חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: המערער, בן 65, עבד כנהג מלגזה ונפגע בתאונת עבודה בשנת 2018 שגרמה לכאבים ולנכות רפואית. הוועדה הרפואית דחתה את טענות המערער להחמרת מצבו וקבעה שיעורי נכות מסוימים. המערער ערער על החלטת הוועדה בטענה להיעדר בדיקות נוירולוגיות נאותות, התעלמות מבדיקות הדמיה עדכניות, וטענות לפגמים בפרוטוקול הוועדה ובקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, טען כי הוועדה ביצעה בדיקה קלינית נרחבת וראויה תוך התייחסות לתיק הרפואי ולבדיקות, וכי לא קיימת עילה להחליף את הרכב הוועדה או להתערב בהחלטתה. בית הדין דן בטענות, דחה את ערעור המערער על הקריטריונים המשפטיים לפסילת החלטות ועדות רפואיות, וקבע שאין מקום להתערבות בהחלטות מקצועיות רפואיות כהן ההחלטות שהתקבלו ראויות ומנומקות. בית הדין ציין כי הוועדה התחשבה בממצאים הקליניים, בבדיקות הדמיה הרלוונטיות ובקשר הסיבתי בין התאונה למצב הרפואי, למרות שהיו לבעל ניסיון רפואי קודם. כמו כן, נקבע כי הוועדה אינה מחויבת לבצע את כל הבדיקות שהמליצו המומחים לפרטיה, ושיקול הדעת טמון בוועדה. התייחסות בית הדין לפסיקה קודמת חיזקה את ההכרעה כי אין פגם משפטי בהחלטת הוועדה וכי קביעות הוועדה הרפואית לגבי שיעורי הנכות הינן תחומן הבלעדי של הוועדה ולא יהיו כפופות להתערבות בית הדין, למעט במקרה של פגם משפטי מהותי.

תוצאה: הערעור נדחה, החלטת הוועדה הרפואית לגבי שיעורי הנכות ועברו הרפואי של המערער אושרה, ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: לפני בית הדין האזורי לעבודה הועלתה עתירה של מבוטחת נגד החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) אשר דחתה מעצם קביעתה כי המערערת איבדה פחות מ-50% מכושר השתכרותה. המערערת טענה כי הוועדה לא דנה כראוי בהשלכת הליקויים הרפואיים הסוכרת והידרדניטיס באופן מצטבר על כושר השתכרותה, וכי חובת ההנמקה לא עמדה בה, בין היתר נוכח פער בין אחוז הנכות הרפואית המשוקללת של 63% לדרגת אי הכושר שנקבעה. המשיב טען כי הוועדה עמדה במסגרת ההוראות ופעלה בהתאם לפסק הדין שקבע את החזרת הדיון לוועדה, דנה בכל הליקויים הרפואיים, ובחנה את הנתונים האישיים והמקצועיים של המערערת. לאחר בחינת הדין, חומר הראיות ופסק הדין, נקבע כי הוועדה לא מילאה את חובת ההנמקה בהתאם לפסיקה הרלבנטית, ולא יישמה במלואה את הוראות פסק הדין שחייב את הוועדה לדון בהשלכת הליקויים הרפואיים הסוכרת והידרדניטיס על כושר העבודה באופן מצטבר. נקבע כי דיון שהסתכם בפירוט עבודות שהמערערת מסוגלת לה לבצע, אינו תחליף להנמקה משפטית נדרשת. הטענה להחלפת הרכב הוועדה נדחתה מאחר שלא הוצגו טעמים מיוחדים לכך. לפיכך נפסק כי הדיון יחזור לוועדה בהרכבה המקורי להלכה, שתפעל בהתאם להוראות פסק הדין ותמסור החלטה מנומקת ומפורטת. המשיב יישא בהוצאות המערער.

