1.נאשמים 3-1 הורשעו בעבירת קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה, לפי סעיף 99(א) בצירוף סעיף 92 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"). הנאשמים הודו בעובדות וניתנה הכרעת דין לאחר דיון במחלוקת משפטית.
ואלו המעשים: בתחילת דצמבר 2013 החליטו נאשמים 2-1 לבצע פיגוע טרור לרצח יהודים בירושלים, באולם שמחות, על רקע לאומני ובמטרה לסייע למסע טרור המנוהל כנגד מדינת ישראל על ידי ארגוני מחבלים פלסטיניים. בהצעתו של נאשם 1, נבחר אולם השמחות "נוף" בשכונת בית וגן בירושלים (להלן: "אולם השמחות") ותוכנן לבוא בשעריו בלבוש חרדי יחד עם כל המוזמנים. לצורך כך, החלו נאשמים 2-1 להתעניין ברכישת כלי נשק מסוג תת מקלע "מיני עוזי" אותו חשבו ליעיל הן מבחינת הסתרתו והן מבחינת יעילות השימוש בו להרג המון. השניים פנו לסוחר נשק, תושב סואחרה אל-שקרייה אשר ליד אבו דיס, בתחומי הרשות הפלסטינית, עמו סיכמו כי לאחר שיגייסו סך של 50,000 ש"ח הוא ישתדל להשיג עבורם שני תתי מקלע מסוג מיני עוזי בתוך שבוע ימים. נאשמים 2-1 נפגשו עם סוחר הנשק פעמיים נוספות ומסרו לו שלא עלה בידם לגייס את הכסף. לצורך גיוס הכספים, פתחו נאשמים 2-1 חשבונות בנק בסניף בנק הפועלים בשכונת ארמון הנציב בירושלים.
באמצע דצמבר 2013 הם גייסו לביצוע הפיגוע את נאשם 3, אשר הביע נכונות להשקיע סך של 15,000 ש"ח לצורך רכישת הנשק וביצוע הפיגוע. השלושה נסעו לאולם השמחות, בחנו אותו מקרוב והחליטו להיכנס דרך הכניסה הראשית של הגברים לאולם. בחלוף מספר ימים, בעקבות סכסוך שנתגלע בחבורה, הודיע נאשם 3 שאינו מעוניין להמשיך בתוכנית.
בתחילת חודש ינואר 2014, גייסו נאשמים 2-1 לביצוע הפיגוע את נאשם 4 ובהמשך הוחלט כי השלושה יבצעו את הירי על מנת להרחיב את מעגל הנפגעים.
בנוסף לאמור לעיל, בתחילת שנת 2013, פנה נאשם 3 לנאשם 1 ולאחרים והציע להם לבצע פיגוע ירי לעבר מטרות יהודיות, אך נאשם 1 והאחרים סרבו.
2.נאשם 1 יליד 11.11.93, רווק, למד הנדסאות במכללת אורט ועבד בתחום הבניין, עברו נקי. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן למשפחה בת 9 נפשות, המנהלת אורח חיים נורמטיבי ותקין ודוגלת בהשכלה גבוהה. הנאשם תיאר משפחה מלוכדת המאופיינת ביחסים של כבוד, אכפתיות וערבות הדדית בין בני המשפחה. הנאשם סיפר כי למד שנה משפטים במכללת אבו דיס אך נטש לימודיו בשל העובדה כי לא יהא בהם להכשירו לעבודה בישראל. בלימודיו במכללת אורט נתקל בקשיי שפה וידע מקצועי בסיסי. הנאשם הודה במעשיו אך מזער חומרתם והציג עמדה בלתי בשלה, והסביר כי ביקש לרכוש אהדה וכבוד כפי שזכו להם משוחררי "עסקת שליט". שירות המבחן התרשם מצעיר בעל יכולות מילוליות וקוגניטיביות טובות, המבטא שאיפות לתפקוד נורמטיבי ללא מעורבות בפלילים, חונך לערכים נורמטיביים ולערכי ההשכלה הגבוהה, אך כישוריו לא באו לידי ביטוי בשל היעדר בשלות וגיבוש עצמי. בתקופה הרלוונטית, חש הנאשם תסכול וערך עצמי נמוך על רקע קשייו להשתלב בלימודים שיתאמו ליכולותיו ושאיפותיו. על רקע חומרת מעשיו ונטילת אחריות חלקית, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו.
3.נאשם 2 יליד 4.8.94, רווק, עבד כמציל בבית מלון "לאונרדו" בירושלים וכמדריך חברתי במתנ"ס ביישוב אבו גוש, עברו נקי. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן למשפחה מוסלמית דתית מתונה, בת 7 נפשות, המנהלת אורח חיים נורמטיבי ותקין. הוריו עובדים בחינוך והוראה. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, למד את השפה העברית, רכש הכשרה מקצועית כמציל והחל לעבוד בתחום. הנאשם הציג עמדות מתונות ושוחרות שלום בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני ורואה עצמו כאזרח ישראלי, התחנך על ערכי דו קיום. שירות המבחן התרשם מפער משמעותי בין מעשיו ובין הצגתו העצמית. הנאשם מודה באופן מצומצם בעבירות המיוחסות לו, לדבריו שאף לכבוד ולהכרה בהם זכו משוחררי "עסקת שליט". הנאשם ממזער מעשיו ואחריותו, מתקשה להבין את המיוחס לו, טוען שדובר ברעיון מילולי ללא כוונה להוציאו לפועל ומתמקד במחיר שמשלם על רקע ההליך הפלילי. שירות המבחן התרשם שמעשיו בוצעו על רקע צורך בתחושת שייכות בצירוף עמדות אידיאולוגיות. הנאשם בעל יכולות קוגניטיביות ומילוליות תקינות, מונע על ידי צורך בתחושת שייכות וקבלה, אישיות ילדותית המתקשה לכלכל צעדיו באופן מושכל לטווח ארוך ואף לשאת באחריות על מעשיו. אשר על כן, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו והומלץ על עונש מוחשי לצד עונש מותנה שיהא בהם לחדד את אחריותו ולהרתיע מפני הישנות מעשים דומים.
4.נאשם 3 יליד 4.12.93, רווק, טרם מעצרו עבד בתחום הבניין והשיפוצים, עברו נקי. מתסקיר שירות המבחן, עולה כי הנאשם בן למשפחה בת 7 נפשות, המנהלת קשרים תקינים וקרובים, שלושה מאחיו בעלי השכלה אקדמאית, הנאשם סיים 11 שנות לימוד מבחירתו בשל קשיים לימודיים והחל לעבוד. במרוצת השנים, עבד בעבודות שונות, בניה ושיפוצים ושנה אחת עבד בבתי מלון באילת. הנאשם הודה שהלך ביחד עם נאשמים 2-1 לבחון אולם שמחות לצורך ביצוע פיגוע, אך חרדה אחזה בו ובעקבותיה חזר בו מהסכמתו ופרץ סכסוך בינו ובין הנאשמים עד כי נאלץ לרכוש נשק להגנה עצמית. שירות המבחן התרשם מצעיר בעל יכולות קוגניטיביות וורבליות תקינות, שיתף פעולה באופן לאקוני ושטחי תוך טשטוש חלקים שעלולים להרע את מצבו, הביע רצון לנהל אורח חיים תקין ופרודוקטיבי. הנאשם גילה נטייה להשליך אחריות על אחרים ונראה כי אינו מביו את חומרת מעשיו. לאור חומרת העבירות וההתרשמות כי הנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו. לאור עמדותיו ביחס לביצוע העבירות והקושי לבחון את התנהלותו, שירות המבחן העריך סיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד.
5.כראיות לעונש מטעם ההגנה, העידו בני משפחתם של הנאשמים. אביו של נאשם 1, ג'וואד עוויסאת, העיד על חינוכו הטוב של הנאשם ועל משבר שפקד את המשפחה והשפיע על בניו. לדבריו, הנאשם אדם טוב ופיקח, למד שנתיים משפטים בבית ספר שאינו מוכר על ידי המדינה ואין הסבר בפיו לפשר מעשי הנאשם.
אביו של נאשם 2, אחמד עבידאת, העיד על חינוך המשפחה בדרך הישר והטוב, על ערכי ההשכלה וערכי דו- קיום. האב, מורה למתמטיקה במשרד החינוך ורעייתו עובדת סוציאלית בעיריית ירושלים, בתם מסיימת לימודי רפואה. הנאשם אדם טוב, חבר נאמן, במסגרת עבודתו הציל אנשים רבים. להשקפתו, צעירים במגזר הערבי נופלים קורבן לתסכול, הם חסרים מסגרות בילוי ותרבות בזמנם החופשי, מסתובבים ברחובות ומושפעים מהלך הרוח ברחוב הערבי. בימים של שחרור אסירי עסקת שליט, הצעירים נחשפו לתהילה לה זכו האסירים הביטחוניים וביקשו לחקות את דרכם ולהרים את מעמדם החברתי. מדובר בצעירים שאישיותם טרם התגבשה, הם מתנדנדים בין ילדות לגבריות ונופלים קורבן לתסכול השולט ברחובות.
דודו של נאשם 3, אחמד סרור, העיד בשמו של אביו ומשפחתו של נאשם 3 על חינוכו הטוב של הנאשם והתנהגותו הטובה. הנאשם בן למשפחה מכובדת ומוכרת, עזר לאביו בשל הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל, היה מאורס אך בשל מעצרו בוטלו אירוסיו. אין בפי הדוד הסבר למעשיו של הנאשם ולדבריו, המשפחה מופתעת ממעשיו שאינם תואמים את התנהגותו החיובית.
6.ב"כ המאשימה טענה כי הנאשמים הורשעו בעבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. הנאשמים קשרו קשר לבצע פיגוע ומעשיהם לא נותרו בגדר רעיון, והם הקימו חוליה והציבו מטרה להרוג יהודים רבים. נבחר מקום לביצוע הפיגוע, בו עבד בעבר אחד מהם, אולם שמחות שמקיים אירועים רבי משתתפים, החליטו על שיטת הפעולה- ירי סימולטני מכלי נשק אוטומטיים ועל דרך הביצוע. לצורך הוצאת הפיגוע לפועל, פתחו הנאשמים חשבונות בנק, חיפשו עבודה, יצרו קשר עם סוחר נשק ונפגשו עמו פעמיים, כן ערכו סיור במקום המיועד לביצוע הפיגוע. פעילותם של הנאשמים במסגרת החוליה נמשכה כחודש וחצי והופסקה אך בשל מעצרם.