תעשיות רדימיקס ישראל בעמ נ' מזרחי

החלטה

1. בפני בקשה מטעם המבקשת/המתנגדת להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בירושלים בשל חוסר סמכות מקומית לבית משפט זה.

ראשיתה של תובענה זו בבקשה לביצוע שטר שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

לטענת המתנגדת, כל הזיקות למקום, הן בעסקת היסוד והן בהתחייבות השטרית, מצביעות על ירושלים.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, ראשית לכל, כי יש לדחות הבקשה על הסף מאחר ולא נטענה בהזדמנות הראשונה, דהיינו, עם הגשת ההתנגדות לביצוע השטר ושנית, כי רוב עדי המשיבה מצויים בתל אביב ושלישית כי המבקשת ערבה לביצוע על פי עסקת היסוד יחד עם אימה וכי ההסכם שנחתם כולל תניית שיפוט המקנה סמכות מקומית לבית משפט זה.

בתגובתה, דחתה המבקשת את כל טענות המשיבה וטענה כי טענת הסמכות המקומית הנתונה לבימ"ש השלום בירושלים כבר נדונה על ידי רשם ההוצאה לפועל בתיק התביעה שהוגשה כנגד החברה (החייבת העיקרית) וכנגד אימה של המבקשת דנן, על פי ההסכם לו טוענת המשיבה כמקנה סמכות מקומית לבימ"ש ת"א, וההתנגדות הועברה לבירור לבית משפט השלום בירושלים.

2. עיינתי בכל טענות ב"כ הצדדים ובכלל זה טענות ב"כ המשיבה כפי שהוגשו כתשובה לטענותיה האחרונות של המבקשת, ולהלן מסקנותי:

ההזדמנות הראשונה:

בתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע שטר במועד על ידי המבקשת ללא ייצוג ואין מחלוקת כי לא הועלתה בה סוגיית הסמכות המקומית.

התנגדות זו נדחתה בפסק דין במעמד הדיון ביום 1.10.13 בהעדר התייצבות המבקשת לדיון.

פסק דין זה בוטל לאחר שהוגשה על ידי המבקשת בקשה לבטול פסק הדין, בין השאר משום שגם ב"כ המשיבה לא התייצב לאותו הדיון.

יש לציין כי בתצהיר שצורף לבקשה לבטול פסק דין, בסעיף האחרון, טענה המבקשת לחוסר סמכות מקומית של בית משפט זה והקנייתו לבימ"ש בירושלים.

לטענת ב"כ המבקשת טרם התקיים דיון כלשהוא בהתנגדות ולפיכך, אין לראות בהתנגדות הראשונה שהוגשה על ידי המבקשת כהזדמנות הראשונה לטעון טענת חוסר סמכות מקומית וכי בכל התקופה שלפני מועד הדיון עצמו, ניתן להעלות את טענת חוסר הסמכות המקומית.

פסק הדין אליו הפנה ב"כ המבקשת – ע"א 6010/99 עו"ד דוד ששון כמנהל המיוחד של חברת תבור תעשיות שיש בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נו (1) 385 – אינו דן בשאלה זו כלל ולא ברורה לי פשר ההפניה.

לעומת זאת, השאלה נדונה במפורש ועל פי עובדות הדומות בענייננו בע"א (מחוזי י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ מיום 08/05/96.

שם נקבע כי ההזדמנות הראשונה הוא המועד בו ניתן להסיק על הסכמת הצדדים בשתיקה על הקניית הסמכות המקומית לבית המשפט בו מתנהלת התביעה. כב' בית המשפט פירט שם את השיקולים שיש לשקול לאור מטרת קביעתו של הכלל הנ"ל והגיע למסקנה לפיה:

"הפועל היוצא מכך הוא: ראשית, אין לתפוס את הנתבע על השמטה מקרית, בהיסח הדעת, של טענת חוסר סמכות מקומית בכתב זה או אחר מכתבי בי-דין אם השלב שבו העלה את הטענה איננו שלב מאוחר מדי בהינתן מהותו ותוכנו של ההליך השיפוטי על שלביו השונים. שאם לא כן, נגיע לתוצאה לפיה נייחס לנתבע הסכמה משתמעת לסמכות המקומית כאשר, למעשה, אין מסקנה זו תואמת את המציאות. שנית, השאלה באיזו מסגרת הועלתה הטענה - קרי: האם הועלתה בכתב שקדם לכתב ההגנה או בכתב ההגנה עצמו איננה קרדינלית בעיני, שכן השאלה החשובה היא האם הטענה הועלתה - בין בכתב ובין בעל פה - בשלב שקדם לכניסת בית המשפט לדיון בגופה של התביעה, בין במסגרת קדם משפט או הליך מיקדמי אחר, ובין בישיבת הוכחות.

באם מועלית הטענה בטרם כניסה לדיון לגופו של ענין כאמור לעיל, כי אז עומד הנתבע בדרישת תנאי "ההזדמנות הראשונה". בנסיבות כאלה, אין חשש כי בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, יוטרח לחינם, ואין גם חשש מפני "בחירת-ערכאות".

מכאן, ש"ההזדמנות הראשונה" להעלאת הטענה בדבר העדר סמכות מקומית אכן נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים."

בהפעילי את המבחנים כמפורט לעיל עולה כי אומנם התקיים דיון אחד בתיק זה אך אף אחד מהצדדים לא התייצב לדיון ובכלל זה ב"כ המשיבה ובוודאי שלא התנהל כל דיון לגופו של עניין או בכלל ולכן רשאית המבקשת להעלות את טענת חוסר הסמכות המקומית בבקשה לבטול פסק הדין ואף עתה בטרם התקיים דיון כלשהוא לגופו של עניין.