פס"ד בתובענה של אם לאשר העברת זכויות בדירה לבנה הבכור וביטול הזכויות שניתנו לבנה הצעיר בדירה

הסוגייה המונחת לפניי נוגעת לעסקאות מתנה סותרות ביחס לדירת התובעת, הנמצאת ברחוב ..., וידועה גם כגוש .. חלקה ... תת חלקה ... (להלן – "הדירה").

במסגרת התובענה, עתרה התובעת להצהיר על ביטול העברת הזכויות בדירה ללא תמורה, שהעניקה לבנה הצעיר, הנתבע; ומנגד, לאשרר עסקת מתנה מאוחרת שנעשתה בנוגע לאותה דירה ולהצהיר, כי בעל הזכויות הבלעדי בדירה הוא בנה הבכור של התובעת.

רקע עובדתי

1. התובעת, גב' ש.ע (להלן גם – "האם"), ילידת 1936.

    

2. הנתבע, מר א.ע (להלן גם – "א'") וא.ע. (להלן – "אה'"), הינם ילדיהם של התובעת תבדל"א ובעלה המנוח, א.ע ז"ל (להלן – "האב או המנוח").

    

3. היחסים בין האחים בינם לבין עצמם ובינם לבין ההורים היו סבוכים ורווי יצרים, ובמשך השנים ידעו עליות ומורדות כאשר לפרקים היה הנתבע מקורב להורים ולפרקים היה אה' מקורב להורים.

    

4. ביום 21.10.2008 הלך האב לבית עולמו והותיר אחריו צוואה בעדים, לפיה הוריש את כל רכושו לבן אה' והדיר את אשתו ובנו א'.