תפ"ח 248-04-14 מדינת ישראל נ' אבו עראר ואח'

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז- 1977. לא הושגה הסכמה לענין העונש.

כתב האישום המתוקן

2.הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית, ללא אישור שהיה כדין בישראל, שהה עם אחיו בישראל, ושניהם עבדו באתר בניה בראשון לציון. הנאשם ואחיו הכירו באתר את מחמוד אבו עדרה (להלן – "מחמוד"), שאף הוא עבד באתר, ונהג ללון בצריף באתר (להלן- "הצריף של מחמוד"). ביום 15/2/13 בשעה 01:00 בלילה, שהה הנאשם בצריף של מחמוד, יחד עם אחיו ואדם נוסף. אחיו והאדם הנוסף ישנו, ואילו הנאשם עמד בפתח הצריף.

3.בשעה האמורה, הגיע מחמוד לצריף, יחד עם חברו, שלמה אלמוג, וזאת לאחר שמחמוד שתה משקה אלכוהולי, והיו בדמו לא פחות מ-30 מ"ג % אלכוהול. מחמוד הבחין בנאשם ודרש ממנו לפנות את הצריף, וכן לדאוג לכך שאחיו והאדם הנוסף יפנו אותו, תוך שהוא מניח את ידו על כתפו של הנאשם. עקב דרישתו של מחמוד והעובדה שהוא הניח את ידו על כתפו של הנאשם, התפתח בין הנאשם ומחמוד דין ודברים.

4.בשלב מסוים הוציא מחמוד מיכל גז מדמיע והחל לרסס בו על פניו של הנאשם. התפתחה התגוששות, ובעוד מחמוד מתיז גז על פניו של הנאשם, נטל הנאשם סכין מטבח שהיתה בצריף ודקר את מחמוד תשע דקירות, בפלג גופו העליון, בין היתר בחזהו, גבו וצווארו.

5.מחמוד התמוטט באתר והובהל לבית החולים על ידי אלמוג.

כתוצאה מדקירותיו של הנאשם נגרמו למחמוד חבלות רבות בפלג גופו העליון ובהן: פצע דקירה בצוואר משמאל, כאשר תעלת הדקירה עוברת דרך כלי הדם הראשיים של הצוואר (ווריד ועורק); 4 פצעי דקירה בגב, כאשר אחת מתעלות הדקירה עוברת דרך הדפנות הקדמית והאחורית של הלב, ויתר תעלות הדקירה עוברות דרך הריאה השמאלית, הכבד והקיבה.

מחמוד הגיע לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ונפטר כעבור שעות אחדות.

מותו של מחמוד נגרם כתוצאה מנזק חמור לכלי הדם הראשיים של הצוואר (משמאל), ללב, לריאה השמאלית, לכבד ולקיבה.

6.הנאשם ואחיו נמלטו מהאתר לג'נין, ונמנעו, משך למעלה משנה, מלהתייצב לחקירת המשטרה, על אף שידעו שהם דרושים לחקירה.

הראיות לעונש

7.הוגש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם, ע/1, לפיו הורשע הנאשם בעבר בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק.

טיעוני הצדדים לעונש

8.ב"כ המאשימה טוען כי מתחם העונש ההולם הוא 16 – 18 שנות מאסר, והוא מבקש להשית על הנאשם עונש בסמוך לרף העליון או במחציתו, קרי 17 שנות מאסר. ב"כ המאשימה מציין כי הנאשם דקר את המנוח 9 דקירות, חלקן דקירות באיברי גוף חיוניים, הדקירה הקטלנית העיקרית הייתה בצוואר, אך היו ארבע דקירות נוספות בעלות פוטנציאל קטלני, ולמעשה סיבת המוות היא כתוצאה מכל חמש הדקירות הללו. מחוות הדעת הפתולוגית, ת/12, עולה כי הדקירות היו עמוקות, חלקן בעומק של 9 – 10ס"מ. כמו כן, מצילום הסכין עולה, כי הלהב התעקם, דבר המעיד על שימוש רב בכוח במהלך הדקירה.

בדמו של המנוח היה אלכוהול, אך בכמות מזערית, שאיננה משפיעה על האירוע. השימוש בגז מדמיע ע"י המנוח לעבר הנאשם לא היה כזה שסיכן את הנאשם, אולם תגובתו של הנאשם היתה עוצמתית וקשה.