פתח דבר וההרשעה:
ביום 06.08.17 הגישה מדינת ישראל נגד הנאשם, יליד 22.02.1988 וכנגד אחר כתב אישום ובו יוחסה לנאשם מסכת עבירות במרכזן עבירת רצח על פי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק") – רצח בכוונה תחילה.
האחר הואשם בעבירות קלות מאלה שהואשם בהן הנאשם, משפטם הופרד ודינו של האחר נגזר זה מכבר בפני דן יחיד של בית משפט זה.
בעקבות הסדר טיעון שנערך בין התביעה לבין ההגנה הגישה המדינה נגד הנאשם כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וביום 04.02.18 הורשע הנאשם בעבירות שבו, על פי הודאתו.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן נכנס הנאשם ביום 28.05.17 למדינת ישראל ושהה בה ללא שהיה לו היתר בדין לכך.
עובר לכניסתו לארץ במשך תקופה שאינה ידועה היה הנאשם בקשר אישי עם א.ב (להלן: "המנוחה") וביום 25.05.17 לאחר חילופי דברים בינו לבינה בשיחה טלפונית, גמלה בלבו של הנאשם החלטה לרצוח את המנוחה.
הנאשם גמר אומר לרצוח את המנוחה על פי כתב האישום המתוקן, ממניעים לאומניים ועל רקע היותה של המנוחה יהודייה.
ביום 28.05.17 עבד הנאשם בעבודות גינון וניקיון בחולות מולדת בחולון ובסמוך לשעה 13:53 הגיעה המנוחה ברכב סוזוקי מ.ר 39-174-73 (להלן: "הרכב") למקום עבודתו של הנאשם כדי לפגשו. בפגישתם ניסה הנאשם לשכנע את המנוחה לסוע עמו לשכם ומשסירבה לבקשתו אחז בה הנאשם בחוזקה, חנק אותה בהדקו את ידיו סביב צווארה בכח ולא הרפה במשך כ-15 דקות עד שהבחין כי המנוחה הכחילה וקצף לבן יצא מפיה.
לאחר חניקתה של המנוחה הרים הנאשם שתי לבנים עשויות בטון בגודל של 40X20 ס"מ כל אחת והשליכן בחוזקה על ראשה ועל גופה של המנוחה.
הנאשם וידא את מותה של המנוחה, כיסה את גופתה בעפר ובצמיג כדי להסתירה, גנב את כרטיס האשראי אשר היה ברשותה ונמלט מהמקום עם הרכב כשהוא נוהג בו ללא רישיון נהיגה תקף מחולון לטייבה.
בטייבה קשר הנאשם קשר עם האחר למכור את הרכב הגנוב בשטחי הרשות הפלשתינאית, העביר לו את הרכב והאחר מכר את הרכב בטול כרם תמורת 2,700 ₪, מתוכם העביר לנאשם 2,500 ₪.
באותו יום ניסה הנאשם, ללא הצלחה, פעמיים, למשוך כסף בכרטיס האשראי שלקח מהמנוחה במרמה.
במעשיו אלה הנאשם רצח את המנוחה בכוונה תחילה, קשר קשר לביצוע פשע של גניבת רכבה, גנב אותו וסחר בו. כן שהה בישראל שלא כחוק וניסה לבצע הונאה בכרטיס חיוב עבירות על פי סעיפים 300(א)(2) ו-413.ב, 413 יא, 499(א)(1) לחוק העונשין, על פי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו – 1986 עם סעיף 25 לחוק, ועבירת כניסה לישראל שלא כחוק על פי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה").
בנוסף הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום בת"פ 158-08-17 שלום ת"א בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין במועדים 12.03.16 ו-21.01.13, מועד בו גם הפריע לשוטר במילוי תפקידו והכשילו תוך שימוש במסמך מזויף, תעודת זהות מזויפת של אזרח ישראלי אותה קנה ב-500 ₪ והציגהּ לשוטר כשלו.
בשל אלה הורשע הנאשם בשתי עבירות על פי סעיף 12(1) לחוק הכניסה ובעבירות על פי סעיפים 275 ו-420 לחוק העונשין.
הסדר הטיעון: