ההחלטה בבקשת אב לעיכוב יציאת ילדיו מהארץ

עניינה של החלטה זו, הוא בקשת האב לעיכוב יציאת הקטינים מהארץ, לאור רצונה של האם לצאת עם הקטינים לחופשה קצרה של 4 ימים כאשר הוא עומד על קביעת תנאים בכדי להתיר את היציאה לחו"ל, בהתאם לתנאים שביקשה האם, לפני שנים, בתיקי העבר שהתקיימו בין הצדדים, למרות שהנסיבות היום שונות במהותן מאלו שהיו אז.

1.א)עניינו של ההליך העיקרי, הוא תביעה שהגיש המבקש (להלן "המבקש"/ "האב") בה עתר לסעדים שונים באשר לזמני השהות עם הקטינים שבכותרת, מתן סמכויות בעניינים רפואיים וקביעת סנקציות.

ב)אקדים ואומר כי בקשת האב לעיכוב היציאה עם הקטינים (ואולי גם ההליך העיקרי)- בדומה לרוב רובם של ההליכים בין הצדדים- יכלה להימנע ואין לי אלא להצר שבמקום מציאת פתרון הגיוני וראוי בהידברות בוחר האב לעמוד על בקשתו להורות על עיכוב יציאת הקטינים מהארץ, ולקביעת תנאים ליציאתם שיהיו זהים לאלו שביקשה האם בתלה"מ 46182-09-22 (תיק שהתנהל לפני שנים בעת שיא המשבר בין הצדדים).

2.הצדדים, שהינם יהודים, נישאו כדת משה וישראל ביום 00/00/2006, נפרדו ביום 00/00/2022, והתגרשו באופן פורמלי ביום 00/00/2024 מנישואיהם אלו, נולדו ארבעת הילדים המשותפים שבכותרת.

3.א)אציין כי הצדדים הכירו ונישאו במהלך לימודים באיטליה אז גם נולדו ילדיהם המשותפים, *****************.

ב)כמו כן, על פי הסכמת הצדדים ניתן פסק דין מוסכם על חלוקה שווה של זמני השהות והאחריות ההורית והליך נוסף שהוגש לאחרונה ע"י המשיבה באשר לשינוי האחריות ההורית ביחס לבן הבכור , נמחק לבקשתה בפסק הדיון מיום 16/06/2026 לאור גילו של שימלאו לו בקרוב 18 ורצונה להפחית את המחלוקת והקונפליקט בין הצדדים ובכלל.

ג)אע"פ כן, המבקש ממשיך בתביעתו הנוכחית, ובתביעה נוספת בה הוא טוען ללשון הרע שנקטה כנגדו המשיבה וגם עומד על כך שהתנאים שייקבעו ליציאת הקטינים מהארץ יהיו זהים לאלו שביקשה המשיבה, בהליכי העבר.

טענות הצדדים לעניין עיכוב יציאת הקטינים מהארץ.

4.א) ביום 24/06/2026 הגיש האב בקשה דחופה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הקטינים, לאחר שהאם הודיעה לו ביישומון הווטסאפ כי בכוונתה לטוס עמם לחו"ל באוגוסט.

ב)לטענתו בהתאם למאזן הנוחות יש לעכב את יציאתם כדי למנוע פגיעה בהליך המשפטי ובקשר עמו, אך מצהיר כי יסכים לנסיעה בכפוף לתנאים שהאם הציבה לו בשנת 2024 בתיק 46182-09-22, שהובילו אז לביטול טיסתו המתוכננת עמם. תנאים אלו כוללים פרטי נסיעה מלאים, יעד החתום על אמנת האג ללא אזהרת מסע ועם שגרירות ישראלית, הפקדת ערבות צד שלישי וערבות אישית בסך חצי מיליון ₪ (500,000 ש"ח), והטלת עיקול על נכס מקרקעין.

5.א)ביום 30/06/2026 הגישה האם תגובתה ובה התנגדה לבקשה וטענה מדובר בבקשת סרק נקמנית המוגשת בחוסר תום לב, שמטרתה היחידה לפגוע בקטינים ולמנוע מהם חופשה משפחתית קצרה בת ארבעה ימים בלבד (מיום 10.08.26 עד יום 13.08.26). האם הבהירה כי החופשה ממומנת במלואה על ידי אחותה כמתנת בת מצווה לב' בת ה-12 ולט' ו' שתחגוג בקרוב, וכן עם הבן י' שצפוי להתגייס לצה"ל.

ב)היא הביעה נכונות להמציא את כל פרטי הטיול ולקיים קשר טלפוני יומי, אך הדגישה כי דרישת הערבות בסך 500,000 ש"ח מופרכת, וכי אין באפשרותה לרשום עיקול על נכס מקרקעין מאחר שאין שום נכס הרשום על שמה.

6.א)בית המשפט ניסה להביא הצדדים להסכמות והשתדל להבהיר להם שמה שהיה נכון בעת עיצומם של ההליכים הראשוניים אינו נכון עוד במצב הדברים היום, בו הצדדים כבר פרודים וגרושים וחיים כל אחד את חייו כאשר בהחלטתי מיום 01/07/2026 גם הבהרתי כי אין מקום לעמוד על קביעת מקרקעין כערובה מאחר ואין לאישה מקרקעין הרשומים על שמה.

ב)על כן, הוריתי על הגשת נוסח מוסכם הכולל ערבות אישית וערבות צד ג' שיציאתו תעוכב. בהעדר הסכמה בין הצדדים, הגישה האם ביום 09/07/2026 הצעה מטעמה לקביעת תנאים קבועים שכללו ערבות אישית של 50,000 ש"ח בלבד, וזאת בשונה מהצעת האב לערבות ע"ס 500,000 ₪ (אשר כפי שהבהרתי ביום 12/07/2026 הנה ערבות בסכום מוגזם ומופרז בנסיבות דנן).

7.א)בתגובתו מיום 26/07/2026 סירב האב להתפשר, חזר על דרישתו לערובה גבוהה, והעלה לראשונה טענות חמורות ביותר בנוגע למצבה הנפשי של האם, בטענה כי היא פוגעת בעצמה, חותכת ורידים, מטיחה ראשה בקיר, ואף איבדה בעבר את בנם ** בקניון בחו"ל בהיותו בן 6, ולכן דרש שתציג אישור רפואי פסיכיאטרי ניטרלי המעיד על יציבותה כתנאי לנסיעה.

אקדים ואבהיר, מדובר במחזור טענות שמעבר לכך, שלא נטענו בבקשה המקורית, הן מתייחסות למצב שגם אם התרחש, הוא ארע לפני למעלה מעשור שנים, ואיני מוצא לנכון ליתן להן משקל מהותי בבקשה דנן.

ב)באותו היום הגישה האם בקשה דחופה למתן החלטה סופית ולקביעת התנאים ליציאתה עם הקטינים לחו"ל, תוך שהיא מכחישה מכל וכל את טענותיו השקריות של האב המיועדות להשחיר את פניה, ומאשימה אותו ביצירת סחבת מכוונת נוכח פגרת בתי המשפט והקרבה למועד הטיסה המשולמת.

הדין החל:

8.הזכות לצאת מהארץ היא חלק מהזכות לתנועה שהיא זכות חוקתית מכוח חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב - 1992, והדבר נכון לבגיר וקטין כאחד-

‏‏ "כידוע, חופש התנועה של כל אדם, לרבות קטינים, הוא מזכויותיו החוקתיות היסודיות (סעיף  6(א) בחוק יסוד כבוד האדם). פגיעה בזכות זו והגבלתה, באופן שהלכה למעשה יהיה אדם מנוע מלצאת את הארץ עם ילדיו, איננה רק פגיעה באותה זכות יסוד, אלא יש בה הלכה למעשה כדי להענישו ולהעניש את ילדיו." עמ"ש (מחוזי מרכז) 7648-01-10פלונית נ' פלוני(12/05/2010).

9.מקור הסמכות המאפשר לבית המשפט לבקשת הורה, להורות על עיכוב יציאת קטין מהארץ הנו סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן : "החוק") -

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.

10.א)כאשר הורי קטין נפרדים אין מנוס מחלוקת החובות והזכויות ההוריות ביניהם באופן שהורה אחד יהיה בעל האחריות ההורית העיקרית עם קביעת חלוקת זמני שהות להורה השני, או קביעת אחריות הורית משותפת ושוויונית, כשעל פי ההלכה הפסוקה- טובתו של קטין, היא לקיים קשר עם שני הוריו וליהנות מאהבתם ותשומת ליבם של שניהם.

ב)בהקשר לכך ראו בג"צ 330/72 גולדשטיין נ' גולדשטיין, פ"ד כו (2) 634 הקובע כי הורה בעל אחריות הורית עיקרית המסכל זכות ביקור של ההורה השני יהיה בגדר חוטף ומפר האחריות הורית, כיוון שזכות ההורה האחר לזמני שהות, מהווה "צו זוטא", וביהמ"ש ייתן סעד נאות להורה שזכותו זו נשללה.

דברים אלו נכונים גם באשר להורה המבקש למנוע מההורה האחר לקיים חופשה עם ילדיו, בארץ או בחו"ל.

11.הנה כי כן זכותם של הילדים והוריהם לצאת מהארץ היא זכות חוקתית בה אין עדיפות להורה בעל אחריות עיקרית לעומת ההורה האחר והדברים נכונים שבעתיים בענייננו בו ההורים חולקים באופן שווה את אחריותם ההורית. לכן כאשר יש מחלוקת ביניהם, סעיף 25 לחוק קובע, כי בכל מחלוקת בין שני ההורים בכל ענין הנתון לאפוטרופסות יכריע ביהמ"ש וכשיקול על ישקול את טובת הילד .

12.א)כאשר עסקינן ביציאת קטינים מן הארץ לזמן ממושך, או כאשר יש חשש מפני אי החזרתם, הרי שבתי המשפט מעדיפים, ככלל, את זכות ההורה שנותר בישראל לראות את ילדיו על פני הזכות העקרונית של הקטינים לצאת את הארץ (תמ"ש (חי') 31380/97 מ.ת. ואח' נ' ש.ת. [09/08/1998]).

ב)כאן המצב הרבה יותר פשוט וכל שמדובר, הוא בחופשה קצרה (4 ימים לפי סעיף 20 לתגובת האם מיום 30/06/2026) יחד עם בני משפחתה של האם (ומימונם) במסגרתה גם מתכוונים הצדדים לחגוג עם הקטינה ב' ו' את בת המצווה לאחר שמלאו לה 12 לפני מספר חודשים וכן עם הבכור י' ו' בטרם יתחיל מכינה קדם צבאית.

13.תקנה 30 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א 2020 (להלן תקנות המשפחה") מחילות את פרק ט"ו לחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 (להלן "תקנות הסד"א) על תובענות בענייני משפחה, בשינויים המחויבים.

14.תקנה 35 לתקנות המשפחה עוסקת בעיכוב יציאה מהארץ כאשר לענייננו רלוונטית הוראת ס"ק ב' לפיה:

"הוגשה בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ לקטין, רשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם שוכנע שקיים חשש סביר שהיעדרו של הקטין מן הארץ עלול לפגוע בשלומו של הקטין ובטובתו, לרבות בזכותו לשמירת קשר עם הורהו, או עלול להכביד או לסכל ביצוע החלטה שיפוטית."

15.חברי, כבוד השופט אסף זגורי בפסק דינו בתמ"ש (נצ') 13612-06-14 ע.מ. נ' ט.ע. (13/07/2014) פירט בהרחבה רבה, את השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול שעה שהוא בוחן בקשה לביטול צו עיכוב יציאה של קטין מהארץ וקביעת הבטוחות הנדרשות לחזרתו שתמציתם היא:

א)גיל הקטין- כאשר כשמדובר בילדים שגילם מעל 8 שנים זכות התנועה שלהם מהותית יותר;

ב)זכות ההורה הנותר בארץ ומעוניין בקשר עם הקטין שיוצא לחו"ל, במיוחד במקרים של יציאה מהארץ לתקופה ממושכת או במקרים בהם קיים חשש שהקטין לא יושב לארץ;

ג)זכות ההורה האחר לחופש תנועה והגבלת תנועתו כתוצאה מההגבלות החלות על הקטין (בפרט במקרים בהם ההורה שנותר בישראל אינו מקיים קשר עם ילדיו או מקיים קשר רופף בלבד);

ד)טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין – ככל שההורה שנותר בישראל בקשר קבוע ומסודר עם ילדיו כך גובר הצורך להבטיח את המשך הקשר וההיפך;

ה)חשש קיים בעל תימוכין לניסיון הגירה של ההורה לחו"ל – במקרה כזה משקל וגובה הערבויות יעלו בהתאמה;

ו)היסטוריה של יציאות מהארץ של הקטין והחזרתו;

ז)האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או ביטול קבוע – אם מדובר בביטול קבוע, שאינו מאפשר בחינה בכל עת מחדש, ניתן לדרוש ערבויות גבוהות יותר;

ח)השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ;

ט)האם המדינה אליה יוצא הקטין חתומה על אמנת האג (החזרת ילדים חטופים);

י)האם המדינה אליה נוסע הקטין היא מדינה מסוכנת;

יא) שיקולים של תום לב;

 דיון והכרעה:

16.א)עיון בבקשה של המבקש, מלמד כי מדובר בבקשה סתמית, שמלבד טענות עמומות, אין בה כל נימוק מדוע מבוקש להגביל את יציאת הקטינים ואיזה חשש נוצר- אם בכלל- בקרבו באשר ליציאתם- הוא אינו טוען כי האישה מתכוונת להגר עמם; הוא אינו חושש כי מדובר ביציאה ארוכה שתגרום לנתק עמו;

ב)יחד עם זאת, אין חולק כי זכותם של שני הצדדים לקבוע הסדרים לעניין יציאה לחו"ל ובמסגרתם גם לקבוע בטחונות- ההולמים את נסיבותיהם- באשר ליציאת מי מהם את הארץ.

17.אשר על כן, בית המשפט סבר כי עניין זה, שהנו נעשה יום ביומו בין הורים, יוכל למצוא פיתרון פשוט וקל ואכן האם הציעה ערבות אישית וצד ג' אך האב מסרב לתנאי זה ושב וחוזר על רצונו בערבויות זהות לאלו שביקשה האם שנים קודם לכן בהליכים הקודמים.

18.התעקשות זו, אינה נתפסת על ידי בית המשפט כהתנהלות בתום לב , אין לה כל קשר לנסיבות הקיימות היום ויש בכך גם בכדי להוות, אי קיום חובותיו של בעל דין כאמור בתקנה 3(ב) לתקנות הסד"א.

19.א)מסקנה זו אך מקבלת חיזוק כאשר נכון להיום אין לילדים צו עיכוב יציאה מהארץ, וכי מעולם גם כאשר המחלוקות בין הצדדים היו בשיאן וכל ההליכים הנובעים מפרידתם התנהלו בבבית משפט זה, לא הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים- והדבר אומר דרשני ומשליך ישירות על בקשת המבקש ותום לבו ובטח ובטח כאשר מדובר בחופשה קצרה לימים ספורים.

ב)רוצה לומר- ההליכים הראשונים בין הצדדים נפתחו בשנת 2021 ואם בשיא המשבר הזוגי ביניהם, לא היה צו עיכוב יציאה המופנה לקטינים, וזאת כאשר הילדים היו בגילאים קטנים יותר וכאשר הצדדים שבו מתקופה ארוכה בה התגוררו, חיו, וקבעו את מרכז חייהם בחו"ל, אזי ודאי ובוודאי, שכל חשש שהיה באותה עת, לעניין יציאת הקטינים, גדול מכל חשש שיכול להיות היום, כאשר בין השאר:

• מרכז חייהם בישראל מזה שנים.

• בנם הצעיר שהיה אז פעוט מלאו זה מכבר 10 ובנם הבכור בקרוב יהיה בגיר.

• שני הצדדים פרודים וגרושים מזה שנים.

   

  ג)על כן, בנסיבות המקרה דנן, גם מרבית השיקולים בתמ"ש (נצ') 13612-06-14 אינם רלוונטיים לעניינו ונסיבותיו, מה שבהכרח חייב ממש, הגעה להסכמה ללא צורך בהליך דנן.

   

  20.לפיכך בשקילת מאזן האינטרסים והנוחות ובשים לב לתכלית החוק והתקנות ולאחר שבחנתי את הבקשה, נסיבותיה ומאזן האינטרסים ולקחתי בחשבון גם את זכותם החוקתית של הקטינים לצאת את הארץ אל מול זכותו של המבקש להבטחת הישארותם בישראל לצרכי הבטחת הקשר ההורי, אני נעתר לבקשה לעיכוב יציאתם באופן חלקי, וזאת יותר בכדי להסדיר את הדבר לעתיד לבוא, משום שלאור התנהלות המבקש בעת הזו, עובדה היא שלא יכל להסדיר בהסכמה עניין טכני שכזה.

   

  21.אשר על כן:

   

  א)ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ ביחס לקטינים שברישא, אשר יבוטל בהחלטה אחרת וכן יבוטל לחלוטין אם הגיעו של כל קטין לגיל 18.

   

  ב)ככל שמי מהצדדים ירצה לצאת עם הקטינים לחופשה בחו"ל, עליו ליתן להודעה על כך להורה השני לכל הפחות 14 ימים קודם לכן ולפרט את יעד החופשה, מועדי היציאה והחזרה וכל פרט רלוונטי אחר.

   

  ג)בהיעדר הסכמה אחרת, בין הצדדים, החופשות תהיינה כאשר אין מתקיימים לימודים.

   

  ד)הצדדים לא יהיו רשאים לצאת למדינה שיש ביחס אליה אזהרת מסע בדרגה 3 ומעלה של המטה לביטחון לאומי או כזו שמשרד הבריאות אוסר על יציאה אליה.

   

  ה)ההורה היוצא עם הקטינים, יישא בכל עלויות הטיול וידאג לביטוח רפואי ונסיעות מתאים לכל ילד וכן יאפשר קשר עם ההורה שנותר בארץ.

   

  ו)לצורך חופשה קצרה של עד 14 ימים די יהיה בהתחייבות אישית של ההורה היוצא עם הילדים וכן חתימת צד ג' על ערבות לטובת ההורה שנותר בארץ, ע"ס 50,000 ₪ אליה יצורף העתק תעודת הזהות שלו והצהרת ערב שאינו פושט רגל. ולא מתקיימים בעניינו הליכים בבית משפט של החדל"פ.

  הערב יחתום בבית המשפט, על ערבותו, ואז יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

   

  ז)תוך 3 ימים מיום שובם של הקטינים לארץ, ההורה שהיה עמם ייתן הודעה כאמור, בצירוף אישור הגעתם בפתקית מרשם האוכלוסין, שניתנת בנתב"ג עם הנחיתה בארץ.

   

  22.בכל הקשור ליציאה המתוכננת של האם עם הילדים, הרי שאני מתיר את יציאת האם לחופשה המתוכננת.

  ככל שמדובר ביציאה בשבוע הבא, האם תשלים את הנדרש כאמור לעיל, עד ליום חמישי 06/08/2026 ובמידה ומדובר בשבוע המתחיל ביום 16/08/2026 או לאחריו, היא תעשה כן עד ליום 13/08/2026.

   

  23.בנסיבות העניין, למרות שהבקשה התקבלה חלקית, הרי שתנאים אלו הוצעו מלכתחילה ולאור התנהלות האב, אשר חייבה ללא צורך אמיתי, את החלטה שיפוטית זו, אני מוצא לנכון לחייב אותו בהוצאות ע"ס 1,500 ₪ לטובת המשיבה ולפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות לטובת אומר המדינה.

   

  24.המזכירות תמציא לצדדים.

   

  25.אני מתיר, פרסום החלטה זו ללא פרטים מזהים, ובכפוף לתיקוני ניסוח והגהה, במידה ויידרשו.

   

  ניתנה היום, כ"ו אב תשפ"ו, 09 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.