תמ"ש 37893-02-13 ד' נ' ח'

      זוהי תובענה להפחתה במחצית ולאחר מכן לביטול מלא של חיוב מזונות בת, שהינה כיום כבת 16.5 שנים, בטענה שהינה מתנכרת אל אביה ומסרבת באופן עקבי לכל קשר עמו.

כבר עתה אציין שמעורבות ביהמ"ש בבקשת האב לסייע בחידוש הקשר עם בתו החלה לפני פתיחת ההליך בתיק זה, אך לשווא.

1.          האב והאם היו נשואים עד סוף שנת 2012 ומנישואיהם נולדו להם 8 ילדים, שניים מתוכם עודם קטינים, הבת, אשר במזונותיה עוסקת תובענה זו ובן נוסף.

2.          עוד בכתב ההגנה שהגיש, במענה לתביעת המזונות שהגישה נגדו האם (17.5.11), טען האב שהאם מסיתה את הבנות ומערבת אותן בקשיי הזוגיות.

3.          בהחלטה מיום 27.11.11, בתיק המשמורת, נתבקשה העו"ס לסדרי דין להגיש תסקיר בו תתמקד בטענות ביחס להסתת הילדים.

4.         בתסקירה מיום 28.5.12, הביעה העו"ס לסדרי דין התרשמותה מכך שהאם שיתפה את  הילדים במאבקה, תוך שהיא משתמשת בהם במאבק. האם ראתה את האב כמסוכן, הצליחה לטעת בלב הבנות את התובנה שהוא מסוכן גם עבורן ועודדה אותן להימנע מקשר עמו.

5.          בדיון מיום 28.6.12 טען האב שהבת אינה מוכנה לראותו, בשל הסתה מצד האם. הועלתה אפשרות שהבת תעבור תהליך טיפולי והאב תמך בכך.

6.          בפסה"ד המשלים למשמורת, שניתן בתום אותו דיון, הפניתי את הקטינה ואת ההורים ליחידת הסיוע (להלן: "יח"ס") על מנת שתמליץ על דרך טיפול שתאפשר חידוש הקשר בינה לבין האב.

7.         האב טען שהאם לא עשתה דבר בעניין זה ועל כן פנה מיוזמתו ליח"ס. לדבריו, לאחר שנקבעה פגישה, טענה האם שהיא זקוקה לייעוץ כיצד לפעול מחוץ ליח"ס וכחודש לאחר מכן הודיעה שברצונה לטפל בעניין באמצעות מחלקת הרווחה.