תת"ע 3239-12-15 מדינת ישראל נ' אזולאי סיגלית

הנאשמת זכאית מחמת הספק.

1.לנאשמת נרשמה הזמנה לדין שעניינה התרת נהיגה לבלתי מורשה מבלי שיש לו, או לאחר, פוליסת ביטוח כדין. על פי האמור בהזמנה לדין, התירה הנאשמת לבנה, דניאל ( להלן: דניאל) בעת שזה לא היה מורשה לנהיגה לרכב על קטנוע הרשום על שם הנאשמת במשרד הרישוי. הנאשמת כפרה במיוחס לה. לדבריה, דניאל הוא שהונה אותה ורשם את האופנוע על שמה ללא ידיעתה או הסכמתה ותוך שימוש פסול בתעודת הזהות שלה שאותה קיבל בתואנה של צרכי עבודה.

2.במסגרת פרשת התביעה הוגש תע"צ רישיון נהיגה ובעלות בקטנוע וכן הוגשה ההזמנה לדין שנרשמה לדניאל בגין נהיגה כבלתי מורשה; עבירה שלגביה הסתיימו ההליכים. במסגרת פרשת התביעה העידו 2 עדי תביעה: אדיר בוזגלו ועידן כהן. אדיר בוזגלו הוא שוטר שיחד עם אחרים אכף את העבירה של נהיגה כבלתי מורשה בעניינו של דניאל. לטענת מר בוזגלו כאשר שאל את דניאל למי שייך הקטנוע השיב לו האחרון כי הוא "שלו אבל רשום על שם אימא שלו" ( ע' 7 ש' 27; ההדגשות אינן במקור). בהגיעו לתחנת המשטרה שוחח עד זה עם הנאשמת בטלפון. העד ציין " שאלתי היכן הקטנוע שלה היא מסרה לי שהוא אצל בנה דניאל. שאלתי אם היא יודעת שאין לו רישיון נהיגה והיא אמרה שהיא גילתה רק הבוקר שאין לו רישיון ועדיין נתנה לו את הקטנוע, הוא היה צריך להגיע לעבודה" ( ע' 8 ש' 7-9). לנאשמת נמסר כי עליה להגיע לתחנת המשטרה. בעדותו ציין העד כי לא קדם לשיחה חשד נגד הנאשמת. כבר עתה ייאמר כי בדוח הפעולה בו תיעד העד את פעולותיו לרבות תוכן שיחתו עם הנאשמת לא צוין מועד הגעתו של העד לתחנת המשטרה, מועד קיום שיחת הטלפון עם הנאשמת ומועד רישום השיחה.

3.לאחר שהנאשמת הגיעה לתחנת המשטרה פגשה בעד התביעה עידן כהן שרשם לה ההזמנה לדין נשוא דיון זה. בתום ההזמנה לדין נרשמה תגובתה של הנאשמת הזהה בעיקרה לזו שציין עד התביעה מר בוזגלו כאשר לא ברור איזה שיח, אם בכלל, קדם לתגובה זו המיוחסת לנאשמת.

4.במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשמת ודניאל. לטענת הנאשמת, דניאל הוליך אותה שולל בכך שרשם על שמה את הקטנוע ולדבריה לא ידעה כי הקטנוע רשום על שמה ולא ידעה על הפעולה שביצע דניאל על מנת לרשום את הקטנוע על שמה. היא הכחישה כי הגיבה כפי שטענו עדי התביעה שהגיבה. לדברי הנאשמת היא ידעה כמובן על קיומו של קטנוע המצוי בשימושו של דניאל אך " לא ידעתי שזה על שמי" ( ע' 10 ש' 19). לדבריה, נמנעה מלהגיש נגד דניאל תלונה במשטרה על מנת שלא לסבכו.

5.דניאל העיד כי זייף את חתימת אמו ועשה שימוש בתעודת הזהות שלה, אותה קיבל בתואנת שווא, על מנת לרשום את הקטנוע על שמה וזאת ללא ידיעתה או הסכמתה ("היא אפילו לא ידעה שזה רשום על שמה" ( ע' 13 ש' 10)). הוא סיפר כי הכין את הקרקע לרכישת האופנוע ורישומו של שמה בכך ששיקר לאמו ואמר לה כי קיבל רישיון ( ע' 14 ש' 1). במהלך עדותו סיפר דניאל כי ביקש מן הנאשמת ת"ז על מנת לבטח את הקטנוע ונענה בשלילה. הוא נשאל אם לא היה בבקשתו זו כדי להדליק אצל הנאשמת "נורה אדומה" והשיב בשלילה (ע' 14 ש' 20-23). עם זאת, דניאל ציין כי הנאשמת ידעה על היותו בלתי מורשה בבוקר היום שבסופו נתפס נוהג על ידי עד התביעה מר בוזגלו אולם באותה נשימה הוסיף ואמר כי הנאשמת "לא ידעה שהאופנוע קשור אליה" ( ע' 15 ש' 2).

ב"כ המאשימה טענה בסיכומיה בין היתר כי העובדה שדניאל ביקש מן הנאשמת את תעודת הזהות על מנת לבטח את האופנוע שהיה לכאורה שייך לו מלמדת על כך שהנאשמת ידעה על כך שהאופנוע רשום על שמה שאם לא כן – מדוע היה עליה למסור את תעודת הזהות שלה לצורך עריכת ביטוח על שמו של דניאל שהחזיק במועד הרלוונטי תעודת זהות משל עצמו.

דיון והכרעה

6.כאמור החלטתי לזכות את הנאשמת מן המיוחס לה וזאת מחמת הספק בנוגע לידיעתה אודות היותה הבעלים הרשום של הקטנוע. להלן אפרט את טעמיי הזיכוי בהרחבה:

7.מחומר הראיות עולה כי קיימים שתי דרכים אפשריות להרשעתה בדין של הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בהזמנה לדין. דרך ראשונה מבוססת על האמרות שאמרה, לטענת עדי התביעה, הנאשמת בפניהם וכפי שהועלו על הכתב בדוח הפעולה ובהזמנה לדין. הדרך השנייה, מבוססת על ידיעת הנאשמת כי דניאל היה בלתי מורשה עובר לרכיבה שהובילה לרישום הזמנה לדין נגדו בעבירה של נהיגה כבלתי מורשה וכי העובדה שדניאל ביקש מן הנאשמת את תעודת הזהות שלה על מנת לבטח את הקטנוע שלכאורה היה אמור להיות רשום על שמו היה אמור לעורר חשד ממשי של הנאשמת כי המציאות שונה מזו שתיאר דניאל והימנעותה של הנאשמת מלבדוק עניין זה עד תום מהווה "עצימת עיניים" בסוגיית בעלותה בקטנוע השקולה לידיעה של ממש. להלן אבחן כל אחת מן הדרכים דלעיל ואראה כי אין בהן כדי לבסס נגד הנאשמת את העבירה המיוחסת לה.