חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בערעור שהגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, נדונה תביעת כתובה על רקע גירושין שבה שני הצדדים תבעו גירושין לאחר מערכת יחסים מורכבת ומרובת סכסוכים, אותן השנים בהן לא התקיים שלום בית. בית הדין האזורי רשם כי בשנים האחרונות היו מריבות קשות בין הצדדים, כולל מצבים כגון תיקון חדר אמבטיה שהשפיע על תנאי מחיית האישה והילדים חוסר התחשבות ואלימות בשני הצדדים. הבעל הגיש תביעת גירושין, אולם הובהר כי האישה לא הייתה מורדת בפועל בהתייחסות לטבילה, ולא הוכח כי היא פוגעת בזכויות הבעל באופן שמחייב הפסד כתובה. בית הדין המקומי קבע כי שני בני הזוג "מורדים זה בזה", והגירושין יצאו בהסכמה של שני הצדדים, ולכן דחו את תביעת הכתובה של האישה. הערעור שהוגש על ידי האישה נדחה אף הוא לאחר דיון מעמיק בסוגיית "מורדים זה בזה", וטענות הצדדים על אלימות, תביעת גירושין, רצון הצדדים בגירושין והתנהלות הזוגית. בית הדין הציג נימוקים הלכתיים בהם נבחן המצב שבו שני הצדדים אינם רוצים זה את זה ומריבים במשך תקופה ארוכה, וקבע כי אין לפסול את הכתובה אלא אם כן יש הוכחה שהאישה פגעה באופן ממשי בחיובי האישות. עוד הובהר כי כאשר הבעל איננו רוצה להינשא יותר לאישה, גם אם האישה מבקשת גירושין, היא אינה מורדת במקרה זה ולא מפסידה את כתובתה. בשל אלה, נפסק כי אין חיוב בביצוע תשלום כתובה ומאחר ואין חיוב הוצאות, ההפקדה תושב לא צידקתיה. פסק הדין אישר את פסק הדין הקודם כפי שניתן בבית הדין האזורי.

תוצאה: פסק הדין דחה את הערעור של האישה וקבע שאין היא זכאית לקבלת כתובה, מאחר שהוכח כי שני הצדדים היו שותפים לסכסוך והגירושין התבצעו בהסכמה, והשופטות לא מצאו כי האישה היא 'מורדת' לשם הפסד כתובה. לא הוטלו הוצאות וההפקדה תושב.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: החלטה לפסוק כתובה לאישה שתבעה גירושין עקב אלימות הבעל. אף כי הוגשה התביעה על ידי האישה, בית הדין מצא כי מקור הגירושין בהתנהגות הבעל ולכן אינו פטור מתשלום כתובה. נקבע כי הכתובה בתוקף וכי הסכום יספיק למחצית מכתובת הנתבעת.

תוצאה: הבעל מחויב בתשלום כתובה לאישה בסך 600,000 ש"ח. הסכום ייקוזז מחלקו של הבעל במכירת הדירה המשותפת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: האישה ערערה על החלטת בית הדין האזורי שלא לזקוף לטובתה את סכום הכתובה לאחר שגילתה שהבעל מקיים קשרים רעיוניים ומעשיים עם גברים אחרים. בית הדין הגדול קיבל את ערעורה, וקבע כי במצב זה האישה זכאית לכתובתה בשל הבגידה באמון הנישואין.

תוצאה: תביעת האישה לכתובה ולתוספת כתובה התקבלה בחלקה, והבעל חויב לשלם לה 180,000 ש"ח בעשרה תשלומים שווים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: התיק דן בשאלת חיוב הבעל בתשלום כתובה לאחר שהאישה הגישה תביעת גירושין בעקבות קשר של הבעל עם גבר אחר. בפסק הדין נפסק כי הבעל חייב לשלם לאישה כתובה בסך 360,000 ש"ח ועל הדירה להתחלק בין הצדדים.

תוצאה: חיוב כתובה בסך 360,000 ש"ח וחלוקת הדירה בין הצדדים

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: ערעור על החלטה לחיוב בכתובה בשל חשד לבגידה. הערעור התקבל בחלקו והכתובה הופחתה.

תוצאה: הערעור התקבל בחלקו. הכתובה תעמוד על מחצית מהסכום המקורי.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעור המערערת והורה כי המשיב יישא בעול תשלומי המדור של ילדיו. פסק דיננו הקודם קובע עקרונות לחיוב המדור והערכת עלותו, כמו גם סוגיית חיוב בעלות שכר הדירה למפרע. עם זאת, בית הדין האזורי נמנע מלבצע את החיוב הרטרואקטיבי לאור נימוקיו של בית הדין הגדול. העניין מועבר להרכב אחר בבית הדין האזורי בתל אביב ליישום פסק דיננו.

תוצאה: הערעור התקבל חלקית כפי שנקבע בהחלטות בית הדין הרבני הגדול, והנושא מועבר להרכב אחר בבית הדין האזורי בתל אביב לצורך יישום פסק דיננו העקרוני.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית הדין האזורי קבע שההסכם תקף ושאין מקום לביטולו על אף טענות האישה לכפייה ואיום מצד האיש. בית הדין העליון דחה את הערעור וחייב את האיש לשלם לאישה 35,000 דולר כהחזר עבור כספים ששולמו בסמוך לנישואין.

תוצאה: הערעור נדחה ובית הדין מחייב את האיש לשלם לאישה סך של 35,000 דולר במסגרת הרחבה של ההסכם.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: הערעור נדחה והבעל חייב לשלם את כתובת האישה בסך 180,000 ש"ח. נטען כי הבעל היה רועה זונות ולפיכך אין צורך בהתראה בתביעה זו.

תוצאה: הערעור נדחה והבעל חייב לשלם את כתובת האישה בסך 180,000 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: הערעור עוסק בתביעה של הבעל לפטור מתשלום כ-1,000,000 ש"ח כתובה לעניינה, בעקבות התנהגות האישה והליך גירושין שהחלה האישה. בית הדין קמא חייב את הבעל לשלם כ-450,000 ש"ח לכתובה, אך בפסיקתם נקבעו דעות שונות בין הדיינים: דיין אחד סבר שהאישה אינה זכאית לכתובה או לפיצויי גירושין בסמוך לעובדה כי היא פתחה את תיק הגירושין, שנויה שגרמה לבסוף לסיום הנישואין. דעה שנייה סברה כי האישה זכאית לכתובה מלאה ולפיצויי גירושין בסכום כולל גבוה מהמקובל. דעת חריף השלישי הייתה לפסוק סכום מופחת בהשוואה לבקשת האישה. בית הדין הגדול פסק בסופו של דבר כי הבעל יפטר מחיוב הכתובה, וזאת בשל התנהגות האישה לפתיחת הליכים לפירוק שיתוף, פגיעה בשמו הטוב של הבעל, העדר תמיכה באירועים משמעותיים בחייו והפצת דברי לשון הרע בתקשורת. נקבע כי הכתובה הינה מנגנון מגן היסטורי לנשים פגועות כלכלית במקרה של גירושין, אך במצבים בהם הנישואין הסתיימו ביוזמת האישה שבזבזה את מערכת היחסים ואף פגעה בכבוד בעלה, אין עילה לחיובה. כמו כן הובהר שאין להחיל פיצויי גירושין נוספים כאשר האישה תבעה את הגירושין וקיבלה זכויות ממדינת ישראל בחלוקת הרכוש והזכויות שבשל קריטריונים מודרניים. פסק הדין מדגיש כי כתובה מוגזמת אינה מתקבלת על הדעת, ובבית הדין יש לשקול כל מקרה לגופו.

תוצאה: הערעור התקבל; הבעל פוטר מתשלום הכתובה במלואה בשל התנהגות האישה ורצונה בגירושין, ופסק הדין הגדול דחה את חיוב הכתובה שנפסק בבית הדין הקמא.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: פסק הדין דן בעייתית תשלום המזונות ומדור הילדים בין הצדדים, כשבית הדין הרבני הגדול קבע כי המשיב חייב לשאת בתשלום מדור עבור ילדיו בשיעור של 40% מדמי שכירות דירה בת ארבעה חדרים באזור המגורים הקודם. הוחלט כי המשיב ישלם סכום חודשי של 2,200 ש"ח, שהוא 40% משכר דירה של 5,500 ש"ח, וכי הסכום ייקבע באופן זמני עד לפסיקה עתידית בבית הדין האזורי לשם עדכון בהתאם לנתונים המשתנים באשר לעלות שכירות ונסיבות משמורת. בקשת המערערת להחיל את הפסק רטרואקטיבית מספטמבר 2021 אושרה במובן עקרוני, זאת מאחר שהחוב נוצר ממועד רכישת הדירה על ידי המערערת ומגורי הילדים עמה בה. בפועל, ההוראות האופרטיביות בנוגע לתשלומים רטרואקטיביים ייקבעו על ידי בית הדין האזורי לאחר בחינה מקיפה של עלויות השכירות והיכולת לפריסת תשלומים של המשיב. המשיב לא הגיב במפורש לבקשה לקביעת סכום מוגדר ומסר טענות בנוגע לשינוי נסיבות בהקשר למשמורת ונושא המזונות הכללי, דבר שלא נתפס כבמענה לנושא חיוב המדור הספציפי. בפסק הדין מוסבר שההליך לקבלת החלטות גמורות בנושא העלויות והעדכונים יתבצע במסגרת בית הדין האזורי, אך בית הדין הרבני הגדול קבע הוראות אופרטיביות בנוגע לסכום המיידי לתשלום מדור הילדים, על מנת למנוע עיכובים בתשלום המגיע למערערת.

תוצאה: בית הדין הרבני הגדול קבע כי המשיב ישלם 2,200 ש"ח מדי חודש עבור מדור ילדי המשותפים, בנוסף למזונות שנפסקו, והחליט כי חיוב זה יחול רטרואקטיבית מעת רכישת דירת המערערת. ההחלטה כוללת הוראות להמשך טיפול ועדכון בגובה התשלום על ידי בית הדין האזורי בהתאם לנסיבות המשתנות.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי