חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בעת דיון בבקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת תוספת של 30% לשכר טרחתו בגין מאמץ מיוחד, טען הנאמן כי בשל היעדר שיתוף פעולה מצד החייבת והקשיים במהלך ניהול התיק שנמשך כעשר שנים, נדרש ממנו מאמץ מיוחד שמצדיק תוספת זו. הנאמן הציג כי הפעולות כללו איסוף מסמכים ושכנוע גורמים שונים בטענה שהכספים נזילים, ועקב ההתנהלות המורכבת של החייבת נדרשה ממנו פעולה כפויה וחריגה מתפקידו הרגיל. לעומתו, הכונס הרשמי התייחס בהתנגדותו לכך שהבקשה כללית וחסרה פירוט של ייחודיות ההליך, וטען כי המאמץ הנדרש היה במסגרת תפקידו השגרתי של הנאמן ולא ניתן להכלילו כמאמץ מיוחד. בנוסף, הובהר כי הטענות בדבר ביטול ההליך לא מתקבלות, שכן הנאמן היה מחויב לפעול למימוש זכויות החייבת במסגרת תפקידו. השופטת שקלה את טענות הצדדים, ציינה שהמאמץ שהשקיע הנאמן היה מחויב תפקידו ואינו עולה על המאמץ הרגיל הנדרש בכל מקרה, והדגישה כי התיק לא כלל מורכבות משפטית מיוחדת שמצדיקה תוספת שכר טרחה. בהתאם לכך, נדחתה הבקשה לתוספת שכר טרחה, ונקבע כי שכר הנאמן ישולם לפי התקנות בלבד, ללא תוספות.

תוצאה: הבקשה לתוספת שכר טרחה בגין מאמץ מיוחד נדחתה; שכר הנאמן ישולם לפי התקנות ללא תוספת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: העתירה הוגשה על ידי אסיר המבקש להעברה לכלא איילון, סמוך למרכז רפואי ולרופא שטיפל בו בעבר, בשל מחלתו התסמונת הנדירה המהווה סיכון חיים. נטען כי אין לו טיפול ראוי בכלא הנוכחי ושאין צוות רפואי מתאים לטפל במקרה החירום. המשיבים, שירות בתי הסוהר, טענו כי האסיר מקבל טיפול רפואי הולם הכולל פיקוח של רופאים מומחים ודיאטה מטבולית, וכי עתידי לקבל בדיקות רפואיות נוספות. כמו כן, נטען כי אין הצדקה להעברת האסיר לכלא איילון בשל סכסוכים מרובים עם אסירים שם ונושאים בטחוניים. בית המשפט בחן את המסמכים שהוגשו ואת טיעוני הצדדים, כולל חוות דעת מקצועית, וקבע כי העותר אכן מקבל טיפול רפואי מתאים וכי שיקול הדעת לבחור מתקן הכליאה נתון בידי המשיבים והוא חלק מהשיקולים המנהליים. בנוסף, נמצא כי ההחלטה סבירה ונשענת על המלצות הגורמים המקצועיים והביטחוניים, ועל כן העתירה נדחית.

