מדינת ישראל נ' עוזי סמפסון

 הנאשם זכאי מחמת הספק.

כתב האישום:

על פי עובדות כתב האישום ביום 4.8.17 נהג הנאשם, בכביש מס' 4 תוך שהוא עושה שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות תעבורה.

הנאשם כפר באשמה ונשמעו ראיות הצדדים.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

אין מחלוקת כי יחד עם השוטר שביצע האכיפה היה בניידת מתנדב משטרתי.

אין מחלוקת כי השוטר שנהג בניידת אכף העבירה.

אין מחלוקת כי ברכב הנאשם ישבה אותה העת בתו של הנאשם במושב הקדמי.

במחלוקת:

האם הנאשם אחז בידו טלפון נייד, סמוך ללחיו הימנית, במהלך נהיגתו.

ראיות התביעה:

מטעם התביעה העיד רס"ר יואב יחיאל עורך הדו"ח, אשר הגיש את הדו"ח (ת/1), על גביו פורטו נסיבות האירוע ותגובת הנאשם.

מעדותו של עד זה עולה כי בהיותו בנהיגה בניידת סמויה הבחין בנתיב הימני, מבין שלושה נתיבים, כי הנאשם אוחז בכף ידו הימנית מכשיר טלפון נייד בצבע שחור בגובה פניו, סמוך ללחיו הימנית.

עד התביעה ציין בדו"ח כי ראה בבירור את העבירה כשהסתכל אל רכבו של הנאשם, דרך החלון הימני הקדמי שבצד הנוסע בניידת בה נהג.

לטענתו הבחין כי מכשיר הטלפון הנייד נמצא בידו הימנית של הנאשם, סמוך ללחיו הימנית.

העד ציין בעדותו בבית המשפט כי הבחין בביצוע העבירה תוך כדי נהיגתו בניידת סמויה והסביר כי במהלך הנהיגה הסיט את מבטו מהכביש לכיוון ימין, אל עבר רכבו של הנאשם ועד שהגיע במקביל לרכבו (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 14-17).

העד המשיך וסיפר בעדותו כי כרז לנאשם לעצור את רכבו בצד וכי שמר על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם.