חיפוש פסקי-דין

תוצאה: בית הדין אישר את זכות האלמנה לקבל מזונות גם לאחר פטירת בעלה מהעיזבון שהוקדש, לצד זכאותה לכתובה, וקבע כי ההסכם נושא התחייבות חדשה ומחייבת לתשלום מזונות. נאמני ההקדש מחויבים להמשיך בתשלום מזונות בהתאם להחלטה הקודמת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: תביעת התובע לשיתוף ספציפי בנכס דירת הנתבעת נדחתה. תשלום החוב המשכנתאי שהייתה משותפת נולד מהסכם שנעשה בין הצדדים, אך התובע ניסה לטעון שיפוץ ושיתוף ספציפי, שלא בוסס ראייתית. פסק הדין דוחה כל טענה לשיתוף בדירה וקובע שהנכס נותר בבעלותה הבלעדית של הנתבעת.

תוצאה: דחיית תביעת התובע לשיתוף ספציפי בנכס דירת הנתבעת. תשלום חוב המשכנתא והלוואה שנלקחה ע"י הנתבע עבור נכס זה לא יבוטל, ודחיית דרישת ההשבה מהנתבע כלפי הנתבעת על כספים שהושקעו לכאורה בדירה. בנוסף, הנתבע חויב בהוצאות משפט.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפסק דין זה בית הדין הרבני האזורי בירושלים עסק בבקשת האב לראיית בנו והטענות שהועלו מצד האם בנוגע לפגיעה מינית כביכול של האב בילד. טענות האם הובאו במסגרת חוות דעת של מומחה אך לא נמצאה כל אינדיקציה ממשית לפגיעה מינית מצד האב, והדיין מציין כי הטענות הללו הועלו באיחור תוך ניסיון לטעון טענה חזקה ללא ראיות ברורות. ניתנה התייחסות להחלטת בית המשפט לענייני משפחה ולפסק דין נוסף המדגישים כי בנסיבות אלו חזקת החפות של האב היא מוחלטת ונטל ההוכחה לפגיעה מוטל על המאשימה. בית הדין קבע כי אין להטיל על האב הוכחות בלתי אפשריות להוכיח את חפותו והורה כי המפגשים בין האב לילדים יוגדרו ויסודרו באמצעות אגודה חיצונית עם ליווי של עובדים סוציאליים, כאשר העלויות יחולקו בין שני ההורים בשווה לטובת הילדים. בנוסף, בוטלו כל הסדרי שהות קודמים שנקבעו והוחלט כי הפרת ההחלטה תגרור חיוב בהוצאות משפט.

תוצאה: בית הדין דחה את טענת הפגיעה המינית בשל חוסר אינדיקציה וקבע כי נטל ההוכחה מוטל על המאשימה; הורה על הסדרת המפגשים בין האב לילדיו באמצעות אגודה בליווי מקצועי ועל חלוקת ההוצאות בין ההורים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בתיק להסדרי שהות בין הורים גרושים עם שני ילדים תאומים, כאשר האב מתלונן על ניתוק הילדים ממנו על ידי האם במשך כמה חודשים. האב מציין כי מנסה לחדש את הקשר עם הילדים ללא הצלחה, מתאר ניסיונות לאסוף אותם מבית הספר וסירובם להגיע אליו, ומתלונן כי האם מסיתה את הילדים להתרחקתו. האם מצדיקה את סירוב הילדים בטענה כי הם אינם רוצים לפגוש את האב, וכי יש תוקפנות בהתנהגותו של האב כלפיהם. בית הדין הרבני מבהיר כי טענת "הילדים לא רוצים" אינה מתקבלת כטענה בפני עצמה וכי הורה משמורן, במקרה זה האם, חייבת להבטיח מפגשים קבועים בין הילדים להורה השני. יש חשש לניכור הורי מצד האם, שהוא מצב שבו הורה אחד מונע קשר בין הילד להורה השני לעיתים תוך עידוד הילד לכך במקום שהדברים משקפים את רצון הילד האמיתי.

