אב ל-4 לגרושתו: רוצה לטוס עם הילדים? תפקידי חצי מיליון שקל

בנוסף לערבות הגבוהה דרש האיש, כתנאי לטיול של ארבעה ימים, אישור פסיכיאטרי המעיד על יציבות האם. מה קבע ביהמ"ש?

אב ל-4 פנה בבקשה דחופה לבית המשפט למשפחה בנוף הגליל, על רקע כוונת גרושתו לטוס עם ילדיהם לטיול בן ארבעה ימים בחו"ל. הוא עתר להתנות את יציאתם בהפקדת ערבות גבוהה ביותר, בסך חצי מיליון שקל, ובאישור רפואי המעיד על יציבותה הנפשית של האם. אלא שהשופט עמי זנאטי התיר את טיול בת המצווה הקצרצר בכפוף להפקדת סכום הנמוך בהרבה מהמבוקש.

התובע והנתבעת הכירו במהלך לימודים באיטליה ונישאו זה לזו ב-2006. הם הביאו לעולם שני בנים ושתי בנות. ב-2024 הם התגרשו, כאשר ביוני האחרון האב פנה בבקשה בהולה לבית המשפט, לעיכוב יציאת ילדיו מהארץ; זאת לאחר שגרושתו הודיעה לו בוואטסאפ כי בכוונתה לטוס עמם לחו"ל באוגוסט, לחגיגת בת מצווה לשתי הבנות ומעבר הבן הבכור למכינה קדם צבאית.

האב ביקש להתנות את היציאה לטיול, בין היתר בהפקדת ערבות בסך 500 אלף שקל, ובהטלת עיקול על נכס מקרקעין. תנאי נוסף שדרש הוא הצגת אישור פסיכיאטרי המעיד על יציבות האם מבחינה נפשית, זאת על רקע טענתו שהיא "פוגעת בעצמה, חותכת ורידים, מטיחה ראשה בקיר", ואף איבדה בעבר את אחד מילדיהם בקניון בחו"ל.

מנגד האם טענה כי מדובר בבקשת סרק נקמנית וחסרת תום לב, תוך הכחשת תיאורי האב שלדבריה נועדו להשחיר את פניה. עוד טענה שהאב יוצר סחבת מכוונת, וכינתה את דרישת הערבות שהציב - "מופרכת". הוסיפה שאין באפשרותה לרשום עיקול כרצונו, מהטעם הפשוט שאין על-שמה שום נכס נדל"ן. הצעתה: להסתפק בערבות של 50 אלף שקל בלבד כתנאי לטיסה.

בקשה סתמית

השופט זנאטי קיבל את טענת האם כי הלכה למעשה מדובר בעתירת סרק חסרת בסיס. "מדובר בבקשה סתמית, שמלבד טענות עמומות אין בה כל נימוק מדוע מבוקש להגביל את יציאת הקטינים, ואיזה חשש נוצר - אם בכלל - בקרבו באשר ליציאתם", כתב.

כך, השופט הדגיש כי האב אינו טוען שגרושתו מתכוונת להגר עם ילדיהם לחו"ל, כלומר לא חושש שמדובר ביציאה ארוכה אשר תוביל לנתק עמו, באופן שהיה יכול אולי להביא להעדפת זכויותיו על פני שלה. "כל שמדובר", לדבריו, "הוא בחופשה קצרה יחד עם בני משפחתה של האם", לשם חגיגת בת המצווה של הבנות ומעבר הבכור למכינה, כאמור.

עמידת האב על ערבות כה גבוהה כתנאי לטיסה הוגדרה על-ידי השופט כהתנהלות שאינה בתום לב מצדו. הוא חידד, אגב כך, שאפילו כשהצדדים היו בשיא המשבר הזוגי, וילדיהם היו קטנים יותר, לא הוצא כנגדם צו עיכוב ומכאן שקל וחומר שאין לכאורה חשש להברחתם כשהצדדים גרושים כבר שנים והקטינים בינתיים גדלו, כשכולם עברו את גיל 8 שלפי הפסיקה הופך את זכות התנועה שלהם ל"מהותית יותר".

בנסיבות אלה השופט התיר את יציאת האם והילדים לחו"ל כרצונה, קרי בכפוף להפקדת ערבות בסך 50 אלף שקל בלבד, ולא 500 אלף כבקשת האב. על האחרון הושתו הוצאות משפט בסך 1,500 שקל, כשרק לפנים משורת הדין  לא חויב אף בסכומים לטובת אוצר המדינה.

עמדת עו"ד עידן בועז:

כאשר למי מהצדדים יש אזרחות זרה פעמים רבות בבתי המשפט לענייני משפחה ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי הילדים כברירת מחדל, אם כי בית המשפט עשוי להתיר את ביטול הצו באופן זמני במקרים בהם יורה על ערבות כספית, מסמכי נסיעה ומידע, הצהרת ההורה המבקש את ביטול הצו (לא מדובר ברשימה סגורה), והכל בתקווה כי כולם יטוסו וישובו ארצה בשלום ללא הפרת צו שיפוטי בדמות חטיפת ילדים עפ"י אמנת האג. הרי זה החשש העומד בפני המצד שמתנגד לביטול צו העיכוב כמו גם של בית המשפט.

בהליך המתואר בכתבה האב טען טענות עמומות, לא טרח לטעון כי האם מתכוונת להגר עם הילדים או שמא הוא חושש כי מדובר ביציאה ארוכה שתגרום לנתק עמו או טענה מהותית אחרת. ניכר כי חיפש מחלוקת להחזיר לה תיקי העבר שהתקיימו בין הצדדים, חרף העובדה כי הפעם מדובר בנסיבות שונות.

• ב"כ התובע: עו"ד שלמה זערור
• ב"כ הנתבעת: עו"ד איריס שריקי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.