מדינת ישראל נ' סנקר

1.ביום 14.8.17 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה.

בעת המענה לכתב האישום הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ועל כן התיק נקבע לשמיעת הראיות.

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו על פי כתב האישום.

2.בעת המענה לכתב האישום טען הנאשם כי נהג במשאית גרר עליה הועמס רכב אחד בלבד. לצורך אבטחת הרכב הציב מול גלגלי הרכב הקדמיים סטופרים, הרכב נשאר מחובר לכננת ובנוסף חוברו שתי רצועות לצד ימין של הרכב, כמו כן הרכב היה כאשר בלם היד משוך ובהילוך.

לטענת הנאשם מדובר בקשירה טובה ומספיקה על פי ניסיונו והובלת המטען היתה בטוחה.

3.בעת שמיעת הראיות העיד מטעם המאשימה רס"ר ארז פלקר אשר אכף את ביצוע העבירה ומטעמו הוגשה הודעת תשלום הקנס אשר סומנה כ- ת/1

עד המאשימה חזר על האמור בדו"ח שרשם ואשר נמסר לנאשם, וכאשר נשאל בחקירתו הנגדית כיצד היה צריך לקשור את הנגרר, השיב כי רכב הנגרר צריך להיות קשור משני צדדיו על מנת שלא יעוף לאחד מהצדדים, וכאשר נשאל על ידי בית המשפט האם משהו מהמטען עף, השיב בשלילה.

עוד נשאל האם כל אמצעי הבטיחות שנקט הנאשם לא הספיקו, השיב כי אילו היו סטופרים היה מציין אותם.

4.הנאשם בעדותו חזר על דבריו בעת המענה לכתב האישום, וכן על דבריו כפי שנרשמו בעת רישום הדו"ח, וציין כי הרכב היה מאובטח כמו שצריך באמצעות שתי רצועות בגלגל האחורי, כבל כננת מקדימה, בחזית סטופרים, בלם יד והילוך ראשון, ובסך הכל שישה אמצעי אבטחה.

בחקירתו הנגדית הוסיף ופרט את המשקל אשר יש בכח הרצועות וכבל הכננת לקשור – 2.5 טון ו-10 טון. הנאשם ציין כי קצין הבטיחות בחברה מסביר את הנהלים מידי חודש והשיב כי אין הגדרה מסויימת לאופן הקשירה, וכי לא מדובר במשטח אלא ברכב ואי אפשר להעביר רצועה על הגג ולמתוח אותה וכי האמצעים בהם נקט היו מספקים.

5.כאשר הוצגו לנאשם בחקירתו נהלי משרד התחבורה, הבהיר כי נהלים אלה אינם מתייחסים למטען שהוא למעשה רכב הנגרר על המשאית, אלא למטענים מסוג אחר והבהיר כי הוא עוסק בהובלת כלי רכב ולא מטענים.

ההנחיות כאמור הוצגו והוגשו מטעם המאשימה וסומנו כת/2.