תוצאה: בית הדין דחה את טענת האם כי הילדים אינם רוצים לפגוש את האב, קבע כי האם נושאת באחריות להבטחת המפגשים, הטיל הוראה להפניית ההורים לטיפול מקצועי לשיקום הקשר, והודיע כי במידה והמצב יימשך ישקול העברת המשמורת לאב וכן הטלת הוצאות משפט על האם.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בתיק המתייחס לבקשה של האם לחיוב האב במזונות ילדים ולמשמורת זמנית, לאחר ניכור הורי חמור בין ההורים וניתוק הקשר בין האב לילדים. מספר החלטות קודמות של בית הדין הגדול פטרו את האב מחיוב במזונות בשל ניכור הורי מוחלט שטרם חל בו שינוי לטובה, למרות סיוע מקצועי. במהלך הדיון הוצגו טענות מנוגדות של הצדדים: האם טוענת שהאב מנע קשר עם הילדים, שילם מזונות באופן חלקי ואף נקט אלימות מילולית ופיזית כלפיהם, והילדים חוששים ממנו ולא רוצים קשר עימו; האב טוען כי הוא פועל לחדש קשר אך נתקל בסירוב, והאם מטפלת בניכור הורי כלפיו, וכי ניסיון הטיפול עם הפסיכולוגית הופסק בשל חוסר שיתוף פעולה של האב. דו"חות מקצועיים של פסיכולוגית ועובדת סוציאלית מצביעים על קשיים ומצב של ניכור הורי, שבו הילדים מזהים את האם ומציגים עוינות כלפי האב. בית הדין מציין כי לא ניתן להתעלם מעומק הניכור ומהשפעת האשמה והטענות שהושתתו על הילדים כנגד האב. כמו כן, בית הדין מציין כי האם לא עושה די לשם שיפור הקשר בין האב לילדים, וייתכן ואף היא אחראית לחלק מניכור ההורי. לפיכך, בהתאם להחלטות קודמות, דוחה בית הדין את בקשת האם לחיוב מזונות או משמורת זמנית, מפני שתשלום המזונות או הענקת משמורת בלי קשר לאילו עלולים להנציח את הניכור ולהזיק לילדים. בית הדין מתכוון לזמן את הפסיכולוגית להעיד בדיון נוסף, במסגרת הנחיות בית הדין הגדול, אך צופה בקושי בקידום התיק לאור המצב הקיים. כמו כן, מצוין כי רק קטין אחד נותר מתחת לגיל 18, אך דעתו נגד האב, והאם אינה מוכנה לממן טיפולים לשיקום הקשר. נבנה כי בהיעדר שיתוף פעולה משמעותי של ההורה המשמורן וחידוש הקשר בפועל, לא ניתן להורות תשלום מזונות כעת.

תוצאה: בקשת האם לחיוב האב במזונות הילדים ולמשמורת זמנית נדחתה בשל ניכור הורי חמור ואי-קיום קשר בין האב לילדים, והאב פוטר מחיוב המזונות. הוחלט לקיים דיון נוסף עם חקירת הפסיכולוגית, אך טרם התקבלה החלטה חדשה על חידוש הקשר או חיוב במזונות.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין הרבני האזורי בירושלים דן בתביעת כתובה של אישה נגד בעלה לאחר גירושיהם. על פי הכתב, מדובר בכתובה בסך 52,000 ש"ח. הצדדים סיכמו על גירושין, כאשר סוגיית הכתובה נדונה לאחר מתן הגט. התובעת הגישה כנגד בעלה 15 תלונות במשטרת ישראל, רובם ללא הסברים מדויקים או תוצאות משפטיות, בעוד שבעלה היה עצור בעבר על מעשים מגונים בקטינים. התובעת עצמה הודתה כי נעורו מריבות קשות במשפחה, והיא הפסיקה לממש את חובותיה הדתיות כלפי הבעל, לרבות טבילה במקווה, מאז 2013. הבעל טען שהאישה היא זו שגרמה לפרוק המשפחה וכי האישה וויתרה על הזכאות לכתובה במסגרת הסכם גירושין בבית המשפט. בית הדין קובע כי הגירושין נבעו מהתנהלות האישה, וכי תביעת הכתובה נדחית, מאחר שהתובעת הפסיקה לגלות תום לב כלפי בעלה והרבתה להגיש תלונות במשטרה ללא הצדקה, דבר המזכה את הבעל בשלילת כתובתה. הדיון כלל גם עניינים טכניים כגון אי הופעת הנתבע לדיון ועיכובים שנגרמו כתוצאה מכך. בית הדין החליט שלא להוציא צו הבאה בעת הזו, אך איים לנקוט צעדים אם הנתבע לא ישתתף בדיון הבא. הוכח כי התובעת נושאת באחריות להתפוררות המשפחה, ולכן אין לה זכאות לכתובה.

תוצאה: בית הדין קבע כי התובעת אינה זכאית לכתובה מאחר שהייתה האחראית לפרק את היחסים בין הצדדים ונטלה חלק פעיל בפירוק המשפחה באמצעות תלונות מרובות ובלתי מוסברות נגד הבעל, ופסק דחיית התביעה תוך מתן פטור מפסיקת הוצאות.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בתיק גירושין שבו האישה תובעת גירושין ופינוי הבעל מדירתה בעקבות סכסוך ממושך שהחל מנפילת העסק של הבעל וקשיים כלכליים. הצדדים נשואים כ-25 שנה ולהם חמישה ילדים. האישה טוענת כי הבעל התרשל בניהול עסקיו, שיקר לגבי השכלתו, צבר חובות משמעותיים שהורעו על משפחתה, וקיים נתק במערכת הזוגית בין הצדדים - חוסר יחסי אישות במשך כשנתיים וחצי ויחסים קרים. הבעל, מצדו, מבקש שלום בית ומצהיר כי העביר לאישה מתנה את הבית כדי לנסות להציל את הנישואין אך לאחר מכן התברר כי האישה תבעה גירושין. הפסיכולוג המטפל בשני הצדדים מציין בראיון כי מערכת היחסים ביניהם עמוסה בחוסר אמון עמוק וסכסוך קשה, וממליץ לכבד את רצון האישה לגירושין. בית הדין קבע כי קיימת בעיה רצינית במערכת הזוגית, ללא סיכוי ממשי לשלום בית, והורה על פינוי הבעל מהדירה הרשומה על שם האישה. בנוסף, נפסק כי הבעל חייב לגרש את אשתו תוך קביעת מועד לסידור גט ונתון בתנאי שהבעל יפנה את הדירה תוך 45 יום, אחרת האישה רשאית לפנות למשטרה לשם פינויו. בית הדין אף העיר על אי עמידת הבעל בתשלומי החובות להוריי האישה והיעדר כנות ברצון לשלום בית, דבר העשוי להשפיע על התייחסות בית הדין בעתיד לטענותיו בנוגע לגירושין.

תוצאה: בית הדין פסק כי יש לפנות את הבעל מהדירה הרשומה על שם האישה תוך 45 יום, וכי הבעל חייב לגרש את אשתו. נקבע מועד לסידור הגט בעוד 50 יום, תוך הדגשה כי אם הבעל יסרב לגרש במועד יוכלו להינקט צעדים משפטיים נוספים על ידי האישה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפנייה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים הוגשה תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג בגירושין, שכללה שני נכסים במשותף וכן טענות סביב חובות והלוואות שהועלו על ידי הנתבע כלפי מספר גורמים כולל אמו, אחיו וחבר. במסגרת הדיון הומלץ למנות שמאי מקצועי להערכת שווי הנכסים, וכן רו"ח לבדיקת הזכויות הכספיות של הצדדים. נקבע שהצדדים ישתפו פעולה עם המומחים ויוכלו למכור או לחלק את הנכסים תוך 100 יום, במידה ולא יושג הסכם ימונה כונס מיוחד לכינוס ומכירת הנכסים. בעניין ההלוואות, הנתבע טען כי לקח הלוואות בסך כולל של חצי מיליון שקל מכמה גורמים כדי לפרוע חובות הקשורים לאלו, וביקש שיחול איזון חובות בין הצדדים. התובעת חולקת על הימצאות ההלוואות והיקפן, וטוענת כי חלק מההלוואות הן מתנות ולא חובות. לאחר בחינת הראיות והחקירות, בית הדין מצא כי לא הוכח קיומן האמיתי של ההלוואות וייתכן שמדובר בחובות פיקטיביים שנוצרו על ידי הנתבע במטרה להחיל חיוב על התובעת בחלקם. הוחלט כי לא יהיה איזון חובות בגין טענות אלו, והתובעת פטורה מהחזרתם. בית הדין אישר בדיקת פוליגרף בנוגע לסכסוך סביב מיטלטלין שהועברו וכי יש הוראות מחמירות כלפי ההתנהלות של הצדדים כלפי מומחים ומסמכים. הסיכום כולל התעלמות מבקשות להארכת דיונים נוספים והבהרה כי מי שירצה לתבוע חובות כלפי צד ג' יפנה לבית משפט מתאים.

תוצאה: בית הדין הרבני דחה את בקשת הנתבע לאיזון חובות בעקבות חשש לחובות פיקטיביים, קבע כי התובעת פטורה מהחזר חובות אלו, והורה על המשך הערכת שווי הנכסים על ידי שמאי ומומחה לרו"ח, תוך הוראות לשיתוף פעולה ולמכירת נכסים במידת הצורך. כמו כן, הותרה בדיקת פוליגרף לסכסוך סביב מיטלטלין ולא תאפשר בקשות להארכת הליכים נוספים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: ביטול ההסכם נדחה. ההסכם הראשי מיום 25.2.18 נותר בתוקף, אך הנספחים אינם בתוקף ללא הסכמת הצדדים. התובעת לא זכאית לכתובתה.

תוצאה: ההסכם מ-25.2.18 נשאר בתוקף, ואילו הנספחים מיום 25.6.19 ו-27.6.19 אינם תקפים. התובעת לא זכאית לכתובתה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: פסק הדין עוסק בתיק להחזקת ילדים בו האם טענה כי האב פגע מינית בבתה. במהלך הדיונים טענה האם לחשד לפגיעה מינית אך לא הצביעה על אירוע ספציפי מבוסס, והטענות שהציגה התגלו כסותרות ומעורפלות. בית הדין בחן את חוות דעת גורמי הרווחה והמתאם ההורי, ששיבחו את הקשר החם והקרוב שנרשם בין האב לילדים, וכן את חוות הדעת החוזרות כי לא נמצאו ממצאים רפואיים או חקירתיים התומכים בטענת הפגיעה. גם המשטרה לא מצאה מקום לפתוח בחקירה וצו הרחקה לא ניתן. כמו כן, התקבלו הקלטות המצביעות על קשר תקין בין האב לילדים, והבת עצמה הודתה במכתבים שהיא מצטערת והייתה לחצה למסור עדויות כוזבות. הובהר כי לא ייתכן לצמצם את קשר האב עם ילדיו על בסיס טענה חסרת יסוד בעליל. בית הדין מצא כי טענות האם סותרות זו את זו, אין להן תמיכה ראייתית, ויש איתות לניכור הורי חמור מצידה. לפיכך, נדחתה בקשת האם למנוע קשר בין האב לילדים או לפקח על המפגשים. בית הדין הסכים להמשיך במפגשים בהסדרים רגילים, ואף להקל על האב לבחור מפקח שילווה את המפגשים לפי הצורך. כמו כן, בבית הדין נדונו טענות כספיות בין האב למתאם ההורי, ונקבע דיון נפרד לחלוקת שכר הטרחה של המתאם. בית הדין הורה לשני הצדדים לשתף פעולה עם שירותי הרווחה ומעקבים שוטפים על מערכת היחסים, תוך שמירה על טובת הילדים.

תוצאה: טענות האם לפגיעה מינית נדחו עקב חוסר ראיות וחוסר עקביות, והוחלט להמשיך את הסדרי הראייה בין האב לילדים ללא פיקוח רשמי, עם אפשרות למפקח לפי בחירת האב. כל טענות ניכור הורי הובאו בחשבון. הועבר דיון נפרד לבירור חוב של האב למתאם ההורי.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי