חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים דן בעתירה שהוגשה נגד המשרד לביטחון לאומי. העתירה הוגשה על ידי עותר, המבקש להקדמת הדיון בתיק וקביעתו לדיון במהלך תקופת הפגרה. לבית המשפט הובהר כי המשיב טרם הגיש תגובה מקדמית לעתירה המתוקנת. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים בתאריך י"ט אב תשפ"ו (2 באוגוסט 2026). לא נמסרה תגובת המשיב העדכנית, והבקשה לדחוף את הדיון נדונה במסגרת הליך מנהלי.

תוצאה: העתירה נדונה בקצרה, המשיב טרם הגיש תגובה, ובית המשפט קבע מועד להגשת תגובה, כמו גם בעניין בקשת העותר להקדמת הדיון בתקופת הפגרה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, דן כבית משפט לעניינים מנהליים, דן בעתירה שהוגשה על ידי עותר כנגד מנהלת מחוז מרכז אגף רישוי כלי ירייה והמשטרה במחוז מרכז. הדיון בתיק נקבע ליום שיערך בעתיד, כאשר ניתן צו בנוגע לדרישות ההגשה והטיפול במסמכים: אישור מסירה למשיבים יוגש תוך 5 ימים, תגובה מקדמית תוגש עד 10 ימים לפני הדיון, וכל טענה העובדתית צריכה להיות מגובה בתצהיר. ההגשה צריכה לכלול לפחות שני עותקים, עם עותק אחד בכתב ועימוד מסודר. הדיון ייערך במעמד בעלי הדין, כולל נציג בקיא של הרשות. ביום מתן ההחלטה לא נכחו הצדדים בדיון. ההליך מתנהל בהתאם לדרישות פורמליות ותקנוניות לקראת מועד הדיון העתידי.

תוצאה: הדיון בתיק נדחה למועד עתידי עם הנחיות ברורות להגשת המסמכים והטענות, והחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ללא הכרעה מהותית בתיק.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בישיבה כבית משפט לעניינים מנהליים, בעבודתו של כבוד השופט שמואל בורנשטין. העותר הגיש עתירה כנגד שני גופים ממשלתיים – המשרד לביטחון לאומי באמצעות האגף לרישוי כלי ירייה, ומשטרת ישראל. במסגרת ההליך, הוגשה תגובת המשיבים והתקבלה בקשה לתיקון העתירה בעקבות קבלת תגובה לערר שהוגש. התיק הוגש בשנת 2026, וההחלטה ניתנה ביום 20 ביולי 2026, בהעדר הצדדים, כלומר ללא נוכחותם בבית המשפט. ההחלטה מתמקדת בבקשה לתגובת המשיבים במועד שנקבע ובהמשך טיפול בעתירה בהתאם להליכים הנהוגים בעבודתו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

תוצאה: בית המשפט קבע מועד לתגובת המשיבים ובחן את בקשת העותר לתיקון העתירה, תוך המשך טיפול בהליך המשפטי על פי הנדרש.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפסק דין זה נדון ערר שהגיש העורר נגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, אשר דחה את בקשתו להכיר בהעברת 25% ממניות חברת אליהו וסימה השקעות ונכסים בע"מ, שהיו רשומות על שם אליהו סאלם ז"ל, בהחזקת נאמנות עבורו. העורר טען כי העברת המניות בוצעה בשנת 2003 בנאמנות, וזאת עקב טעות משפטית שנעשתה באותה עת כי נדרש שיהיו שני בעלי מניות. נוסף לכך, טען שהנאמן, אליהו, לא היה מודע לחזקתו במניות ולדבריו, לאחר פטירתו, לא הועברו הנכסים כצוואה ולכן המניות נותרו ניתנות לבעלות העורר בפועל. העורר גם הביא טענות על פגמים בהליך השומה, שאינו מתועד כראוי ויתרה מזאת, הוגבל בזמנו. מצדו, המשיב טען כי אין הוכחה לעסקת העברת מניות שנערכה בפועל בשנת 2021, מאחר וייפוי הכוח עליו בוסס ההסכם פקע עם פטירת אליהו. כמו כן, טען כי לא הוגש דיווח בזמן אמת על החזקת מניות בנאמנות, וכי עדויות העורר אינן מהימנות, יש סתירות בהצהרות הון שהגיש וגרסתו על העברת המניות "סתם" היא בלתי משכנעת. בוועדה נשמעה עדות של העורר, בני משפחתו ונציג המשיב. הוועדה בחנה לעומק את חוק מיסוי מקרקעין והפסיקה הרלוונטית בנוגע להכרה בנאמנות ולפטור ממס בהעברת זכויות במקרקעין. היא קבעה כי ייפוי הכוח עליו בוסס העורר לפעול בשם אליהו פקע עם פטירתו ולכן לא ניתן להכיר בעסקה משנת 2021. כמו כן, לא הובאו ראיות מהותיות שתומכות בקיומה של נאמנות בפועל במניות בחברה, במיוחד לא נראה כי התקיים דיווח או הסכם נאמנות בזמן אמת, והצהרות ההון אינן תואמות את גרסת העורר. הוועדה דחתה את טענות הנאמנות הקונסטרוקטיבית ואת הטענה לטעות משפטית והעברת מניות "סתמית" ללא תכלית. לא נתקבל עמדת העורר ההולמת להכיר בפטור ממס עקב נאמנות. הוועדה אף קיבלה כי הייתה פגיעה בהליך נוכח קיום דיון טלפוני ללא תיעוד, והטילה הוצאות מתונות בהתאם.