תוצאה: הערעור התקבל בחלקו; הדיון הוחזר לוועדה אשר תידרש לדון בהשלכת הליקויים הרפואיים על דרגת אי הכושר באופן מצטבר ובהנמקה נאותה, ללא החלפת הרכב הוועדה; המשיב ישלם הוצאות בסך 3,500 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המערער, שנפגע במהלך עבודתו בתאונת עבודה בשנת 2024 וסבל מחבלת ראש וכאב בכתפיים, הגיש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים שדחתה את הערר וקבעה כי אין נכות בכתפיים. הוועדה, שכללה מומחים רפואיים, קבעה כי על אף פגמים שנתגלו בבדיקות הדמיה (US) בגידי הכתף, אין סימנים חבלתיים משמעותיים ואין מגבלה תפקודית המצוינת בבדיקות הקליניות. המערער טען כי הוועדה התעלמה מחלק מהעדויות ואינה נימקה את החלטותיה כראוי, וטען כי הוועדה הייתה צריכה לשקול פריטי ליקוי שונים במסגרת קביעת הנכות. המוסד לביטוח לאומי טען כי הוועדה פעלה בהתאם לסמכותה המורשת, התבססה על ממצאי בדיקה קלינית וממצאי הדימות, והשיקול הרפואי שלה הוא הכרחי ומקצועי. בית הדין האזורי מתקן כי סמכויות הוועדה כוללות את ההכרעה בקביעת דרגת הנכות וסעיפי הליקוי, ואינו מוסמך להחליף את שיקולה המקצועי, כל עוד אין פגם משפטי בהחלטתה. נוסף לכך, בהתאם לפסיקה שקבעה כי ממצאי הבדיקה הקלינית עדיפים לבחינת תפקוד על פני ממצאי הדימות בלבד, נקבע כי אין ראיה למגבלה תפקודית המוכרת נכות, ולפיכך אין מקום לשנות את החלטת הוועדה. טענות המערער באשר לפער בין הממצאים בדרג ראשון לבין הוועדה לעררים נדחו, כמו גם הטענה כי הוועדה התעלמה מסמכים או לא שקלה פריטי ליקוי נדרשים. לסיכום, נקבע כי אין לפגום בהחלטה שהתקבלה ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

תוצאה: הערעור נדחה; בית הדין אישר את החלטת הוועדה הרפואית לדחות את הערר ולקבוע כי אין נכות כתוצאה מהפגיעה בכתפיים, מאחר ואין מגבלה תפקודית המוכרת מבחינה רפואית ומשפטית.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המערער ערער על החלטת ועדת ערר לשירותים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי, שבאה לאחר החלטה קודמת שהורתה לוועדה לדון בעררו מחדש. המערער טען כי הוא נזקק להשגחה למניעת סכנה ולסיוע מרוב שעות היממה בביצוע פעולות יום יום, וזאת לאור ריבוי הפגימות שלו ביניהן כאבים במפרק בירך, מחלת לב, סוכרת, חולשה בגפיים תחתונות, ובעיות ניידות. כמו כן, טען כי החלטת הוועדה חורגת מהנחיות המוסד לביטוח לאומי ושיש בקביעתה סתירות ביחס להכנת מזון וטיפול תרופתי. המוסד לביטוח לאומי טען כי הוועדה ביססה את החלטתה על חומר רפואי ומבחן התפקוד של המערער, וכי ההחלטה ניתנה בשיקול דעת מקצועי תקין. כמו כן, הובהר כי הוועדה אינה מחויבת לעקוב אחרי חוזרים פנימיים של המוסד ולבחור בהרכב מתאים לפי תקנות. בית הדין בחן את הדברים וקבע כי הוועדה פעלה כדין במסגרת סמכותה, תוך התבססות על הראיות שהוצגו במסגרת הדיון, והגיעה להחלטה סבירה במניעת השגחה למניעת סכנה, לאחר שבדקה את כל מרכיבי התפקוד של המערער. על כן דחה בית הדין את הערעור וקבע כי אין עילה להתערב במסקנה רפואית מקצועית שניתנה ובהחלטת הוועדה. בית הדין הדגיש כי לא הועלתה כל הוכחה להעדר תקינות הנהלים וכי המערער לא הראה סיכון ממשי לעצמו או לסביבתו המחייב השגחה מתמדת.

תוצאה: בית הדין האזורי לעבודה דחה את הערעור וקיבל את החלטת ועדת הערר, אשר קבעה כי המערער אינו זקוק להשגחה למניעת סכנה, תוך אישור השיקול הרפואי שנעשה על ידי הוועדה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: ביום 16 ביולי 2026, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בתביעה שהגישה חברה נגד נתבע, בדרישה לתת תוקף לפסק דין להסכם פשרה שנקשר ביניהם. התובעת טענה כי יש לאשר ולהכיר בהסכם הפשרה כפטור דין מחייב. הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המסירה אך לא הגישו כלל, גם לא בתוך הארכה שניתנה לו. בהתאם לסמכותו לפי תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, ניתן פסק דין על בסיס כתב התביעה בלבד, מאחר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד שנקבע. בית הדין הוציא צו הצהרתי, כפי שנדרש על ידי התובעת, לפיו הנתבע יישא בהוצאות ההליך בסך 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים. הפסק הדין ניתן בהיעדר הצדדים ושלחתי אליהם.

תוצאה: בית הדין העניק צו הצהרתי בהתאם לתביעה והטיל על הנתבע לשאת בהוצאות הסכום של 1,000 ₪, בעקבות אי הגשת כתב הגנה במועד.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בתביעה של עובד שטען כי סבל ממחלות שהחלו בעקבות תאונת עבודה שאירעה לו בשנת 2021 במסגרת עבודתו אצל הנתבעת. העובד תבע את הנתבעת בגין אי-ביטוחו במסגרת הסדר פנסיוני לטענתו. במהלך ההליך הצדדים הסכימו למינוי מומחים מטעם בית הדין - מומחה לרפואה תעסוקתית ולמומחה לאקטואריה. השופט מינה ד"ר מרק-אלן לוי כמומחה בתחום הרפואה התעסוקתית לשם הבהרת סוגיות הקשורות לפגיעה בכושר העבודה של התובע, היקף הפגיעה ואופיה (זמנית או צמיתות), וכן בדיקת התאמתו להגדרת "נכה" לפי תקנון הפנסיה הרלוונטי. המומחה יקבל את תיקו הרפואי והתיעוד הנדרש, לרבות חוות דעת קודמות שניתנו קודם לכן. תיאום הבדיקה עם התובע ייעשה על ידי עורכי דינו, והמומחה יתבקש לפעול לפי דרישות פקודת הראיות בהקשר לחוות הדעת שייתן. במקרה של אי-התאמה לדרישות ניתן יהיה לבקש תיקון חוות הדעת. הצדדים מתבקשים לדווח אם היו בקשר קודם עם המומחה בנוגע לתביעה. המומחה מתבקש להגיש את חוות דעתו תוך 30 ימים לאחר תיאום וגביית שכר טרחה, כאשר שכר הטרחה ישולם בשלב זה על ידי שני הצדדים במשותף. לאחר קבלת חוות הדעת, הצדדים יקבלו תקופות למתן שאלות הבהרה ולהגשת סיכומים. כל פנייה נוספת למומחה תתבצע דרך בית הדין בלבד, אלא אם בית הדין יורה אחרת. מזכירות בית הדין אמונה על שליחת ההחלטה למומחה ועל קבלת אישור לאחר מכן. ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

תוצאה: בית הדין מינה מומחה רפואי לבחינת פגיעה בכושר העבודה של התובע בעקבות תאונת עבודה ולקביעת זכאותו לפנסיה בהתאם להסדר. הדיון בהליך יתקדם לאחר קבלת חוות הדעת המומחית.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה, שקיבל בחלקו את ערעור המבקש נגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים בענייני נכות מעבודה. הוועדה דחתה את הערר על דרגת הנכות, והמבקש טען כי ישנה טעות משפטית בהחלטה שעניינה הזכות של בא כוח המבקש להיות נוכח בעת רישום ממצאי הבדיקה הקלינית. המבקש ציטט פסיקה קודמת לפי טענתו, המדגישה את חשיבות נוכחות בא כוח, ולכן טען כי מניעת נוכחות מייצג בשלב זה פוגעת בזכויותיו. עם זאת, בית הדין הארצי קבע כי התקנה הרלוונטית לקביעת דרגת נכות איננה מחייבת את הוועדה לאפשר את נוכחות בא כוח בשלב רישום ממצאי הבדיקה, וזאת לשם שמירת צנעת הפרט וכבוד הנבדק. החוק ואיזון הזכויות מתייחסים לכך כי למבוטח עומדת הזכות להיות מלווה בבדיקות הקליניות, אך אין בכך כדי להקנות זכות אוטומטית לנוכחות בא כוח גם במהלך רישום הממצאים לאחר סיום הבדיקה. בית הדין דחה גם את הפנייה להחלפת הרכב הוועדה בטענה ל"נעילות" העמדה, והבהיר כי אין בהיעדר בדיקה קלינית בשל דרישת הנוכחות כדי להעיד על הטיית הוועדה. עוד הובהר כי הנושא יוחזר לדיון בפני הוועדה שתערוך בדיקה קלינית בפועל ותשקול מחדש, כאשר המבקש יוכל לבקש כי ממצאי הבדיקה ירשמו בנוכחותו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות.

תוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה; נקבע כי אין חובה לאפשר לנציג המבקש להיות נוכח בעת רישום ממצאי הוועדה הרפואית, והעניין הוחזר לוועדה לביצוע בדיקה קלינית מחודשת.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין דן בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לאחר תאונת עבודה שבה נפגע המערער מחבלה בכף יד, כתף וגב. הוועדה ביררה את טענות המערער לגבי החמרה במצבו הנפשי בעקבות התאונה וקבעה שאין קשר סיבתי בין ההחמרה למאורע. המערער טען כי הוועדה לא עמדה בהוראות פסק דין קודם שנדרש לפרט את חומרת הפרעת החרדה לפני התאונה ואת היקף הטיפול התרופתי שהתקבל, וכן להשוות זאת למצב הנוכחי. בנוסף, נטען כי הוועדה לא ניתחה כראוי את השינוי במינון התרופות הפסיכיאטריות. המשיב טען כי הוועדה פעלה לשיטתו בהתאם להוראות, וכי יש להותיר את ההחלטה על כנה. בדיון נוסף הצדדים הציעו להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב זהה עם דגש על רגישות בנוגע לטיפול התרופתי, אך המערער ביקש הרכב חדש. השופט קבע כי הוועדה לא עמדה במלוא הוראות פסק הדין, במיוחד בניתוח המפורט של מצבו הנפשי לפני התאונה ועם רגע ההשוואה למצב לאחריה. כמו כן, התעלמה הוועדה משלב חשוב הקשור להערכת הקשר הסיבתי בין ההחמרה למאורע. נוכח חוסר העמידה בהוראות והחשיבות של ביאור מלא, הוחלט להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב חדש שיעיין ערר מראשיתו. עם זאת, התקבלה דחיית הבקשה להחלפת סניף הוועדה. בנוסף, הוחלט כי לא יועלו בפני הוועדה הקודמת תיעוד מלבד הערר הנוכחי, וכי הצד המערער יישא בעלויות המשפטיות.

תוצאה: הערעור התקבל; הדיון הוחזר לוועדה רפואית בהרכב חדש לדיון מחודש בערר, ללא התחשבנות בפסיקות או פרוטוקולים קודמים, ובבקשה להחלפת סניף נדחתה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המערער, שנפגע בתאונת עבודה בשנת 2022 לאחר שנפלה עליו עגלה, סבל מחבלה וכאבים בגב התחתון ושבר הנמכה בחוליה 3L. לאחר תאונה זו, הוועדה הרפואית הראשונה דחתה את חבות הנכות, אך הדיון נמשך והתקיימו מספר הליכים משפטיים ובדיקות רפואיות. הוועדה לעררים קבעה שיעורי נכות זמניים שונים בגין כאבי גב תחתון, אך דחתה הנכות בגין השבר בחוליה 3L, תוך התבססות על ממצאי בדיקות דימות שלא הוכיחו שבר אקטיבי, אלא קשריות שמורל, ממצא אשר נחשב התפתחותי ואינו קשור לתאונה. המערער טען כי פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי הכיר בשבר זה ולכן הוועדה אינה רשאית לשלול את קיומו או לקבוע כי אין נכות בגינו. עם זאת, בית הדין קבע כי תיקון מכתב ההכרה בעניין השבר בחוליה 3L לא פגע בזכויות המערער, וכי הוועדה פעלה בהתאם לחוות הדעת הרפואית העדכנית ולמכתבי ההכרה המתוקנים. נקבע גם כי בית הדין לא מתערב בשרירות הרפואית של הוועדה אלא בוחן רק כשלים משפטיים, לא נמצאה טעות או חריגה בסמכות הוועדה, והוועדה פעלה במסגרת סמכותה לקבוע שאין נכות בגין שבר בחוליה המוזכרת. לפיכך, הערעור על החלטת הוועדה נדחה.

תוצאה: הערעור נדחה והחלטת הוועדה הרפואית לעניין דרגת הנכות בגין השבר בחוליה 3L אושרה; אין צו להוצאות.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מינה מומחה לכירורגיה אורתופדית כדי לבחון תביעה שהגיש העובד כנגד המוסד לביטוח לאומי בנוגע להחמרת מצבו הרפואי כתוצאה מתאונה. חוות דעתו של המומחה התקבלה ונשלחה לצדדים, יחד עם דרישה למענה על שאלות הבהרה הרלוונטיות למקרה. השאלות עוסקות בעיקר בשאלה האם התאונה שהתרחשה השפיעה והחמירה את מצבו המקורי של התובע בכתפיים והאם נגרמה לו פגיעה פיזיולוגית בעקבות כך. בית הדין פעל בהתאם לנהלים וללא נוכחות הצדדים בזמן ההחלטה, והורה להעביר למומחה את החלטתו יחד עם כל החומר הרלוונטי הנוסף.

תוצאה: בית הדין מינה מומחה רפואי נוסף והורה לו להשיב על שאלות הבהרה בנוגע להחמרת המצב הרפואי של התובע בעקבות התאונה, תוך המשך ניהול התיק בהתאם לממצאי המומחה.

לצפייה לרכישה הזדהה