אב לילד בן 13 ביקש לבטל או להפחית את המזונות בעקבות פסיקת העליון. בית הדין הרבני דחה את התביעה והבהיר: ״מצב של ביטול הלכה וקביעת הלכה אחרת אינו אפשרי בדין תורתנו״
בית הדין הרבני באשדוד דחה לאחרונה תביעה של אב להפחית או לבטל את תשלום המזונות החודשי. בפסק הדין נקבע כי האב לא הוכיח שחל שינוי כלשהו במציאות חייהם של הצדדים לעומת התקופה בה נחתם הסכם הגירושין. עוד נכתב כי השינוי היחיד שהוא מבקש להסתמך עליו היא הלכת 919/15 מ-2017 שחילקה את נטל המזונות באופן שווה במשמורת משותפת. הדיינים כתבו כי שינוי נסיבות עקב שינוי בפסיקה אינו מציאות הקיימת בבית הדין.
בני הזוג נישאו לפני כ-14 שנה והתגרשו ב-2013. לצדדים בן יליד 2008.
חיי בני הזוג היו רצופי משברים. זמן קצר לאחר לידת הילד עלתה האם עמו מארה״ב לישראל. האב פתח במאבק משפטי שבסופו הכריע בית המשפט כי העברת הקטין לישראלי אינה חטיפה. בעקבות פסק הדין העתיק האב את מקום מגוריו לארץ.
הסכסוכים המשפטיים נמשכו גם כאן וענייני משמורת הילד נבחנו מכל היבט אפשרי. בסופו של דבר נחתם הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני בו נקבע כי המזונות יעמדו על סך של 2,500 שקל לחודש.
במסגרת תביעתו להפחתה או ביטול המזונות טען האב כי בארה״ב עסק בהייטק ובפיתוח קניין רוחני, ההצלחה האירה לו פנים אך בישראל אבדו קשריו העסקיים והוא מתקשה למצוא עבודה בתחומו. מאידך, האם עובדת במשרה בכירה ומשתכרת עשרות אלפי שקלים בחודש.
האב הוסיף כי ביטול המזונות מתבקש לנוכח העובדה שהילד נמצא במשמורתם המשותפת של הצדדים ולנוכח פערי ההכנסה ביניהם. מעבר לכך, יש לחייב את האם להשתתף בהוצאותיו על הילד בזמן שהוא שוהה אצלו.
האם טענה בתגובה כי בכל תהליך הכנת ההסכם האב היה מיוצג על ידי עורך דין ומודע לחלוטין לכל זכויותיו. ההסכם נערך לאחר שנים של התדיינויות בכל הערכאות בעשרות הליכים.
היא הוסיפה כי טענות האב שלפיהן אין לו הכנסה נטענו כבר בהליך המזונות אך התבררו כמצגי שווא, רישום פיקטיבי של נכסים על שם קרובי משפחה והעלמת הכנסות. זאת, תוך שהוא גר בדירת יוקרה נוהג ברכבי פאר ונהנה מרמת חיים גבוהה.
עיניו כלות
הדיינים הרב אריאל שוייצר, הרב אלימלך וסרמן והרב עידו שחר ציינו כי הרושם שנוצר מעיון בחומר הרב בתיק הוא ששינוי הנסיבות היחיד שהתרחש הוא שינוי נסיבות משפטי. ״האב שמקיים משמורת משותפת על בנו רואה את השינוי שחל בפסיקות בתי המשפט בעקבות הלכת 919/15 ועיניו כלות״.
הם הוסיפו כי שינוי נסיבות עקב שינוי בפסיקה אינו מציאות הקיימת בבית דין הדן לפי דין תורה. ״תורתנו אינה מוחלפת״, כתבו הדיינים והדגישו כי יש אמנם פוסקים מאוחרים שכוחם בהלכה גדול שחולקים על פוסקים שקדמו להם, אך מצב של ביטול הלכה וקביעת הלכה אחרת אינו אפשרי בדין תורתנו.
״במשפט האזרחי, הלכות משפטיות באות והולכות. ואולם בנדון דידן הצדדים קיבלו את סמכותו הנמשכת של ביה"ד שדן דין תורה, ואינו כפוף לשינויים בהלכות המשפטיות בערכאות האזרחיות״.
לאור זאת קבעו הדיינים כי ברור שאין לקבל טענה כנגד התחייבות בהסכם שאושר בבית דין לנוכח שינוי המצב המשפטי בערכאות האזרחיות.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: טו"ר צבי גלר וטו"ר זיו ברקוביץ
- ב״כ הנתבעת: עו"ד גבריאל מויאל
עו״ד אביטל רבינוביץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין