תמ"ש 2063-12-12 א.ש. ואח' נ' ר.ל. ואח'

תביעה להחזר יתרת הלוואה, הצמדה וריבית.

הצדדים וטענותיהם:-

1. תובעת 2 ונתבע 1 הם אחים ותובע 1 ונתבעת 2 הם בני זוגם – בהתאמה.

2. התובעים הגישו לבית משפט השלום, כתב תביעה במסגרת של סדר דין מקוצר, בהתאם להחלטה שניתנה, התביעה הועברה לבית משפט זה.

3. בכתב התביעה נטען כי במהלך שנת 2002 הלוו התובעים לנתבעים סך של 250,000 $ ארה"ב לאחר שהנתבעים נזקקו לסכום ההלוואה בשל "הסתבכות" רשויות המיסים בארה"ב, שם הם מתגוררים. פורט כי סכום ההלוואה הועבר בשלושה תשלומים, הראשון ביום 29.5.2002, בסך של 470,000 ₪ שהם 100,000 $ ארה"ב ביום ההמרה, השני ביום 7.6.2002, בסך של 100,000 $ ארה"ב והשלישי ביום 3.7.2002 בסך של 50,000 $ ארה"ב. נטען כי הוסכם שהלוואה תוחזר "לכשיתאפשר" ועד מועד הגשת התביעה, השיבו הנתבעים סך כולל של 200,000 $ ארה"ב בארבע תשלומים, הראשון ביום 14.3.2007 בסך של 60,000 $ ארה"ב, סכום זהה ביום 25.4.2007, סך של 30,000 $ ארה"ב ביום 28.6.2007 וסך של 49,970 $ ארה"ב ביום 20.7.2009.. נטען כי התביעה הוגשה כעת, מאחר ואם תובעת 2 ונתבע 1 נפטרה. מספרי מים לאחר מכן נפטרה גם אימה של נתבעת 2, באפשרות הנתבעים להשיב את ההלוואה מחלקם בעיזבונות, אך הם סירבו ומסרבים לעשות כן. הסכום הנתבע הועמד על סך של 235,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית מיום 29.5.2002. לכתב התביעה צורף אישור נתבע 1 על קבלת הלוואה בסך של 250,000 $ ארה"ב מבלי שפורטו במסמך מועד פירעון או תנאי ההלוואה.

4. לאחר קבלת כתב התביעה, ביום 2.1.2013 פנה נתבע 1 לתובעת 2 וביקש לשלם לתובעים את סכום קרן התביעה נכון ליום 29.5.2002, בסך של 235,000 ₪ כנגד סילוק כל הטענות. הצדדים לא הגיעו להבנות ובאופן חד צדדי העבירו הנתבעים, ביום 10.1.2013, סך של 50,000 $ ארה"ב לחשבון התובעים הידוע להם. התשלום הוחזר, והתובעים סירבו למסור פרטי חשבונם העדכני. בשל כך רק ביום 19.3.2013 – שולם תשלום בסך של 50,000 $ ארה"ב לחשבון התובעים.

5. בין לבין, ביום 3.2.2013, ביקשו התובעים לתקן את הסכום הנתבע ולהעמידו על סך 440,770 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.5.2002. נטען כי התיקון נדרש "מאחר וחלק מסכום ההלוואה נשוא התביעה, שולם לשיעורין, וחלק לא שולם כלל, היה דרוש לערוך חישוב הצמדה וריבית על חלק מהסכומים ששולמו על חשבון ההלוואה ולא על כלל הסכומים". כן נטען כי התיקון נדרש בשל "תחשיב הצמדה וריבית בהתאם להפחתות שלאורך הדרך" התיקון הותר כמבוקש, בכפוף להגשת כתב תביעה מתוקן ותשלום אגרה – על פי התקנות.

סכום כתב התביעה המתוקן שהוגש, הועמד על סך של 1,417,612 ₪ נכון למועד הגשתו. הגדלת סכום התביעה מסך של 235,000 ₪ לסך של 1,417,612 ₪ נבעה מכך שבכתב התביעה המתוקן, להבדיל מכתב התביעה המקורי, נטען כי ההלוואה היא הלוואה שקלית וחישוב הסכומים נערך המרת הדולר לערכו השקלי במועד מתן כל תשלום הלוואה ובהתאמה, במועד השבת כל תשלום. כן נטען כי לשם העברת כספי ההלוואה התובעים נאלצו למכור דירה ובשל כך נשאו בהוצאות תיווך שיש להשית על הנתבעים.

6. בכתב ההגנה המתוקן הכחישו הנתבעים טענות התביעה. הנתבעים על הצביעו השוני המהותי בין הטענות שבכתב התביעה המקורי – הלוואה דולרית בסך של 250,000 ₪ לבין כתב התביעה המתוקן – הלוואה שיקלית. נטען כי ההלוואה ניתנה לנתבע 1 בלבד לצרכי עסקו והוסכם כי תוחזר בסכום נומינאלי, ללא ריביות או תוספות אחרות, ללא מגבלת זמן או לחץ זמנים. לאור זאת נטען כי התחשיב אשר העמיד את סכום התביעה על סך של 1,417,612 ₪, בגין הלוואה ששולמה במלואה הוא "מופרך, מוכחש, שגוי, אינו מוסבר או מנומק ודינו לדחייה". הנתבעים הפנו להחלטות ביניים שניתנו בהליך כאן ועל ידי ערכאת הערעור בהן צוין ההפרש הגבוה בין סכום התביעה המקורית ולבין סכום התביעה המתוקנת - כאשר קרן ההלוואה הדולרית שולמה במלואה. לגוף העניין נטען כי במועד הרלוונטי נתבע 1 עסק בפיתוח מוצרים טכנולוגים עבור חרשים ובשל מחלוקת בינו לבין משרד התקשורת הפדראלי באשר לפרשנות החוק היה זקוק להלוואה לשם תשלום שכ"ט עו"ד וכי סכום ההלוואה במלואו העובר בדולרים ישירות לחשבון משרד עורכי הדין בארה"ב. כן נטען כי טרם הגיע מועד פירעון ההלוואה – מאחר ולא הוסכם על מועד פירעונה ולמעשה התביעה נועדה להפעיל עליהם לחץ ולהשתלט על חלקו של נתבע 1 בעיזבון אימם המנוחה של תובעת 2 ונתבע 1.
7. בנסיבות אלו ועל מנת שיונחו בפני הצדדים ובית המשפט תחשיבים רלוונטיים ויכומתו טענות הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט. על פי חוות דעת המומחה (מוצג נ/1) יתרת קרן ההלוואה שקלית צמודה למדד היא בסך של 395,478 ₪ ליום 31.12.2013, יתרת החוב בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה הוא בסך של 906,687 ₪. באשר לתחשיב ההלוואה כדולרית, יתרת קרן ההלוואה היא 0 ויתרת החוב בגין ריבית לפי שער BID היא בסך של 39,297 $ שהם 136,400 ₪ לאותו מועד. בתשובה לשאלות הבהרה שנתן המומחה (מוצג נ/2) ככול שמועד התשלום האחרון (בסך של 50,000 $) יהא יום 10.1.2013 - המועד בו ביקשו לשלמו, יפחתו היתרות לסך של – 389,794 ₪, 900,370 ש"ח וסך של 136,072 ש"ח בהתאמה.