תוצאה: הערר נדחה. לא הוכחה עסקאות העברת מניות והחזקתן בנאמנות בפועל. החלטת מנהל מיסוי מקרקעין להתעלם מטענות העורר התקבלה, תוך הטלת הוצאות עליו בסך 15,000 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בערעור על גזר דינו של בית משפט קמא אשר הטיל על המערער 9 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי, פסילה של 90 ימים ופיצוי למשפחת המנוח, בעבירת גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים. בתחילה ערער המערער גם על הכרעת הדין וגם על גזר הדין, אך לאחר שיחת הבהרה חזר בו מן הערעור על הכרעת הדין וביקש למקד את הערעור רק לגזר הדין. המערער טען כי היה מקום להטיל עבודות שירות במקום מאסר בפועל, וכי עונש הפסילה צריך להיות 30 ימים בלבד במקום 90 ימים. המשיבה (מדינת ישראל) טענה כי יש להחמיר את העונש בהתחשב בעבר הפלילי והתעבורתי של המערער, בכך שלא קיבל אחריות על מעשיו, וכן בהתחשב בעובדה שניהל הליך הוכחות ובתנאי התאונה. בית משפט קמא קבע כי מדובר ברף רשלנות בינוני כאשר המערער סטה מנתיב נסיעתו ופגע במנוח שהלך בשולי הדרך, במקום שאינו מואר. נקודות אלו מקטינות את אחריות המערער אך לא מבטלותה. בהתאם לפסיקה, בעבירות מסוג זה יש להטיל מאסר בפועל ולא עבודות שירות. לאחר שמיעת טענות הצדדים, בית המשפט דחה את ערעור המערער לגבי החלופה של עבודות שירות ואימץ את מתחם העונש שנקבע (9-15 חודשים), אך בשלב המיקום בתוך המתחם קבע שיש לציין את מקומו באיזור העליון של המתחם בהתחשב בעברו הפלילי ובאי קבלת האחריות, והחליט להחמיר את עונשו מ-9 חודשים ל-12 חודשי מאסר בפועל. יתר חלקי גזר הדין נשארו על כנם. נקבעה גם הליך להיערכות לביצוע העונש עם הוראות לגבי התייצבות ורישום.

תוצאה: הערעור של המערער נדחה, אך העונש הוחמר מ-9 ל-12 חודשי מאסר בפועל; שאר העונשים שהוטלו נשארו בעינם.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבית משפט לעניינים מנהליים, דן בערעור שהוגש על ידי ליאורה אפרתי כנגד מנהלת הארנונה של עיריית ראשון לציון. בהחלטתו נקבע מועד לדיון מקדמי בערעור, שיתקיים ביום שצוין בשעה 09:00, תוך דרישה להמצאת אישור מסירה בתוך 5 ימים. לצד זאת, נקבע כי המשיבה תגיש את תגובתה לערעור לפחות 14 ימים לפני מועד הדיון, ותצרף אליה את כלל המסמכים אשר ברצונה להסתמך עליהם ושנכללו בהליך המקורי מול ועדת הערר. הבקשה כוללת הגשת התשובה בבית המשפט בשני עותקים, לפחות אחד מהם בכתב, כאשר האפשרות להגשה דיגיטלית קיימת לעותק השני באמצעות מערכת נט משפט. כמו כן, הובהר שיש לדאוג לכך שכל הנספחים יהיו מדוגלגים וכל הדפים מסומנים במספור רציף בתחתית העמוד בצד שמאל. בנוסף נדרשת התייצבות של בעלי הדין לדיון המקדמי, כולל נציג בקיא מהרשות העירונית. ההחלטה ניתנה ב-10 ביולי 2026 ובהעדר הצדדים.

תוצאה: נקבע מועד לדיון מקדמי בערעור וניתנו הנחיות מפורטות להגשת מסמכים ולהתייצבות בעלי הדין, ללא החלטה מהותית בסוגיה המשפטית המהותית.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הוציא החלטה בדבר עתירה שהוגשה על ידי העותרת נגד משרד הבינוי והשיכון. בפסק הדין שניתן בהעדר הצדדים נקבע כי יתקיים דיון מוקדם ביום שייקבע מראש, וזמן מסוים להגשת אישור מסירה לבית המשפט נקבע (תוך 5 ימים). בכפוף להמצאת אישור המסירה למשיבים, על המשיב להגיש תגובה מקדמית לכתב העתירה עד 10 ימים לפני מועד הדיון. הובהר כי כל טענות העובדה תתמכנה בתצהיר, ותגובת המשיב תוגש בשני עותקים, כאשר לפחות עותק אחד יוגש בכתב והשני ניתן להגיש באמצעות מערכת ניהול התיקים של בית המשפט (נט משפט). הנספחים לכתב התגובה יש לדגור (לסרוק כקובץ משולב), וכל דף במסמכים, לרבות הנספחים, יסומן במספור רציף בתחתית העמוד משמאל. הדיון במעמד בעלי הדין, כולל נציג בקיא שנציג הרשות חייב להופיע. ההחלטה ניתנה ביום 10 ביולי 2026.

תוצאה: נקבע מועד לדיון מוקדם בעתירה ונקבעו כללים מוגדרים להגשת תגובה ונספחים, על מנת לנהל את ההליך בצורה מסודרת ומאורגנת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תוצאה: הסדר הפשרה אושר על ידי בית המשפט כראוי, הוגן וסביר, למעט בקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה שהודחה; נקבע מנגנון פיצוי פרטני לחברי הקבוצה מעל לסף של 100 ש"ח והעברה לקרן עבור סכומים נמוכים יותר, עם דחיית ההבחנה בין לקוחות פעילים ללקוחות עבר.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בוועדת הערר של בית המשפט המחוזי מרכז לוד נדונה בקשה שהוגשה לפי פקודת בזיון בית המשפט במחלוקת שנוגעת למיסוי מקרקעין. המבקשת טענה להפרות הנוגעות לביצוע פסק דין שהתקבל קודם לכן. עם זאת, השופט קבע כי הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט מיועדים בעיקר לאכיפת פסק דין ולא למחלוקות הקשורות להתנהלות הצדדים לאחר ביצועו, במיוחד כאשר פסק הדין התקיים בפועל גם אם היה בשיהוי. בנוסף, לא נמצא כל יסוד להגשת הבקשה כיוון שמדובר בעיקר בטענות הקשורות לנישום אחר או להתנהלות שלא נוגעת ישירות לאכיפת פסק הדין.

תוצאה: הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט נדחתה ללא הטלת הוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו בעצמו.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: במסגרת הליכים מנהליים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט קיבל בקשה לעיון מוקדם בתיק שהוגש נגד מדינת ישראל והמשטרה. העותר, שהגיש את העתירה, מבקש תגובה מהממשיבים בהקשר לנושא שהועלה בסעיפים 81-83 של העתירה. בית המשפט קבע מועד להגשת תגובה מקדמית, תוך מתן תזכיר ולקביעת דיון עתידי בתיק. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, מה שמעיד כי התקבלה בהחלטת בית המשפט ללא צורך בנוכחות הצדדים באותו היום. כל זאת במסגרת הליך ממושך וקפדני, המטרתו היא להתקדם לקראת ההכרעה העתידית בתיק.

תוצאה: בית המשפט קבע מועד להגשת תגובה מקדמית והורתה על קיום דיון עתידי בתיק.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי