ד סיגל אבנון וארנה רוזן-אמיר (ב"כ משיבים 2-3)
תקציר AI: העתירה מתמקדת בהיבטים החוקתיים בנוגע לחוק הביטוח הלאומי, אשר במסגרת תיקון חוק העונשין ב-2015 קובע כי לא ישולמו קצבאות סוציאליות מהורי קטינים שהורשעו בעבירות ביטחון חמורות או עבירות ידוי אבנים, אם העבירות נעשו מתוך מניע לאומני או בזיקה לטרור, למשך תקופת מאסרם. העותרים, המייצגים ארגוני זכויות ציבור ערבי וילדים, טענו כי החוק מפלה ובפרט פוגע בזכות החוקתית לשוויון, מפני הבדל בהפליה בין קטינים ערבים ליהודים, וכן כי החוק פוגע בזכות לקיום בכבוד החברתית-כלכלי של המשפחות ונושא אופי ענישתי שלא עומד במבחני הסבירות והמידתיות הנדרשים בחוק היסוד לכבוד האדם וחירותו. המשיבים, הכוללים את הכנסת והממשלה, טענו כי החוק פועל בהתאם לתכליות ראויות, כגון הגנה על הסולידריות החברתית ויתרון התמודדות ייחודית עם טרור ויידוי אבנים, וכי ההבחנה בין קבוצות הזכאים לגמלאות מבוססת על שוני רלוונטי לתכלית החוק ואינה מפלה פסולה. בדיון בעל 9 שופטים, נבחנה בהרחבה משמעות עיקרון השוויון כזכות חוקתית הנגזרת מכבוד האדם, בין היתר על רקע הכרזת העצמאות של ישראל וחוקי היסוד הרלוונטיים. התקבלה הגישה כי פגיעה בזכות לשוויון היא פגיעה בזכות חוקתית רק כאשר ההפליה או ההבחנה בין קבוצות היא על בסיס סיווג מתייג וכאשר יש בה פגיעה ממשית באוטונומיה וכבוד האדם. נקבע כי הבחנה בין הורים לילדים שהורשעו בעבירות ביטחון או יידוי אבנים לבין הורים אחרים, ללא מתן אפשרות לבירור פרטני של מעורבות ההורים, יוצרת פגיעה בזכות לשוויון. כמו כן, נמצא כי לסעיף 325(ב) חסרה ההסמכה המפורשת למנוע פיקוח שיפוטי הולם על קביעת האופיינים הלאומניים או הטרוריסטיים של העבירה, וכי הסעיף מפלה באופן גורף את ההורים בשל מעשי הילדים מבלי לאפשר התחשבות פרטנית. לעומת זאת, לא התקבלה טענת העותרים שהחוק מהווה אפליה בין יהודים לערבים במישור התוצאה, זאת לאור נתונים שהוצגו על הרשעות הקיימות בקרב שתי האוכלוסיות. עמדתם של השופטים שהצביעו בעד דחיית העתירה הייתה כי החוק עומד במבחני פסקת ההגבלה, התכלית היא ראויה, ההבחנה עניינית, והשלילה מוגבלת לתקופת המאסר בלבד, בעוד השופטים שהצביעו בעד קבלתה הסכימו כי דווחה פגיעה בזכות לשוויון וכי ההסדר אינו עומד במבחני המידתיות, והמליצו להשעות את בטלות החוק למשך 12 חודשים כדי לאפשר תיקונו. בהכרעה סופית, ברוב של חמישה מול ארבעה דחו את העתירה, אך הורה להשעות את יישום הסעיף למשך 12 חודשים לצורך תיקון חקיקה, תוך שהבהירו שההסדר הקיים אינו מידתי וגורף.
תוצאה: הבית המשפט העליון דחה את העתירה ברוב 5-4, אך הורה על השעיית יישום סעיף 325(ב) לחוק הביטוח הלאומי למשך 12 חודשים לצורך תיקון חקיקה, וקבע שהסעיף הנוכחי פוגע בזכות החוקתית לשוויון באופן בלתי מידתי, בעיקר בשל השלילה הגורפת של קצבאות מהורי קטינים שהורשעו, ללא בחינה פרטנית וזכות טיעון.
מילים: ~44397
10. פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח'
דנג"צ 8537-18 פסק דין 24.6.2021
בית המשפט העליון
כב' השופטים
כבוד הנשיאה א' חיות ,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר ,כבוד השופט נ' הנדל ,כבוד השופט ע' פוגלמן ,כבוד השופט י' עמית ,כבוד השופט נ' סולברג ,כבוד השופטת ד' ברק-ארז ,כבוד השופט ד' מינץ ,כבוד השופט א' שטיין
כבוד הנשיאה א' חיות ,כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר ,כבוד השופט נ' הנדל ,כבוד השופט ע' פוגלמן ,כבוד השופט י' עמית ,כבוד השופט נ' סולברג ,כבוד השופטת ד' ברק-ארז ,כבוד השופט ד' מינץ ,כבוד השופט א' שטיין
המבקשת
פלונית
ב"כ: עו"ד שי זילברברג
עו"ד עדי רז
עו"ד אייל מנחם
עו"ד עדי רז
עו"ד אייל מנחם
המשיבים
1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
3. פלוני
4. היועץ המשפטי לממשלה
2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
3. פלוני
4. היועץ המשפטי לממשלה
תקציר AI: בית המשפט פסק כי יש להכיר בשיתוף ספציפי ברכוש המשותף בבית המגורים של בני הזוג. הבגידה הנטענת אינה גורם לשלילת זכויות שהתגבשו במהלך חיי הנישואין.
תוצאה: בית המשפט העליון מקבל את העתירה וקובע כי יש להכיר בשיתוף ספציפי בבית המגורים של הזוג. הבגידה הנטענת אינה מהווה שיקול לשלילת הזכויות הקנייניות של בן הזוג על הנכס.
