תקופת פסילתו של נמרודי מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית תימנה מיום התפטרותו

           המערער הורשע בפסק-דין חלוט, בין היתר, בעבירות הפוסלות אותו לפי הדין מלהתמנות לדירקטור בחברה ציבורית למשך חמש שנים (להלן: תקופת הפסילה). המערער מבקש מבית-משפט זה לקבוע, כי מניין תקופת הפסילה החל במועד מסוים, לפני שניתן פסק-הדין המרשיע. האם בית-המשפט מוסמך לקצר את תקופת הפסילה; אם כן, מהו המועד ממנו נמנית תקופת הפסילה והאם קיים טעם קונקרטי המצדיק סטייה ממועד מניית תקופת הפסילה? אלו השאלות העומדות להכרעתנו בערעור זה.

העובדות הצריכות לעניין

1.        ביום 21.10.1999 שלח המערער מכתב לשתי החברות הציבוריות, מעריב החזקות בע"מ ומעריב הוצאות מודיעין בע"מ, בהן כיהן כיושב-ראש הדירקטוריון, ובו בקשה למנות לו ממלא מקום, וזאת לאור חקירה משטרתית שהתנהלה נגדו באותה העת.

2.        ביום 23.11.1999 המערער נעצר לחקירה.

3.        ביום 26.12.1999 כנגד המערער הוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום (ת".פ 40450/99), המייחס לו תשע פרשיות, אשר בכללן עבירת ניסיון לקשור קשר לרצוח אדם; מתן שוחד; פעולות הדחה בעדות; הדחה בחקירה; הטרדת עד ועבירות נוספות, בהן גם העבירות הפוסלות. 

4.        ביום 9.2.2000 הורה בית-המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

5.        ביום 25.6.2000 שלח המערער הודעת התפטרות מתפקידיו כמנכ"ל, יושב-ראש דירקטוריון או דירקטור בחברות הנזכרות לעיל ובכל אחת מחברות הבנות שלהן. הודעתו נומקה בכך, שב"נסיבות שנוצרו אינני יכול למלא את תפקידי".

6.        ביום 4.3.2001 שוחרר המערער מן המעצר.

7.        ביום 11.10.2001 הורשע המערער בעבירות של שיבוש מהלכי משפט; מרמה והפרת אמונים בתאגיד; הטרדת עד; ורישום כוזב במסמכי תאגיד. ההרשעה הייתה בעקבות הסדר טיעון, שמכוחו תוקן כתב האישום והמערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

8.        ביום 24.10.2001 גזר בית-המשפט המחוזי את דינו של המערער והטיל עליו חמישה-עשר חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן עשרה חודשים, מאסר מותנה וקנס. במניין עונש המאסר הממשי, הובאה בחשבון תקופת מעצר של כחמישה-עשר חודשים. 

9.        המערער הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה, לפיה יקבע בית-המשפט, כי זכאותו להתמנות כדירקטור בחברות הציבוריות קמה כתום חמש שנים מיום המעצר - החל מיום 23.11.2004 - או לחילופין, כתום חמש שנים מיום ההתפטרות - החל ביום 25.6.2005. 

           מנגד, טענה המשיבה, כי זכאות זו תחול כתום חמש שנים מיום ההרשעה, החל ביום 11.10.2006.

10.      בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר ע' מודריק) דחה את הבקשה בקובעו, כי המערער "לא הצביע לפני על שום נסיבה מיוחדת, שמכוחה יוצרת הרחקתו מכהונת דירקטור למשך 5 שנים מיום הרשעתו, עוול או אי צדק או תוצאה שהדעת אינה סובלת אותה. על כן אין לאל ידי לקבוע שמתקיים טעם מיוחד לסטות מהוראת הדין בעניין מניין תקופת הפסילה".

           מכאן הערעור שבפנינו. 

11.      ביום 8.6.05, לאחר שמיעת טענות בעלי-הדין, קיבלנו - ברוב דעות השופטים לוי וג'ובראן וכנגד דעתה החולקת של השופטת פרוקצ'יה - את הערעור, ביטלנו את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נשוא הערעור וקבענו, כי לעניין סעיף 226 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, תוסר מניעותו של המערער מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית החל מיום 25.6.05, וזאת בתום 5 שנים מיום התפטרותו הפורמאלית מתפקידיו כדירקטור בחברות בהן כיהן אותו זמן. כמו-כן, הודענו שאת נימוקינו ניתן בנפרד.

           להלן נימוקיי שלי להחלטתי לקבל את הערעור.

12.      הוראת סעיף 226 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) הינה הוראה חדשה, אשר טרם נידונה בפסיקה. 

           סעיף 226(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) קובע, כי: