תנ"ג
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
5224-06-15
20/01/2016
|
בפני השופט:
צבי ויצמן
|
- נגד - |
מבקשים:
1. שחר ברק 2. שחר ברק יזמות נדל"ן בע"מ עו"ד משה שלזינגר ואח'
|
משיב:
ניב מאור לוי עו"ד אליהו נאמן ואח'
|
החלטה |
המבקשים הגישו בקשה אשר כותרתה "בקשה להמרת ערובה", במסגרתה הם מבקשים כי תחת הסעד שניתן למשיב בהחלטת בית המשפט מיום 23.12.15 המורה, בין השאר, על הפקדת הכספים המתקבלים מדמי שכירות המתקבלים מהשכרת המושכר לשוכר – יינות ביתן, יוטל עיקול על מניות המבקשת 2 (להלן – חברת ברק) בשיעור של 200,000 ₪ .
הנדרש לנדון
1. המשיב הגיש תביעה נגזרת בשם חברת מוסך יחזקאל חגי בזק (1993) בע"מ (להלן- חברת יחזקאל) כנגד המבקשים ובמסגרתה טען כנגד המבקשים טענות לתרמית וגזל החברה. בית המשפט בהחלטתו מיום 23.12.15 אישר הגשת התביעה כתביעה נגזרת וכן נתן הוראות באשר להפקדת כספי השכירויות המתקבלים עבור מושכרים שונים השייכים לחברת יחזקאל.
כיוון שבין הצדדים קיימת מחלוקת, בין השאר, באשר לשאלה האם הנכס המושכר לעסק יינות ביתן שייך לחברת יחזקאל, קבע בית המשפט כי עד למתן החלטה אחרת יופקדו דמי השכירות המשולמים ע"י יינות ביתן בחשבון בנק שיפתח ע"י חברת ברק לצורך כך ואשר ממנו יוצאו אך ורק הוצאות שוטפות הנוגעות למושכר זה ויועבר דף חשבון פרטני באשר להכנסות וההוצאות לידי המשיב.
2. בבקשתם שבנדון עותרים המבקשים לכך שתחת חיובם בהעברת דמי השכירות המשולמים על ידי יינות ביתן לחשבון בנק מיוחד שיפתח לצורך כך יורה בית המשפט על עיקול זמני של מניות חברת ברק בשווי של עד 200,000 ₪.
לטענת המבקשים, כיוון שהתקבולים מן השכירות הנזכרת עולים כדי 19,000 ₪ לחודש, כאשר מחצית מסך זה שייכת בוודאות לחברת ברק השותפה עם המשיב בחברת יחזקאל, הרי שההכנסה הצפויה משכירויות אלו עולה כדי 171,000 ₪ למשך שנה וחצי אשר זהו פרק הזמן אותו מעריכים המבקשים שיארך ההליך המשפטי הנוכחי.
לטענתם הפקדת הכספים בחשבון נפרד ואי שימוש בהם זולת להוצאות שוטפות של המושכר מקשה על התנהלותם העיסקית השוטפת (ראה סע' 7 לבקשתם), לפיכך המרת הסעד הנזכר בעיקול על מניות חברת ברק עד לסך של 200,000 ₪ יש בה להבטיח מחד את תביעת המשיב ומאידך למנוע נזקים מהמבקשים.
3. המשיב מתנגד למבוקש וטוען כי בקשת המבקשים אינה אלא ערעור במסווה על החלטת בית המשפט מיום 23.12.15. לטענתו, בית המשפט דן בטענות הצדדים בכל הקשור לסעד הזמני שינתן למשיב עד להכרעה בתביעה ואחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה באשר למה שיעשה בדמי השכירות המשולמים ע"י יינות ביתן, נתן בית המשפט את הסעד הנזכר. הסעד אינו בגדר עיקול או ערובה לפיכך אין כל מקום להגשת בקשה שעניינה בהמרת ערובה.
לבד מכך טוען המשיב כי הסעד הזמני שניתן על ידי בית המשפט הינו סעד מינורי המתחשב במבקשים ומורה על הפקדת דמי השכירות דווקא בחשבון בנק על שם חברת ברק להבדיל מחשבון בנק ע"ש חברת יחזקאל, בקשתם של המבקשים לאיין את הסעד שנקבע ע"י בית המשפט מלמדת כי כל רצונם הוא להמשיך בדרך ההסתרה בה נהגו עד היום על מנת שלא ניתן יהא לדעת מה הן ההכנסות וההוצאות האמיתיות מהשכרת המושכר ליינות ביתן. כמו כן, התביעה שהוגשה ע"י המשיב בשם חברת יחזקאל היא להשבת מיליוני שקלים מצד המבקשים לחשבון חברת יחזקאל כך שבוודאי הסעד החלופי המוצע על ידם אין בו להבטיח את התביעה. ולבסוף, לטענת המשיב מניות חברת ברק הינן חסרות כל ערך לאור מצבם הכלכלי של המבקשים והעובדה שבעת האחרונה הוגשו כתבי אישום בגין מבנים שבנו המבקשים ללא היתר מה שמעלה ספק באשר לשווין של מניות החברה.