תוצאה: העתירה נדחתה; האסיר נשאר במתקן הכליאה הנוכחי וממשיך לקבל טיפול רפואי בהתאם לשיקול דעת הגורמים המקצועיים והמשיבים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בבקשה לקציבת סכום דיור חלופי עבור חייבת שנמצא לה צו כינוס במסגרת תיק פשיטת רגל, לאחר שנכס שהיה בבעלות משותפת שלה ושל בעלה המנוח נמכר במסגרת ההליך לטובת פירעון חובותיהם. הבנק המובטח (בנק הפועלים) דרש להמשיך במימוש הנכס וממומש בסכום של 1,780,000 ש"ח. בית המשפט דן במחלוקות בין הגורמים המעורבים - כונס הנכסים, הנאמנים על נכסי החייבת והמנוח, וב"כ החייבת - בנוגע לתשלום דמי דיור חלוף ולגובהם, וגם מי מהקופות (החייבת או המנוח) תישא בכך. הנושא המרכזי היה גובה דמי הדיור החלופי שיש להקצות לחייבת ולמשך כמה חודשים, וכן בקשת החייבת לקבל מימון בדיור חלופי גבוה יותר בעקבות מצבה הבריאותי והאישי הקשה. בית המשפט ציין התייחסות לפסיקה קודמת המאפשרת קציבת דיור חלוף לתקופות ממושכות ולמצבים חריגים. לאחר בחינת הדברים, קבע בית המשפט כי יש לפסוק דיור חלוף לחייבת למשך 60 חודשים, בסכום של 2,700 ש"ח לחודש (סה"כ 259,200 ש"ח), כאשר תשלום זה יקוזז רק מתוך חלקה של החייבת בתמורה מהמכר, ולא מתוך חלקו של המנוח. נקבע כי לא תינתן פגיעה בזכויות הנושים של המנוח על ידי קיזוז דמי הדיור החלופי מחלקו, מאחר שמדובר בהגנה סוציאלית אישית של החייבת בלבד. בית המשפט גם סירב להעביר את אופן קביעת דמי הדיור החלוף להכרעת רשם ההוצאה לפועל, והחליט להשאיר הכרעה מפורטת במסגרת ההליך העיקרי. ההחלטה לקחה בחשבון את מצבה הבריאותי, גיל החייבת, ומקורות ההכנסה המוגבלים שלה, לצד האינטרסים המשפטיים והסוציאליים מכל הצדדים המעורבים.

תוצאה: בית המשפט פסק לחייבת דיור חלוף למשך 60 חודשים, בסכום של 2,700 ש"ח לחודש, אשר ישולם אך ורק מתוך חלקה בתמורת המכירה של הנכס המשותף, ולא מתוך חלקו של המנוח, תוך התחשבות בנסיבותיה האישיות והמשפטיות של הצדדים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דן בבקשה שהגיש שירות בתי הסוהר (שב"ס) לחילוט הפקדה כספית וערבויות שהופקדו במסגרת חופשה חריגה שהוענקה לאסיר המרצה עונש מאסר. האסיר ביקש להשתתף באירוע בר מצווה של בנו, ובית המשפט אישר חופשה של שלוש שעות בליווי שלושה ערבים שאושרו על ידי המשטרה, עם הפקדה עצמית של 5,000 ש"ח וערבות של כל ערב בסך 10,000 ש"ח. במהלך החופשה חזר האסיר לבית הסוהר כשהוא מלווה בערב יחיד בלבד, בניגוד לתנאים שנקבעו במפורש. שב"ס הגיש בקשה לחילוט ההפקדה וחיוב הערבים בטענה להפרה מהותית של תנאי החופשה. ב"כ האסיר טען כי החזרה בליווי ערב יחיד לא הייתה בשליטתו והעיקר הוא שקיים את יתר התנאים ונכנס בזמן. הערבים טענו כי מלווים את האסיר עד למתחם בית הסוהר ושלא הייתה הפרה. ב"כ המבקש הדגישה כי ההפרה מהותית וכי יש להפעיל כלי חילוט כספי כדי לשמור על משמעות התנאים. לאחר מכן הודיע שב"ס כי בשל מרחק הזמן והנסיבות, ויתר על חילוט ההפקדה וכי היא מסכימה לחילוט חלקי בסכום מסוים מהערבויות. בית המשפט קבע כי הייתה הפרה חלקית וקלה של תנאי החופשה אך יש להפעיל סנקציה הרתעתית, והורה על חילוט סמלי של 5% מסכום כל ערבויות הערבים תוך מתן זמן תשלום של 60 יום. ההחלטה ניתנה על בסיס המסמכים והכרעות בכתב, תוך התחשבות בשיקולים של חומרת ההפרה והנסיבות הביטחוניות שהשפיעו על האירוע.

תוצאה: בית המשפט פסק לחילוט סמלי של 5% מסכום הערבויות של שני הערבים, בסך של 500 ש"ח לכל אחד, בתשלום בתוך 60 יום, והחליט שלא לחלט את הפיקדון שהפקיד האסיר.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בתיק פלילי בו נאשם אדם בעבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעות לאויב. ההליך התנהל בפני השופטת נועה חקלאי, כאשר המדינה הגישה את כתב האישום נגד הנאשם. במהלך הדיון הודיע הנאשם על הודאתו בעבירות המיוחסות לו. בעקבות זאת, נקבע כי הנאשם אכן ביצע עבירה לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין (מגע עם סוכן חוץ), וכן הורשע בשלוש עבירות מסירת ידיעות לאויב לפי סעיף 111 (חלופה ראשונה) של חוק העונשין, וחמש עבירות נוספות של מסירת ידיעות לאויב שעלולה להיות לתועלתו לפי סעיף 111 (חלופה שניה). הרשעת הנאשם מתבססת על הודאתו ועל העובדות שהוצגו במסגרת ההליך. מדובר בעבירות חמורות הנוגעות לבטחון המדינה, והעונש נגזר בהתאם לחומרת המעשים.

תוצאה: הנאשם הורשע בעבירות מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעות לאויב בהתאם להודאתו.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נדונה בקשה של נאמנת לפשיטת רגל לביטול משכון שבני משפחה של החייב רשמו על דירת המגורים שלו לטובת האם. הנאמנת טענה כי המשכון נרשם שלא כדין, וכי הוא מהווה שדרוג מעמדה של האם מנושה רגילה לנושה מובטחת תוך פגיעה בנושים אחרים, משום שההלוואה הוענקה לחברה שבבעלות החייב והכספים לא הועברו לחייב עצמו, כאשר כבר בזמן רישום המשכון החייב היה חדל פירעון. בנוסף, נטען כי האם לא פעלה לגביית החוב במסגרת ההליכים וכי המשכון נרשם ברשם המשכונות בלבד ללא רישום בפנקסי המקרקעין, וכי המסמכים הבסיסיים להתקשרות אינם הוצגו. מנגד, ב"כ האם טען כי ההלוואה ניתנה לבני המשפחה ולחברה, וכי המשכון נרשם כדין כחלק מהלוואה לגיטימית, וכי האם פעלה בתום לב ולא ידע על מצבה הכלכלי האמיתי של החברה. עוד נטען כי למשכון תוקף גם אל מול משכנתא קיימת לבנק מסחרי. ב"כ החייב תיאר את ההלוואה כעסקה עסקית לגיטימית ולא כסידור מלאכותי לחסימת נושים, וטען כי המשכון הוא ביטחון תקף. לאחר וויכוח והגשות מסמכים, בית המשפט אימץ את עמדת הנאמנת וקבע כי הסכם ההלוואה נחתם בדיעבד, חלק מההלוואות לא תועדו כראוי והמשכון הוא שדרוג מעמדה של האם בניגוד להליך החוקי, במיוחד לאור העובדה שהחייב כבר היה חדל פירעון בעת רישום המשכון. בית המשפט סבר כי המשכון נרשם שלא כדין, כי לא הוצגו המסמכים הדרושים, וכי המשכון נעשה לטובת נכס פרטי של החייב וכתוצאה פגע בנושים האחרים. לכן, נדחתה התביעה לביטול המשכון שנרשם לאחר תחילת הליך פשיטת הרגל.

תוצאה: בית המשפט אימץ את בקשת הנאמנת והורה על ביטול רישום המשכון שנרשם על דירת החייב לטובת האם, וקבע כי רישום המשכון נעשה שלא כדין ומהווה שדרוג מעמד לנושה לאחר שהחייב כבר היה חדל פירעון.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בהליך פלילי שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הורשע הנאשם בעבירות החזקת נשק, נשיאת נשק והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לאחר שנקבע כי החזיק ברובה סער מסוג M-16 בחצר ביתו. ממסכת העובדות עלה כי הנאשם הבחין בניידת משטרה שהגיעה לסיור שגרתי, וברץ במהירות לתוך חצר ביתו. שוטר שרדף אחריו ראה אותו מרים את הנשק מהרצפה ונושא אותו בריצה עד לחלק האחורי של החצר, שם השליך את הנשק מעבר לחומה וניסה לברוח. השוטרת ששון הבחינה בזריקת הנשק ועצרה אותו יחד עם השוטר אלמליח. הנאשם הכחיש את מעשיו, וטען כי רץ לביתו לשם התרעת עובדים שעבדו במקום, אך גרסאותיו סתרו זו את זו ולא זכו לאמון. עדויות השוטרים, המגובהות בסרטוני מצלמות גוף ובסרטוני אבטחה, היו אחידות וקוהרנטיות, מה שהוביל לקבלת גרסת המאשימה. נטענו טענות הגנה באשר לפרטים טכניים ואי-דיוקים עדתיים, אך אלו לא השפיעו על אמינות העדויות המרכזיות. בית המשפט דן בהבחנה בין החזקת נשק שנקבעת בשליטה בנשק, לבין נשיאת נשק – הדורשת נוכחות פיזית ומיידית של הנשק על הגוף, וקבע כי הנאשם נשא את הנשק פיזית, אף כי הנשק היה בלתי תקין. לפיכך, דחה הטענות לזיכוי ועל כן הרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו.

תוצאה: הנאשם הורשע בעבירות החזקת נשק, נשיאת נשק והפרעה לשוטר, לאחר שהוכח מעבר לספק סביר כי נשא נשק מסוג M-16, ברח מהשוטרים, והפריע להם במילוי תפקידם.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תוצאה: בית המשפט הורה על הארכת הגבלת הפגישות בין האסיר לעורכי דינו למשך שישה חודשים נוספים, תוך שמירה על הגבלת ארבעה עורכי דין לכל 30 ימים, ולא הורה להרחיב את מספר עורכי הדין המורשים מעבר לכך. טענות ניגוד עניינים נדחו, וההחלטה בנושא תישקל על ידי הנציב בהתאם לנסיבות.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בבית המשפט המחוזי בבאר שבע דן במקרה פש"ר 19684-04-18 בתיק שצ'טינין נגד כונס נכסים רשמי בבאר שבע והדרום ואחרים, בפני כב' השופטת נועה חקלאי. במסגרת ההליך הוצעה החלטה מתאריך ל' סיוון תשפ"ו (15 ביוני 2026), ובה נדרש הנאמן להגיש עדכון במסגרת ניהול הליך פשיטת הרגל. בית המשפט קבע כי הנאמן יידרש להגיש את העדכון בתוך 20 ימים מהחלטה זו. ההחלטה מעידה על המשך פיקוח משפטי על ניהול הליכים אלו וחשיבות העדכון השוטף של הנאמן על מצבו המשפטי והכלכלי של הנפטר או החברה שבפירוק.

תוצאה: הוסמך הנאמן להגיש עדכון בתוך 20 יום כמפורט בהחלטת בית המשפט במחוזי בבאר שבע.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע דן בהליך פשיטת הרגל שבמסגרתו הוחלט כי החייב נדרש להשלים תשלום של 34,500 ש"ח על מנת להשלים את תכנית הפרעון שנקבעה בעניינו. כמו כן, לצורך מימוש כספים שאינם מוגנים העומדים בקופה של החייב, נקבע כי עליו להמציא אישור פקיד שומה וטופס 161 ממעסיקו, חברה בשם "הכוורת בע"מ", תוך 30 יום. החייב מחויב להמשיך ולהקפיד על תשלום כספים בהתאם לצו התשלומים הקיים עד להשלמת התכנית במלואה. הנאמן שמונה בתיק החליט להגיש עדכון נוסף לגבי התקדמות התהליך במועד שייקבע בהמשך. ההחלטה ניתנה במסגרת תיקים שנדונו בפני כב' השופטת נועה חקלאי.

תוצאה: בית המשפט הורה לחייב להשלים תשלום פיננסי מסוים ולהמציא מסמכים נדרשים תוך פרק זמן קצוב, תוך המשך תשלום כספים בהתאם לתנאי תכנית הפרעון, עם התחייבות הנאמן להגיש עדכון נוסף.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי