פס"ד בבקשת גבר להתמנות כאפוטרופוס נוסף לאמו, חרף ייפוי כוח מתמשך

פתח דבר ורקע בתמצית

1. החלטה זו עניינה בשני ההליכים שבכותרת.

    

2. הצדדים בתמ"ש 62456-02-26 - להלן "ההליך הראשון", הינם 2 אחים (התובע והנתבעת 1) ואימם (הנתבעת 2), ועל כן התובע יקרא "האח", הנתבעת 1 תיקרא "האחות" והנתבעת 2 - תיקרא "האם".

    

3. הצדדים בא"פ 22236-03-26 – להלן "ההליך השני", הינם האח (התובע), האחות ו- 4 אחים נוספים (הנתבעים 3-6), כאשר תחת הצדדים להליך נרשם "בעניין האם".

    

4. ההליך הראשון הינו תביעה של האח לסעד הצהרתי - ביטול זכויות במקרקעין, כנגד האחות והאם, כאשר המקרקעין נשוא ההליך הינו בנין ובו 5 דירות, ב-----, הידוע כגוש ---- חלקה -- (להלן: "הנכס") הרשום בבעלות האחות.

    

5. הנכס היה בבעלות האם והועבר לבעלות האחות, ביום 22.6.2022, בהתאם להסכם/תצהיר מתנה שנחתם בין האם לאחות (להלן: "הסכם המתנה"). לשיטתו של האח הנכס הועבר לאחות שלא כדין, בהיעדר גמירות דעת חופשית ומודעת של האם, ועל כן יש לבטל את ההסכם ומכוח זה לבטל את רישום זכויותיה של האחות בנכס והשבת הבעלות לאם. להשלמת התמונה יצוין כי באחת הדירות שבנכס מתגורר האח, ובמקביל להליך זה, עומד ותלוי הליך נוסף, תביעה לדמי שימוש, שהגישה האחות כנגד האח.

    

6. ההליך השני הינו תביעה של האח למינוי אפוטרופוס נוסף על זה שנקבע בייפוי כוח מתמשך שעליו חתמה האם. בהליך זה עותר האח למנות אותו כאפוטרופוס נוסף, על כלל ענייניה של האם.

    

7. ייפוי הכוח המתמשך נחתם על ידי האם ביום 16.12.2021, בפני עו"ד טל פומרנץ לביא והופקד ביום 19.12.2021 אצל הרשם. בייפוי הכח המתמשך מינתה האם את האחות כאפוטרופוס על כלל ענייניה (להלן: "ייפוי הכוח"). עת הוגשה התביעה ייפוי הכוח לא הופעל.

    

8. החלטה זו עניינה בבקשת האחות למחיקת 2 ההליכים שבכותרת, על הסף. הנתבעים בהליך השני, פרט לנתבע 6 המיוצג על ידי ב"כ האחות, לא הגישו דבר.

    

9. ביום 15.7.2026 התקיים דיון במעמד האח, האחות והאם (להלן: "הצדדים"), בשני ההליכים שבכותרת, בו נתנה האם עדות מוקדמת. הצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בבקשת האחות למחיקת ההליכים ואלה הוגשו.

    

   עדותה של האם

    

10. ביום 15.7.2026 נחקרה האם. מעדותה של האם עולה כי:

    1. האם הולכת לשוק, לבתי קפה, נוסעת באוטובוס, נוהגת על פי רצונה, ועושה מה שרוצה.

    2. מה שהאחות עשתה ועושה לטובת האם וגם לטובת אח נוסף, מוגבל, אף אחד לא עושה.

    3. מהרגע שהאח שמע שהאם נתנה את הנכס לאחות הוא החל לכעוס על האם ולהחרים אותה, עד כי לא הזמין אותה לאירועים משפחתיים.

    4. האם כועסת על האח כי לא מדבר איתה 3 שנים, ולדעתה הכול החל מאז שכלתה נכנסה לחיים.

    5. האם לא זכרה כמה צוואות עשתה אולם ידעה להגיד כי היא (עדיין) בחיים, והיא יכולה לעשות כמה צוואות שהיא רוצה.

    6. האם הלכה לפרופ' פניג, לקבל חוות דעת רפואית על מנת שלא יגידו אחרי זה שהיא לא בסדר.

    7. האם נתנה לאחות, לבעלותה, את הנכס ולאח את האפשרות להתגורר בדירה כל החיים.

    8. האם עמדה על כך שיש לה שכל, אף אחד לא יגיד לה מה לעשות ואף אחד לא יקבע לה, לא האחות ולא האח, מה לעשות עם נכסיה ובמילותיה "היא לא תקבע לי, הנה אני אגיד לך, אני אגיד לך על יד כולכם, אף אחד לא יקבע לי, אף אחד, ואף אחד לא יתערב לי בחיים שלי. זה כסף שלי, זה הדירות שלי" ובהמשך "היא לא תקבע לי, אני קובעת, יש לי שכל, ברוך השם".

        

11. מהעדות עלה באופן מפורש כי מדובר בעדה/בעלת דין שמבינה את כל מה ששואלים אותה, שמודעת להליך המשפטי, ואף כואבת אותו מאוד, שזוכרת כל מה שהיה ומה שנעשה, ושמתעקשת על כך שאף אחד לא קבע לה ולא יקבע לה מה לעשות. יתר על כן האם סיפקה לבית המשפט הסבר מדויק לכל פעולה ופעולה שעשתה, וחזרה ואמרה כי לא רק שנתנה לאחות את הנכס מרצון חופשי ובכוונה ברורה, היא גם רוצה היום שהכל יישאר שלה, תוך שהסבירה את כעסה על האח.

    מתווה נורמטיבי

     

12. הוראות באשר לאופן סילוק תביעה על הסף ואי מתי ביהמ"ש נדרש לכך מוסדר בתקנות 41-45 לתקנות סדר הדין האזרחי – התשע"ט 2018 (להלן: "תקנות סד"א"). סעיף 41 קובע כי:

    "(א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

    (1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

    (...)

    (4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה".

    סעיף 43 קובע כי:

    "בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה".

     

13. בפסק הדין ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צור חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם בנבו), נדונו שאלות אשר נגעו הן במחיקה על הסף והן בדחייה על הסף, כשבית המשפט העליון קבע כדלקמן:

    "אכן, כטענת המערערים, "הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן".

     

14. סילוק תביעה על הסף הוא סעד קיצוני שבית המשפט נזהר מלעשות בו שימוש תכוף, שכן היעתרות לסעד זה לכאורה מונעת מתובע את זכותו להביא את עניינו לפני בית המשפט. לכן, בתי המשפט נוקטים זהירות רבה בבקשות לסילוק על הסף וככלל, יעדיף בית המשפט, שסכסוכים בין בעלי הדין יוכרעו לגופו של עניין. יחד עם זאת אין זה אומר כי בית המשפט לא יעשה כלל וכלל שימוש בסעד זה, אלא במשורה ובמקרים חריגים.

     

15. כך למשל נקבע כי בהליכים בענייני משפחה חלה חובת תום לב מוגברת (ראו תלה"מ 33821-11-17 מיום 8.1.18 (פורסם בנבו)), ובמקרים מתאימים סולקו על הסף תביעות שהוגשו בחוסר תום לב. לא בכדי נקבע כי לבית המשפט זכות, ולעיתים אף החובה, לסלק תביעות על הסף, מקום שמגיש התביעה נוהג בחוסר תום לב, וזאת גם ביוזמת בית המשפט ואף בשלבים הראשונים של ההליך (ראו תמ"ש 42896-06-12 מיום 13.6.13 (פורסם בנבו)).

     

16. אקדים את המאוחר ואציין כי במקרה דנן, מדובר במקרה חריג המצדיק מחיקת 2 התביעות על הסף, כפי שיפורט להלן:

     

    ההליך הראשון – העדר יריבות בין הצדדים – כן או לאו?

     

17. לטענת האחות יש למחוק את התביעה בשל היעדר יריבות משפטית בינה לבין האח, שכן ההסכם שאותו מבקש האח לבטל הינו הסכם בין האחות לאם, זהו חוזה המקים יחסים משפטיים בין הצדדים לו בלבד, ואין ליתן לזר להסכם עילת התערבות בו. עוד טוענת האחות כי לא מתקיים ניגוד אינטרסים בענייננו, שכן אף לשיטתו של האח, זכות הבעלות בנכס כפופה לקיומו של רישיון בלתי הדיר למגורים בו. עוד מוסיפה האחות וטוענת כי בניגוד לטענת האח, לא קיימים אינטרסים נוגדים, משניתנה לו זכות שימוש בנכס, משום שזכות שימוש אינה זכות קניינית ועסקה להקנות זכות זו אינה בגדר "עסקה במקרקעין". לבסוף, טוענת האחות כי יש להחיל על האח את כללי ההשתק והמניעות, מאחר שהאח אישר בעדותו כי ידע על העברת הזכויות, ולא מנע רישומם ברמ"י.

     

18. מנגד, לטענת האח, האחות נוהגת להגיש שוב ושוב בקשות סף ותגובות כלליות ובלתי ממוקדות בעלות אופי פרוצדורלי, מתוך מטרה לסרבל ולעכב את הדיון, ותוך ניסיון להסיט את הדיון מליבת המחלוקת. לטענת האח לאחר שנחשף למסמכים הרלוונטיים, עולה חשד ממשי כי החתימה של האם על הסכם המתנה אינה חתימתה. עוד טוען האח כי לצד סמכות האפוטרופוס, עומדת לו גם זכות עמידה עצמאית לתקוף את ההעברה, משום שהוא מתגורר בנכס מזה כ- 43 שנים מכוח רשות מפורשת ובלתי הדירה שניתנו לו על ידי הוריו. לבסוף טוען האח כי ההלכה היא שסילוק על הסף הוא סעד קיצוני וחריג, ואין זה המקרה המצדיק היעתרות לסעד.

     

19. העדר יריבות משמעותו שאין קשר משפטי ישיר בין התובע לנתבע, או במילים פשוטות יותר, התביעה הוגשה שלא כנגד בעל הדין הנכון או לא על ידי בעל הדין שיש לו זכות לדרוש את הסעד, באופן שגם אם קיימת עילת תביעה, אין היא מופנית כלפי בעל הדין הנכון.

     

20. במקרה דנן, עותר למעשה האח לבטל הסכם מתנה שהוא אינו צד לו. אין מחלוקת כי הסכם המתנה נחתם בין האחות לאם ולפיכך לא יכולה להיות מחלוקת כי קיים היעדר יריבות מהותי ופרוצדורלי. הסכם המתנה נעשה בין האם, שהייתה בעלת הזכויות היחידה בנכס, לבין האחות והשתיים הן הצדדים היחידים להסכם המתנה. מושכלות יסוד הן כי חוזה מקים זכויות וחובות בין הצדדים לו בלבד. משהאח אינו צד להסכם, ועל כך אין מחלוקת, אזי אין בינו לבין האחות כל יריבות משפטית המקנה לו מעמד לדרוש את ביטולו של הסכם המתנה ו/או את ביטול רישום הזכויות בנכס, לפיו. מטעם זה לבדו יש מקום לסלק את התביעה על הסף – ולדחותה.

     

21. למעלה מן הצורך יאמר כי לא רק שהסכם המתנה הוא בין האחות לאם בלבד, וכאמור האח אינו צד לו, הסכם המתנה אף יצא אל הפועל, ובוצע, וברישום, על כל המשתמע מכך, ואף לא לאחרונה, כי אם לפני כ- 4 שנים.

     

22. גם ניסיון לטעון לביטול הסכם המתנה מכוח חוק החוזים, בטענה של עושק, אינה יכולה לסייע במקרה זה. סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973 קובע כי "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."

     

23. עילת העושק מהווה פגם ברצון וקובעת מפורשות כי הזכות לבטל חוזה בגין עילת העושק נתונה אך ורק "למי שהתקשר בחוזה". הוראת דין זו מקנה זכות ביטול יחסית ואישית לצד לחוזה בלבד, אשר רצונו החופשי נפגע. כפועל יוצא, צד שלישי שהוא זר להסכם אינו בעל מעמד משפטי להתערב במערכת היחסים החוזית, אינו מוסמך להעלות טענת עושק בשמו של אחר, ואין בידיו כל זכות קנויה בדין לדרוש את ביטול החוזה. וכאמור, בענייננו האם לא רק שלא טענה לעושק, היא אף עמדה מול בית המשפט וחזרה וטענה, שוב ושוב, כי נתנה את הנכס לאחות מרצון חופשי, ומכוונה ברורה, שאף הוסבר על ידה בפירוט.

     

24. הנה כי כן קיים העדר יריבות בין הצדדים להליך, ודין ההליך להידחות מטעם זה.

     

    ההליך השני – האם קיימת עילת תביעה כן או לאו?

     

25. לטענת האחות, חתימת האם על ייפוי הכוח המתמשך נעשתה לאחר שניתנה חוות דעת רפואית שהאם כשירה לחתום על ייפוי הכוח. יתר על כן, טוענת האחות, האם אינה זקוקה לאפוטרופוס גם היום, האם הבהירה כי מתנגדת לאפוטרופסות והאח בעצמו ציין בכתבי טענותיו כי האם יכולה גם כיום לנהל עניינים שוטפים או להביע רצון עצמאי ביחס להסדרים משפחתיים רגילים. עוד טוענת האחות כי היועמ"ש קבע כי "טרם הופעל ייפוי כוח מתמשך לא ניתן להורות על מינוי אפוטרופוס בנוסף אליו" וזה המקרה דנן. עוד לטענת האחות במסגרת ההליך עתר האח למתן צו מניעה זמני המורה לה להימנע מביצוע כל פעולה בנכס, ובדיון שהתקיים בבקשתו, בפני כבוד הרשמת, אליו דרש את התייצבות האם לעדות מוקדמת, קבעה כבוד הרשמת כי ההליך הראוי אינו ההליך למינוי אפוטרופוס, וכי מדובר בסכסוך של "קדם ירושה" ולכך לא ייתן בית המשפט יד.

     

26. לטענת האח, האחות נישלה את האם מנכסיה, תוך ניצולה של האם אשר מצויה במצב סיעודי ותלות קיצונית. לטענת האח, התלות הפיזית והנפשית בו מצויה האם יוצרת קרקע פורייה למינוי אפוטרופוס, ונוכח התנהלותה של האחות, יש להורות על מינויו כאפוטרופוס נוסף. האח מוסיף וטוען כי ההלכה הפסוקה קובעת כי המבחן למינוי אפוטרופוס אינו מוגבל לאי כשירות רפואית או קוגניטיבית. לשיטתו של האח כאשר קיים חשש שרצונו של אדם נפגע עקב תלות, לחץ או השפעה בלתי הוגנת, מוסמך ואף חייב בית המשפט למנות גורם ניטרלי לשם הגנה על ענייניו ורכושו. האח מוסיף וטוען כי גם בהעדר הפעלה פורמאלית של ייפוי הכוח, רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף אם ראה כי קיים חשש לפגיעה של ממש בענייניו אם לא ימונה לו אפוטרופוס.

     

27. סעיף 33א(א) לחוק הכשרות קובע כי לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא אם כן ראה כי התקיימו כל אלה:

    ".... (2) לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפוי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביה מתבקש המנוי".

     

28. הנה כי כן, הוראות הסעיף מציבות מחסום נורמטיבי ברור וחד משמעי: מקום שבו ערך אדם ייפוי כוח מתמשך בית המשפט אינו מתערב, ועל כן מטעם זה לבדו דין התביעה להידחות.

     

29. אולם מעבר לכך, ייפוי כוח מתמשך לפי תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ו 1965 (להלן: "חוק הכשרות") מאפשר לכל אדם בגיר לקבוע מראש מי יקבל החלטות עבורו בעתיד, במצבים שבהם לא יוכל עוד לקבל החלטות בעצמו עקב פגיעה, מחלה או זקנה. עיקרון היסוד של ייפוי כוח מתמשך הוא כיבוד רצונו החופשי והאוטונומיה של האדם בעודו צלול וכשיר, לצורך קביעה מי יטפל בענייניו בעתיד. בית המשפט נוטה שלא להתערב בהחלטתו של אדם, שכן התערבות שיפוטית כזו תרוקן מתוכן את מהות הכלי ותייתר אותו לחלוטין.

     

30. תכליתה של הוראה חוקית זו הינה ביצור האוטונומיה של הרצון הפרטי וכיבוד הבחירה החופשית של האדם בעודו בקו הבריאות. המחוקק שלל באופן מפורש את הסמכות ליצור 'מסלול עוקף' של מינוי אפוטרופוס בשעה שקיים ייפוי כוח מתמשך תקף. מקל וחומר, כאשר ייפוי הכוח המתמשך הקיים טרם הופעל.

     

31. בענייננו, משערכה האם ייפוי כוח מתמשך ובחרה את האחות בלבד כמי שתהא האפוטרופוס שלה בעת הצורך, אל לא לבית המשפט להתערב, לשנות ו/או אף להוסיף אפוטרופוס, והיעתרות לסעד לו עותר האח תהווה התערבות, שלא לומר פגיעה, ברצונה הברור של האם.

     

32. ואם לא די בכך ייפוי הכח בכלל לא הופעל, אזי, ההליך, לכל הפחות, מקדים את זמנו, שהרי כל עוד לא הופעל ייפוי הכוח מדובר בעניין תיאורטי בלבד, וכידוע בית המשפט אינו נדרש לעניין תיאורטי (ראו: לענין זה עע"מ 2211/19 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, מיום 11.11.2020).

     

33. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענות האח לפיהן בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס נוסף, לייפוי כוח מתמשך שטרם הופעל, על מנת לשמור שענייניו של הממנה לא יפגעו, טענה שבית המשפט לא מקבל, אזי, במקרה דנן דינה של העתירה להידחות, ומדוע?

     

    1. לייפוי הכוח המתמשך צורפו שתי חוות דעת רפואיות. חוות הדעת הראשונה נערכה על ידי ד"ר יבגני מירושניק, מומחה לגריאטריה ולרפואה פנימית, אשר קבע כי ההערכה הקוגניטיבית של האם תקינה. חוות הדעת השנייה, מאת פרופ' שמואל פניג, מצאה כי תובנתה ושיפוטה החברתי של האם תקינים, וכי האם כשירה לעריכת צוואה. הנה כי כן, האם הייתה כשירה לבחור את האפוטרופוס שימונה בייפוי הכוח המתמשך, בעת שחתמה עליו, והיא בחרה את האחות בלבד.

    2. האם העידה בפני בית המשפט, כאמור מעלה, ומעדותה עולה, בזהירות הראויה, שהיא כשירה. בית המשפט אינו בעל מומחיות רפואית, אולם הוא שמע את האם ללא פילטרים, בעדות אוטנטית, ונראה כי גם ללא ידע רפואי, אי אפשר לחשוד ביכולתה ובכשירותה של האם אף היום, להביע את עמדתה, להסביר את פעולותיה, ולקבל את עמדתה כי אינה זקוקה לאפוטרופוס ואינה מעוניינת למנות אפוטרופוס נוסף על זה שבחרה מדעת, עת חתמה על ייפוי הכוח.

        

34. למעלה מן הצורך יאמר כי האח נשאל יותר מפעם אחת האם לטענתו האם אינה כשירה ותשובתו הייתה "לא טענתי לאי כשירות כי אם לתלות". עם כל הכבוד, בית המשפט לא מכיר עילה זו כעילה המצדיקה מינוי אפוטרופוס ככלל, ומינוי אפוטרופוס נוסף לזה שנקבע בייפוי כוח מתמשך, בפרט. גם אם בית המשפט מאמין לאח כי מטרתו לדאוג לנכסי האם, בעבורה, לא ניתן לעשות זאת באמצעות ההליכים המשפטיים שבפניו.

     

35. רגע לפני סיום – בית המשפט אינו יכול להתעלם מעילה נוספת שמצדיקה מחיקת ההליכים והיא עילת – חוסר תום הלב, בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה. ובמה דברים אמורים?

     

    1. התביעה למינוי אפוטרופוס נוסף בייפוי כוח מתמשך אינו ההליך הראשון שפתח האח בעניין כמעט זהה, וקדם לו הליך למינוי אפוטרופוס לאם (להלן: "ההליך הקודם"). ההליך הקודם נמחק ונסגר, בנימוק כי קיים ייפוי כוח מתמשך, ולמעשה הליך זה הינו "אותה גברת בשינוי אדרת", וניסיון לעקוף החלטה שיפוטית, ויש בכך להעיד על חוסר תום לב.

        

    2. במסגרת ההליך השני העידה האם בדיון שהתקיים בפני הרשמת, כאמור מעלה בבקשת האח לצו מניעה. כבר בהחלטת הרשמת, לאחר עדות האם בפניה, ציינה "ההתרשמות היא, בזהירות המתבקשת, וללא כל מומחיות בתחום הרפואי, כי גב' ש' מבינה ענין ומודעת לדברים. גב' ש' הביעה את דעתה בקול צלול וברור והשיבה לשאלות בית המשפט באופן סדור, רהוט וקוהרנטי". אף על פי כן נאלצה האם להגיע לעדות נוספת, גם בפני מותב זה. אין צורך להכביר במילים מה עדות זו גורמת לאם. מדובר באשה בת כ- 84 שנים אשר חזרה שוב ושוב בפני בית המשפט, על מילים קשות וכואבות, ובבכי תמרורים שאלה "למה עושים לי דבר כזה?.... זה מקובל לעשות ככה לאמא? להביא אותי לבית משפט...." (ההדגשות הוספו ע"י ש.ש).

        

    3. עיון בסיכומי האח מעלה כי הופרחו לאוויר גם טענות שאינן בעניין ההליכים שבכותרת, אלא בעניין צוואתה של האם, ונראה כי מטרתן לבלבל את היוצרות, להציף בפרטים שאינם חשובים, והכל על מנת שלא להתעסק בעיקר.

        

    4. חוסר תום הלב בא לידי ביטוי גם בבחירתו של האח לנהל הליכים מעל ראשה של אימו, בעודה "חיה ובועטת", כשירה ופעילה, תחת לתת לה לנהל את חייה, בגיל השלישי בשקט, שלווה ורוגע, ולכבד את רצונה, גם אם לשיטתו, האם פעלה שלא בצדק, וכל נכסיה הועברו לאחות ולא חולקו באופן שווה. מוצע לאח להקשיב לדברי האם ולכאבה, ולמצוא את הדרך לשקם את מערכת היחסים ולהתגבר על המשבר. מפאת חשיבות דברי האם, הן בהיבט המשפחתי והן בהיבט המשפטי, הם יובאו כאן, כדלהלן:

        

       

        

36. כאמור, שני ההליכים שבכותרת יידחו והתיקים יסגרו.

     

37. הוצאות - בהתאם לתקנות החדשות ונוכח התוצאה אליה הגעתי, בהתחשב בשלב בו מצוי ההליך, מספר הדיונים שהתקיימו ומספר הבקשות שהוגשו, הריני מורה על חיוב האח בהוצאות האחות בסך של 15,000 ₪.

     

38. מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

     

    ניתן היום, כ"א אב תשפ"ו, 04 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.