מדינת ישראל נ' איתי איבן

הנאשם זכאי מחמת הספק.

1.ביום 13.12.17 נרשם לנאשם דוח שעניינו אחיזה בטלפון נייד תוך תנועת הרכב. ע"פ האמור בדוח (ת/1) הנאשם נצפה נוהג בכביש 20 לדרום בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבי נסיעה, כאשר הוא אוחז על גלגל ההגה טלפון שחור. בעבירה הבחין עד התביעה (להלן – "המתנדב") בשעה שרכב במקביל לרכב הנאשם מימינו והבחין בעבירה מבעד לחלון הנוסע. בת/1 נרשם גם כי ברכב הנאשם ישבה נוסעת. הנאשם לא חלק על כך שנהג בזמן ובמקום האמורים בת/1. הוא חלק על כך שהחזיק טלפון נייד בעת תנועת הרכב. לדברי הנאשם מכשיר הטלפון ניצב בעת העבירה במקום המיועד להנחת כוס קפה ברכב.

2.במסגרת פרשת התביעה העיד המתנדב. במסגרת חקירתו הנגדית של המתנדב הטיח בו הנאשם " ..אתה צעקת על אימא שלי ועליי. לי אין טלפון שחור". המתנדב ציין כי לא צעק וכי לא הייתה לו סיבה לצעוק, וודאי לא תוך כדי רכיבה. הנאשם חזר והטיח במתנדב כי לא החזיק טלפון ביד . גרסת המתנדב שדבק באמור בת/1 – לא השתנתה.

3.במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשם ואמו שהייתה עמו ברכב במועד העבירה. הנאשם ציין כי במועד העבירה החזיק את ההגה בשתי ידיים ולא עבר את העבירה המיוחסת לו. הוא אישר, בחקירה נגדית, כי יתר פרטי הדוח נכונים זולת הפרט לפיו אחז בטלפון תוך תנועת הרכב. לדברי הנאשם כאשר ציין בחקירת המתנדב "לי אין טלפון שחור" התכוון לומר כי לא החזיק בטלפון. מכל מקום, הנאשם ציין כי הטלפון ברכבו מונח במקום המיועד לספל קפה והשליטה בו נעשית באמצעות מסך ברכב. הנאשם אישר כי לא ידועה לו כל סיבה שהשוטר יטפול עליו אשמת שווא. עוד ציין כי עובר לעצירתו על ידי השוטר הבחין בשני שוטרים נוסעים מאחוריו. כאשר נעצר היו בזירה 2 השוטרים . הנאשם אישר כי לא חקר את המתנדב בעניין הימצאות שוטר/ מתנדב נוסף בזירה וכי לא ציין פרט זה בכפירתו.

4.אמו של הנאשם העידה להגנתו עד שלב מסוים בו החליטה, על דעת עצמה, כי אינה מעוניינת עוד להשיב לשאלות בחקירה נגדית. מדבריה, עד לסיום עדותה, עולה כי הנאשם לא נסע בנתיב השמאלי כפי שצוין בת/ אלא בנתיב המרכזי. עוד עולה מעדותה כי "לא היה שימוש בטלפון כלל" אם כי העדה הבהירה כי באומרה "שימוש" כוונתה "ללחוץ על הירוק ולדבר" ; נתון אשר כשלעצמו אינו שולל את גרסת המתנדב לפיה הנאשם אחז בטלפון בידו. כך או כך, הוסיפה העדה כי מכשיר הטלפון הנייד של הנאשם היה כבוי; טענה שהנאשם לא העלה. בשלב מסוים בחקירתה הודיעה העדה כי אינה מעוניינת עוד להמשיך ולהשיב לשאלות.

דיון והכרעה

5.גרסת הנאשם לפיה לא אחז בטלפון תוך תנועת הרכב לא נסתרה ולא הוכח כי נפלו בה פגמים המצדיקים לגרוע ממשקלה.

6.לטעמי אין לתת משקל ממשי לגרסת אמו של הנאשם. האם העידה על עצמה כי הייתה לאחר בדיקה רפואית קשה. הנאשם בתגובתו לרשום ת/1 ציין כי אמו אינה חשה בטוב. ייתכן ועל רקע זה ניתן להסביר את הפער בין גרסת האם לגרסה המשתקפת מעדות הנאשם והשוטר, בכל הנוגע לנתיב בו נסע הנאשם לפני שנעצר, ליכולת לזהות את רוכבי האופנוע כשוטרים ועוד. מטעם זה יש קושי לתת משקל לטענת אמו של הנאשם לפיה לא נעשה כל שימוש בטלפון עובר לעבירה וכי הטלפון היה כבוי, מה עוד שהנאשם לא טען, כאמור, כי הטלפון היה כבוי. כאמור, בשלב מסוים החליטה אמו של הנאשם לא להוסיף ולהשיב לשאלות בחקירה נגדית. סירוב לא מנומק זה להעמיד את אם הנאשם להמשך חקירה נגדית פוגם מהותית ביכולת לסמוך ממצאים על גרסת אם הנאשם.

7.גרסתו של הנאשם בהליך הייתה כי לא החזיק בטלפון הנייד בעת תנועת הרכב. לדידו לא צורך בכך עקב יכולתו לשלוט בשיחות נכנסות ויוצאות מפאנל ברכבו. אמת, גרסת המתנדב הותירה רושם חיובי ואמין. שוכנעתי כי למתנדב לא הייתה סיבה להתנכל ללא הצדקה לנאשם אם לא היה משוכנע כי הלה עבר לפניו עבירה. מאידך, גרסת הנאשם הייתה אף היא עקבית ולא התגלו בה סתירות או פרכות באופן הגורע ממשקלה. אוסיף, כי הסתירות בין גרסת הנאשם לגרסתה של אמו אינן נוגעות לשאלה אם הנאשם החזיק בטלפון בעת תנועת הרכב כפי שיוחס לו בת/1. לאור כל האמור, לא אוכל לומר כי לא נותר ספק בשאלה אם הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בת/1. מן הספק רשאי הנאשם ליהנות.

ניתנה היום, 18 18 יולי 2018, במעמד הצדדים