חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: הצדדים בתיק הם בני זוג לשעבר מעדה דרוזית שהתגרשו לאחר שנים משותפות ולהם שני ילדים. במסגרת הליך גירושין, הוגשה תביעה לאיזון משאבים ולקבלת החזר מחצית מהשקעות נטענות בסך 280,000 ש"ח שהושקעו בבניית בית מגורים על מקרקעין שבבעלות סבו של הנתבע, בקניין רכוש רשום כברי רשות. במסגרת ההליך קדם צו בית משפט אזורי לערעור שהחזיר את ההליך לבירור על סכום ההשקעות בפועל, ללא מרכיב הקרקע. השופטת מינתה מומחה שמאי מקרקעין שיערך חוות דעת לגבי שווי בניית הבית ללא קרקע, על בסיס מחירון לשכת שמאי המקרקעין, עם הפחתה לשיקול המומחה לאור עלויות בנייה נמוכות באזור.

תוצאה: בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 653,500 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה, המחצית משווי הבנייה לפי חוות דעת מומחה השמאי, וכן הוצאות משפט ושכר טרחה לתובעת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן בבקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור שני קטינים, ילדיהם של הצדדים המתגוררים בעדה הדרוזית. לאחר פסיקה ראשונית בה העדר תגובת המשיב הביאה לתשלום זמני של 2,300 ש"ח לחודש, הוגשה בקשה לעדכון הסכום בעקבות הצגת נתונים כלכליים חדשים. לפי חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית, על האב מוטלת החובה לשאת במזונות ילדיו הקטינים, אלא אם הוא חסר אמצעים, אזי החובה תוטל גם על האם. הצדדים הציגו טענות שונות בנוגע להכנסותיהם: המבקשת מועסקת כשכירה עם שכר ממוצע של כ-4,400 ש"ח נטו, וטענה להכנסה נוספת מעסק עצמאי שפתח; המשיב טען להכנסה ממוצעת גבוהה יותר של כ-14,286 ש"ח נטו. כמו כן, בית המשפט שקל התנאים המשפחתיים, כגון מגוריהם של הקטינים עם האם אצל משפחתה שבה היא נושאת בהוצאות, ומגורי המשיב בדירה שכורה. בנוסף, הצדדים הציגו טענות סותרות לגבי זמני שהות וטיפול בקטינים. בית המשפט קבע כי המשיב יחויב בתשלום מזונות זמניים של 2,500 ש"ח לחודש, החל ממועד הגשת כתב התביעה, לתשלום במועד ה-10 לכל חודש מראש, ללא כלול מדור. דיגדג נוסף הוא כי כל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי תועבר לאם, והוצאות חינוך ורפואיות חריגות יחולקו שווה בשווה בין ההורים, בתנאי שהוצאה עולה על 100 ש"ח. הצדדים מחויבים להגיש דוחות ועדכונים כספיים לפני הדיון הבא, ובמקרה הצורך יתקיימו דיונים נוספים לבחינת עמדות הצדדים.

תוצאה: בית המשפט חייב את המשיב בתשלום מזונות זמניים בסך 2,500 ש"ח לחודש עבור הקטינים, החל ממועד הגשת כתב התביעה, תוך קביעה בדבר חלוקת הוצאות חינוך ורפואיות חריגות בין ההורים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: בית משפט לענייני משפחה בחיפה דן בבקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור קטינה ילידת 2024, בת זוג נשואה לשעבר מבני העדה הנוצרית היוונית מלכותית קתולית. המבקש עתר לתשלום מזונות זמניים בסך 1,000 ₪ לחודש בנוסף להסדרת הוצאות מדור וזמני שהות. במסגרת ההליך הוצגו טענות מפורטות על ההכנסות והשכר של הצדדים, הוצאות הקטינה, שכר דירה, והוצאות אחזקת דירות מדור של שני הצדדים. המבקש טען כי נושא ברוב ההוצאות לבדו מאז מועד הקרע, ועבודתו הושפעה ממלחמה ומחל"ת. המשיבה טענה כי המבקש מסתיר הכנסות וכי הוצאותיו עצמן מנופחות, ושאני נושאת בהוצאות צורכי הקטינה התלויות בשהות. נקבע כי הדין האישי החל על הצדדים הינו חוק הכנסיות המזרחיות, הקובע כי חיוב המזונות מוטל בעיקר על האב בהתאם ליכולתו הכלכלית, תוך התחשבות ביכולת האם. כל זאת בשים לב לעיקרון השוויון המגדרי שנמצא בפסיקה עדכנית גם לגבי בני עדות נוצריות. בית המשפט בחן את נתוני ההכנסות, הזמנים בהם שוהה הקטינה אצל כל אחד מההורים, והוצאות המשפחה המוערכות. נקבע כי צרכי הקטינה התלויים בשהות הוערכו ב-1,600 ₪ לחודש וצרכים שאינם תלויי שהות ב-600 ₪ נוספים, ויחד 2,200 ₪. הכנסתו החודשית של המבקש הוערכה ב-21,000 ₪ נטו, ושל המשיבה ב-14,880 ₪ נטו, כשהיחס הוא כ-58% למבקש ו-42% למשיבה. זמני השהות מוסדרים כך שהקטינה שוהה כ-30% מהזמן אצל המבקש ו-70% אצל המשיבה. לפיכך, נקבע כי המבקש ישלם מזונות זמניים בסך 2,650 ₪ לחודש כולל מדור, החל ממועד התובענה, בתוספת חוב עבר שיידרש לפרוע בתשלומים שווים. שני ההורים ישאו בחלקים שווים בהוצאות חריגות של החינוך והבריאות שמעל 100 ₪. בנוסף, כל קצבה שמשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינה תועבר למשיבה. זמני השהות ימשיכו להתקיים כפי שהיו עד כה, תוך שהורה משפטית תגיש תסקיר בתוך 90 יום ותמליץ על עניינים מהותיים הקשורים לקטינה.

תוצאה: המבקש מחויב לשלם מזונות זמניים בסך 2,650 ₪ לחודש כולל מדור עבור הקטינה, במקביל להמשך שילוב זמני השהות הנוכחיים, והסדרים להוצאות חריגות בחינוך ובריאות. חוב העבר ישולם בתשלומים, וההליך ימשך עם הכנת תסקיר מנהלי לסידורי השהות בענין הקטינה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן בסכסוך גבוה בין הורים לילד קטן, הנוגע לסוגיות רבות הכוללות מסגרת חינוכית של הקטין, הזדמנויות פעילות והשתתפות בזמני שהות עם האב. האם עברה עם הקטין ללא אישור, רישמה אותו באופן חד צדדי לבית ספר בניגוד להחלטות קודמות, ומנע האב ממפגשים עם הקטין. במהלך ההליכים הופיעו עדויות על חשיפה גבוהה של הקטין למתח משפחתי, לטרדות רגשיות ולחשש מאלימות מצד האב, אך לאחר חקירות לא נמצאו ראיות מוצקות לאלימות. הקטין פיתח דינמיקה של פחד והתנגדות כלפי האב, שכללה טענות על אלימות ואשמות נוספות, שגם הוקלטו בבית המשפט והצביעו על פגיעה רגשית עמוקה. ועדות טיפוליות והאפוטרופוס המליצו לממש מפגשים במסגרת מרכז קשר מוגן והפניה לטיפול רגשי במשפחה. האם התנגדה בשלב מסוים לעצם קיומו של טיפול בית הספר ונקטה בהתנהלות חוסמת כלפי שיתוף פעולה בנושא זמני השהות והקשר עם האב. האב הגיש בקשות לביטול או הפחתת מזונות בטענה לניכור הורי מצד האם, ובהן ציין כי הקטין לא זוכה בקשר ראוי עם משפחתו מצד האב ונאלץ להוציא הוצאות נוספות. בית המשפט מצא כי מתקיים מקרה חריג של ניכור הורי קשה, בו האם היא הגורם המונע קשר בריא בין האב לקטין. לפיכך, הוחלט על הפחתה של 30% במזונות למען עידוד שיתוף פעולה וניהול התהליך הטיפולי במרכז קשר. בתחילת תהליך מרכז הקשר התגלו קשיים רבים מצד הקטין וההורים, אך היה שיפור במצב בית הספר ובקשר בין האב לקטין. עם זאת, האם נותרה עם קושי לשתף פעולה ולכבד את גבולות המרכז. נקבע כי אם יוגש אישור חיבור ושיתוף פעולה מצד האם, ניתן יהיה לשקול שינוי נוסף בתשלומים. הצדדים לא היו מיוצגים משפטית ונרשמו הוצאות בהיקף של 2,000 ש"ח לטובת האב.

תוצאה: בית המשפט קבע כי יש הפחתה זמנית של 30% במזונות לאב שיופקדו בקופת בית המשפט עד להוכחת שיתוף פעולה מלא של האם בתהליך הטיפולי ובמרכז הקשר, ואישר המשך מעקב ותמיכה טיפולית למען שיפור מצב הקטין וחידוש קשר תקין עם האב. בקשת אב לביטול מלא של המזונות נדחתה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: פסק הדין ניתן בבית משפט לענייני משפחה בעיר חיפה במסגרת התיק מס' ת"ג 84551-11-25, שבו התוקן תביעה נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטת הילה גורביץ עובדיה דנה בתיק במסגרת השיפוט המשפחתי. פסק הדין מתייחס לסוגיות משפטיות הנוגעות למשפחה, כאשר עיקר הדיון התמקד בטיפול בענייני התביעה שהוגשו כנגד הרשויות הממשלתיות. ההחלטה ניתנה ביום י"א בסיוון תשפ"ו, ה-27 במאי 2026, והיא כוללת התייחסות עניינית לסוגיית הסמכויות והחובות המשפטיות של הצדדים המעורבים. בכל התהליך נשמרו זכויותיהם של המעורבים, ודגש הושם על התנהלות הוגנת והולם של בית המשפט בבחינת הטענות.

תוצאה: בית המשפט הוציא החלטה בנוגע לתביעה שהוגשה, תוך מתן הכרעה משפטית בסוגיית העניינים המשפחתיים שהועלו בהתדיינות, עם שמירה על זכויות הצדדים המעורבים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: בית משפט לענייני משפחה בחיפה דן במחלוקת בין בעל מגרש ובין מחזיקי הבית הקדמי עליו נבנה קיר/חומה שהפריד בין שני חלקי המגרש. בהליך קודם נקבע כי הנתבעים יוסדו דרך גישה סלולה ובטוחה, ברוחב של 5 מטר לפחות, שתאפשר מעבר רגלי מונגש לבית התובע, שגר בקומה התחתונה של הבית האחורי. הנתבעים בנו קיר מונע מעבר כלי רכב וזאת לשם הגנת קטינים המתגוררים בחצרם. לאחר אי ביצוע ההוראה כפי שנקבע בפסק הדין, התובע הגיש תובענה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. במהלך ההליך מונה מומחה מהנדס לבחון את אופן היישום, שהציע פירוק שער, יציקת רמפה או מדרגות להנגשה מהפתח שנפרץ בקיר/חומה אל שטח התובע. הנתבעים הסכימו להמלצות למעט פירוק השער, אותו התחייבו לא להשאיר נעול ולהעביר מפתח לתובע. התובע טען כי חוות הדעת לא מתחשבת בדרישות הנגישות למוגבלי תנועה ושאינה עומדת בסטנדרטים הקבועים בתקני הנגישות של מוסדות ציבור, אף שהובהר כי תקן זה אינו חל על בתים פרטיים, וכי נדרשת הנגשה גם לכסא גלגלים בשל ביקור חבר קרוב המגיע בכיסא גלגלים. הנתבעים טענו כי יש ליישם את ההוראה כמעבר רגלי בלבד להשלים את המהלך במהירות, ושהתקן לצורך הנגשת בית פרטי שונה. בית המשפט קבע כי ההוראה בפסק הדין מחייבת מעבר רגלי בלבד, ושהתקן הנגישות לתקנים ציבוריים אינו חל במקרה זה. הועלתה טענה כי התובע לא הוכיח צורך בהנגשה לכיסא גלגלים דרך הדרישה בפס"ד. בית המשפט דחה את בקשת התובע למינוי מומחה נגישות נוסף או חוות דעת משלימה, ותמך בחוות דעת מהנדס המומחה. הורה על השלמת ביצוע ההנגשה בהתאם להמלצות המומחה תוך אי נעילת השער והעברת מפתח אותו לתובע. התובע חויב בהוצאות משפטית בסך 10,000 ש"ח. הוגדר שאכיפת הוראה זו אינה חייבת הליך ביזיון בשל מחלוקת פרשנית באופיה ובהבהיר כי הליך ביזיון מתאפשר רק כאשר הוראה ברורה וחד משמעית לא מיושמת.

תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת התובע להרחבת דרישות הנגישות מעבר לאמור בפסק הדין הקודם, קבע כי חובה על הנתבעים להשלים הנגשה למעבר רגלי בלבד לפי חוות דעת המומחה, ומתיר להם להשאיר שער אך ללא נעילה תוך העברת מפתח לתובע, וחייב את התובע בהוצאות משפט.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: בית משפט לענייני משפחה בחיפה דן בתיק שנפתח בין מקונן לבין היועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה שניתנה על ידי כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה בתאריך י"א סיוון תשפ"ו מתארת התייחסות משפטית מסוימת שהוצגה במעמד הדיון. לטקסט המסופק לא צורף פירוט נוסף או ניתוח מעמיק של טענות הצדדים או של ההחלטה הסופית. ההחלטה משקפת הליך משפטי בענייני משפחה, אך אין בתיעוד המשוער מידע נוסף לגבי נושא התיק, טיעונים משפטיים ספציפיים, או השלכות פסק הדין מעבר לציון השופטים והתאריך.

תוצאה: פסק הדין ניתן ומאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה בחיפה בתיק הנדון, ללא פירוט נוסף לגבי תוצאת ההחלטה המשפטית.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: פסק דין זה נוגע לתביעה שהוגשה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בבקשה לאישור הסכם לחלוקת עיזבון, ביטול מינוי כונס נכסים ומינוי כונס נכסים חיצוני, בין אחים בנוגע לזכויות בדירת עיזבון שירשו מהוריהם. התובעים ונתבע 1 הם אחים, ובעקבות מחלוקות רבות, כולל משיכות כספים מהעיזבון, וכשלי שיתוף פעולה בין הצדדים, הורה בית המשפט על מינוי כונסי נכסים חיצוניים לרישום הזכויות. פסק דין קודם חייב את הנתבעים בתשלום לסכומים מסוימים כולל ריבית, והסכים כי התמורה לרכישת זכויות הנתבעים תהיה כ-1,070,000 ש"ח, עם אפשרות התובעים לרכוש את הזכויות אם התשלום לא יבוצע במועד. הנתבעים טענו כי המועד לתשלום הוא מתאריך רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ולא מהפס"ד, כהסכמה לשם לקיחת משכנתא, אך בית המשפט קיבל את עדויות הצדדים וקבע כי טענה זו לא תועד ופורשה נכון כי מועד התשלום נקבע מיום הפס"ד ולא מיום הרישום. עוד נקבע כי ההסכמה בין הצדדים היא שהתמורה תשולם תוך 45 יום מיום הכתיבה, עם קיזוז חובות והתחשבנויות בין הצדדים בהתאם לפסיקות קודמות. הוחלט שהעברת הזכויות לא תיעשה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון בשל חוסר הסכמות. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים בנוגע לחוסר שיתוף פעולה ולהסכמות על המועד לתשלום, וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו מבלי להטיל הוצאות או שכר טרחה על הנתבעים. בנוסף, בית המשפט הורה על ניקוי הדירה באחריות התובעים. הזכויות נרשמו כנדרש אך התמורה טרם שולמה.

תוצאה: בית המשפט קיבל את התביעה לאישור הסכם חלוקת העיזבון על פי ההסכמות מיום 04/12/2023 וקבע כי התמורה לרכישת זכויות הנתבעים תשתלם תוך 45 יום, דחה את טענות הנתבעים בנוגע למועד התשלום וטען לחוסר שיתוף פעולה, והורה שכל צד יישא בהוצאותיו ללא חיוב בהוצאות לצד השני.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: המנוחה נפטרה והשאירה עזבון הכולל מספר יורשים – המבקש, המשיבים ונכדו (המתנגד שאביו, בן המנוחה, נפטר לאחריה). המבקש, בנו של המנוחה, הגיש בקשה למתן צו קיום צוואה, והמתנגד הגיש התנגדות בטענה כי המנוחה לא הייתה כשירה לצוות ושהנאשם אינו זכאי לחלק בעזבון מכיוון שנושל בשל סכסוכים משפחתיים והשפעות בלתי הוגנות על המנוחה. המתנגד הוא נכד המנוחה וטען כי בשל ההדרה של אביו מהעזבון יש לו אינטרס עכשווי לעתור בהתנגדות. המשיבים טענו כי למתנגד אין מעמד משפטי (זכות עמידה) שכן צוואת אביו, שניתנה לאחר מותה של המנוחה, קבעה שאמו של המתנגד היא היורשת הבלעדית של עזבון האב, ולכן למתנגד אין זכות לרשת את הצוואה באופן ישיר או עקיף. טענות אלו ביססו על כך שהמונח “מעוניין בדבר” מחייב קיום זכות ריאלית בעזבון, והמתנגד טען לזכות עתידית בלבד, שאינה מאפשרת לו להגיש התנגדות בפועל. ביהמ"ש בחן את הטענות, סימך על פסיקה קודמת (הלכת עאסי) וקבע כי המתנגד אינו נחשב "מעוניין בדבר" שכן זכותו מוגבלת להורשה עתידית ואיננה קיימת עדיין, וכן כיוון שהצוואה כללה חריגים שהודרו ממנו. המשמעות היא כי לאור חוסר זכות העמידה, ההתנגדות נמחקה והבקשות לעיון במסמכים נדחו. בנוסף, נמתחה ביקורת על המתנגד בשל חוסר גילוי מלא וטיפול לא ראוי בהליך, ולכן חויב בהוצאות משפט העומדות על סכום של 17,000 ₪ למשיבים. על כן, ביהמ"ש דחה את ההתנגדות לצו קיום הצוואה שהוגשה נגד צוקיימה והורה לסגור את ההליכים.

תוצאה: בית המשפט קבע כי המתנגד אינו "מעוניין בדבר" ואין לו זכות עמידה להגיש התנגדות לצו קיום הצוואה, ולכן דחה את התביעה וההתנגדויות שהגיש, ביטל את הליכי הטענות הקשורים וזיכה את המשיבים. המתנגד חויב בהוצאות משפט בגין התנהלותו.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: התביעה הוגשה בבית משפט לענייני משפחה בחיפה, ובמרכזה טענה של התובע כי במהלך ניהול מסעדה שבבעלות אב המשפחה נוצר הסכם בעל פה המעביר לו מחצית מהזכויות בנכס מסחרי במקרקעין, לאחר שהתובע שילם חובות של האב לנושים ותחזק את הנכס. התובע טען כי ההסכם היה ברשות כל בני המשפחה ושהמנוחה, אימם, לא כללה את המקרקעין בצוואתה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי לא היה הסכם העברת זכויות ושכל הילדים סייעו לניהול העסק יחד. התובע העיד כי נכנס כשותף בשנת 1993 ושילם חובות לבנק, לעירייה ולרשות מקרקעי ישראל, אך לא רשם את הזכויות על שמו, מטעמים משפחתיים. בית המשפט בדק את עדויות הצדדים והתובע לא הצליח להוכיח קיום הסכם בעל פה להעברת זכויות בנכס ללא מסמך בכתב, כנדרש בסעיף 8 לחוק המקרקעין. דרישת הכתב היא דרישה מהותית שלא ניתן לוותר עליה, ורק במקרים נדירים של "זעקת ההגינות" ניתן להתיר חריגה, אולם כאן לא נמצאו נסיבות כאלה. בית המשפט קבע כי תשלומי התובע מהווים הלוואות או סיוע בניהול העסק בלבד ולא רכישת זכויות במקרקעין. כמו כן, העובדה שהאם לא כללה את המקרקעין בצוואתה אינה משנה את המצב המשפטי. לבסוף, בית המשפט דחה את התביעה לסעד הצהרתי אך הכיר בתביעה כספית של התובע כלפי עזבון האב בגין תשלומים מסוימים שנעשו, והורה לתובעים ונתבעים לשלם לתובע סכומים בעקבות חיובים ששולמו לחלק מהנושים, במידה המתאימה לחלקו בירושה. בהתאם לכך, לא ניתנו הוצאות לצדדים ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.

תוצאה: התביעה לסעד הצהרתי לבעלות במקרקעין נדחתה; התביעה הכספית להחזר תשלומים מסוימים התקבלה במידה מוגבלת, תוך חיוב היורשים בתשלום התואם לחלקם; לא הוצאו הוצאות משפט.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה