"צלילה חופשית" אינה "צלילה" המחייבת היערכות כאמור בתקנות הנמלים

בפתח פסק הדין וכמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 אני מורה על זיכוי הנאשם.

1. פתח דבר ועיקרי טענות הצדדים

    

   1. מקורו של כתב האישום הוא בדו"ח שניתן לנאשם המייחס לו צלילה מבלי שנמצא בעת הצלילה בכלי השיט אדם המוסמך להושיטו כדין – עבירה לפי תקנה 71א לתקנות הנמלים (בטיחות השיט) התשמ"ג-1982. על הנאשם הושת קנס מינהלי קצוב ומשבחר להישפט הובא העניין בפני.

       

   2. עובדות כתב האישום מתייחסות לכך שביום 23.1.2013, בים התיכון מול חוף הרצליה צלל הנאשם מסירת נוסעים במי הים, מבלי שנמצא בכלי השיט, בעת הצלילה אדם המוסמך להשיטו כדין. מעדות השוטר מטעם המאשימה נלמד כי האירוע אליו התייחס כתב האישום נעשה במרחק כ – מחוף הים.

       

   3. עיקר טענת הנאשם היא כי לא עסק בפעילות צלילה הנכנסת לגדר התקנות. הנאשם הבהיר כי לא עסק בצלילה עם מיכלים ומשכך אין מדובר ב"צלילה" המוסדרת על פי דין. עוד הוסיף הנאשם, בהגינותו, כי עסק ב"צלילה חופשית" הנקראת גם "דיג בעצירת נשימה" המוגבלת מעצם טבעה למשך הזמן המוגבל בו קיבולת הריאות מאפשרת שהיה תחת המים. הנאשם וכן עד מומחה מטעמו בתחום הצלילה טענו כי יש להחיל על התקנות את הגדרת הצלילה היחידה המופיעה בחקיקה והיא ההגדרה בחוק הצלילה הספורטיבית, התשל"ט – 1979 (להלן: "חוק הצלילה הספורטיבית"). בהתאם להגדרת חוק הצלילה הספורטיבית – "צלילה" מיוחדת אך ורק למצבים בהם נעשה שימוש באביזר נשימה מלאכותי.

       

   4. הנאשם הפנה לכך שלו היה מגיע למקום עם קיאק – הרי אין ספק שלא היו חלות עליו מגבלות התקנות. לכך השיב השוטר מטעם המאשימה כי הדבר נכון אך ורק מכיוון שהתקנות מתייחסות לצלילה מכלי שיט העולה שגודלו עולה על ומשכך – אינן חלות על "צלילה" מקיאק.