חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בפסק דין זה דן בית משפט לענייני משפחה בתביעה שהגישה האם נגד האב לביצוע פסק דין קודם הנוגע לחלוקת זמני השהות עם קטיניהם. האב עתר להרחבת זמני השהות ולקביעת מרכז החיים של הקטינים בעיר מגוריו. מדובר במשפחה עם היסטוריה משפטית עשירה וסכסוך הורי חריף שכלל טענות על הפרות זמני שהות, מניעת קשר ואלימות. האם טענה כי האב מפר מזמני השהות ושומר את הקטינים כבני ערובה, ומונע ממנה תקשורת איתם, בעוד האב טען כי האם מונעת ממנו קשר ומשפיעה לרעה על הקטינים. התסקיר של שירותי הרווחה, שהתבסס על חקירות, ביקורי בית, ועדויות מגורמים שונים, המליץ על אחריות הורית משותפת ללא הורה מרכזי ועל חלוקת זמני שהות מתוקנת הכוללת שהייה בבית האם בימים א', ג' ו-ד' ובבית האב בימים ב' ו-ה', וכן שהייה לסירוגין בסופי השבוע ובחגים. התסקיר שילב המלצות לגבי תקשורת בין ההורים וטיפול משפחתי, והדגיש את רצון הקטינים לקשר משמעותי עם שניהם. בית המשפט קיבל את התסקיר, דחה טענות האם כי לא חל שינוי נסיבות מהותי וציין כי הרחבת זמני השהות היא לא מהותית אלא הוספת לינה אחת בלבד, התומכת בטובת הקטינים ובשיקולי יציבות רגשית. בית המשפט קבע כי ההורים יידרשו לשתף פעולה בתיאום הורי ושימשיך להבדיל בין נטל הסעת הילדים וידון בסוגיה במידת הצורך. בית המשפט סירב להטיל סנקציות כספיות על האב או להורות למשטרה לאכיפת זמני שהות, בשל חוסר התייחסות ממשטרת ישראל ותקופת ההפרות, וקבע כי נדרש לנסות לנתב את הצדדים לנתיב טיפולי לצמצום הקונפליקט. הדיון בוצע תוך התחשבות רבה בטובת הקטינים וברצונותיהם, והדגיש כי תהליכים משפטיים ממושכים מזיקים להם.

תוצאה: בית המשפט אימץ את המלצות התסקיר בנושא אחריות הורית משותפת והרחבת זמני השהות, דחה את טענות האם ביחס לשינוי נסיבות ולהכרה בהרחבת זמני השהות, לא הטיל סנקציות כספיות ולא הורה על אכיפה במשטרה, והורה על השתלבות בתיאום הורי. תיק התיק נסגר עם אפשרות להגשת הודעות בעניין תיאום הורי תוך שמירה על טובת הקטינים.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בהליך זה נדונה בקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור קטינה שנולדה מנישואים אזרחיים בין הצדדים. המבקשת, שאינה דתית, והמשיב היהודי, נפרדו והקטינה מתגוררת עם המבקשת והוריה בדירה משותפת עם אח המבקשת. לאחר תקופת תשלום מזונות על ידי המשיב בהתאם להסכם קודם, טען המשיב להורדת התשלום בעקבות ירידה בהכנסתו. המבקשת טענה שהמשיב לא תורם די לצרכים החשובים של הקטינה הכוללים הוצאות מדור, חינוך וטיפול, וסכום המזונות שנדרש מגיע לכ-10,370 ₪ בחודש. המשיב טען שההכנסות של המבקשת גבוהות ממה שטענה, וכי צורכי הקטינה מפורטים ביתר דרסטיות ממה שמצדיק המצב והרכב המשפחתי. ביהמ"ש בחן את הנתונים הכלכליים והפסיקה הרלוונטית וקבע כי יש להתחשב ביחס ההכנסות הריאלי של הצדדים. הכנסת המבקשת עמד על כ-13,817 ₪ בחודש, והמשיב על כ-8,472 ₪, כאשר יחס ההכנסות בין הצדדים הינו 62% למבקשת ו-38% למשיב. לצד זאת, הורי המבקשת מתגוררים איתם בקבוצה ולכן הוצאות המדור יהיו מופחתות. לאחר בחינת צרכי הקטינה וסכומי המזונות שנפסקים בפסיקה עדכנית, נקבע כי צרכי הקטינה מסתכמים בסכום מינימלי של 1,600 ₪ לחודש, כאשר 38% מתוכם על המשיב, כלומר 608 ₪ לחודש. ביהמ"ש דחה את דרישת המבקשת לתשלום מדור מחשש לתשלום מלאכותי וקבע כי לא יפסק מזונות מדור כל עוד הקטינה מתגוררת עם הסבים. בנוסף, המשיב ישא בהוצאות חריגות חינוכיות ורפואיות בסכום יחסי בהתאם להכנסות. נפסק כי דמי המזונות ישולמו בחודשיות צמודות למדד ללא חיובים רטרואקטיביים. ביהמ"ש הטיל על המבקשת תשלום הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ עקב חוסר תום לב בגילויי ההכנסות והערכת צרכי הקטינה בסכום גבוה ללא אסמכתאות מספקות.

תוצאה: בית המשפט פסק למען המשיב בהפחתת סכום המזונות הזמניים ל-608 ₪ לחודש בהתאם ליחס ההכנסות, דחה פסק דין למזונות מדור, והטיל על המבקשת תשלום הוצאות משפט בגין חוסר תום לב.

לצפייה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין דן בשני הליכים משפטיים שנפתחו בין שני דורות משפחה – הורים ובנם עם משפחתו – בנוגע לשימוש ורישום זכויות בנכס השוכן בשטחי יו"ש. התובעים, ההורים, הם הבעלים הרשומים של הנכס ומבקשים את סילוק יד הנתבעים, בנם ואשתו, שטוענים לזכויות בנכס במסגרת נאמנות משתמעת ו"גביית שכר" לא רשמי במהלך השנים. הנתבעים גרו בנכס כ-7 שנים ומציגים טענות להחזקת הנכס בנאמנות, קיימת בהם גם טענה לזכות שביושר ושימוש ברישום למראית עין. התובעים מציגים היסטוריה של מתן רשות שימוש חינם, תשלום הוצאות הדירה על ידם וטענות לחוסר תום לב מצד הנתבעים. בית המשפט בחן את הראיות, חוסר הבאת עדים מרכזיים מטעם הנתבעים, סתירות בעדויות וטענות סותרות לגבי שכר עבודה, הסכמי נאמנות, ובחינת תיעוד כספי ומסמכים. נקבע כי הנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם בדבר קיומה של נאמנות או בעלות ממשית, אלא שמדובר ברשות שימוש שניתנת לביטול בכל עת ע"י התובעים. בית המשפט מצא את ביטול הרשות תקף, למרות תקופת המגורים הממושכת, לא ניתן פיצוי לנתבעים בשל העדר פירוט והוכחות להשקעותיהם והוצאותיהם. כמו כן נדחתה תביעת התובעים לתשלום דמי שימוש וחשבונות מאחר ולא הציגו ראיות מספקות. ההליך הובא לסיום לאחר דיון משמעותי, ללא הסכמה לגישור.

תוצאה: התקבלה התביעה לסילוק יד והתביעה הכספית נדחתה. בית המשפט הורה על פינוי הנתבעים מהנכס בתוך 12 חודשים ללא תשלום פיצוי, כאשר כל צד ישא בהוצאותיו.

לצפייה

תקציר AI: בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בתביעה שהגיש האב לאכיפת הסדרי השהות עם הקטינה המשותפת לו ולאם. פסק דין קודם קבע משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות, אך האם מפרה את ההסדר ומונעת את המפגשים, כולל קשר טלפוני, תוך הסתה נגד האב ואשתו. האם טוענת שהאב ומשפחתו מסוכנים לקטינה ולפיכך יש להגביל את המפגשים למרכז קשר בלבד. במסגרת ההליך הוגשו מספר תסקירים, כשהאחרון ממליץ על המשך קשר משמעותי בין הקטינה לאב, כולל שהות בבית האב בהתחייבות לנוכחות קבועה של האב. בית המשפט מציין את החשיבות של טובת הילד וקשר יציב עם שני ההורים, תוך התייחסות לטענות האב והאם. לגבי אירוע אלימות שגרמה אשת האב כלפי הקטינה בעבר, הובהר כי היה מדובר באירוע בודד לפני מספר שנים, והאישה מטופלת ומרוּפאת באופן רציף. הקטינה סובלת מהסתה נגד האב על ידי האם, ויש להתחשב בכך שהרצון שלה מתייחס להטיית דעה ולא רצון עצמאי. המלצות התסקיר אומצו ופסק הדין כולל סמכות לעובדת הסוציאלית להחליט על שינויים בזמני השהות לתקופה בת שישה חודשים. נקבע מנגנון אכיפה לעמידה בהסדרי השהות, כולל הטלת סנקציות כספיות על האם במקרה של הפרות. בית המשפט חייב את האם בהוצאות משפט בסך כולל של 11,000 ₪, מתוכן 8,000 ₪ למימון ציבורי ו-3,000 ₪ לטובת האב, בהתחשב בייצוג הציבורי של האב ובהשקעתו בניהול ההליך.

תוצאה: תביעת האב לאכיפת הסדרי השהות התקבלה, המלצות התסקיר אומצו ופסק הדין קובע מנגנון אכיפה כולל הטלת סנקציות על האם במקרה של הפרת ההסדר. האם חויבה בהוצאות משפט.

לצפייה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה